השאלה השבועית של הרב ראובן זכאים: שכן שלא משלם ועד בית

מדי שבוע נציג בפניכם את השאלה השבועית הנשאלת בתוכניתו של הרב ראובן זכאים בערוץ הידברות, "שלום ואמת". אתם מוזמנים לקרוא את השאלה, ולשלוח את תשובותיכם המנומקות. בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.

דייר שמסרב לשלם תשלומי ועד בית, למרות כל הפניות - האם מותר לתלות מודעה בבניין ולפרסם את סירובו בפומבי, ובכך להפעיל עליו לחץ לשלם?

תשובה מנומקת ניתן לשלוח לכתובת המייל של מרכז בוררות שלום ואמת - mamonot@htv.co.il

בין הפותרים נכונה תוגרל זכות קניה ב'הידברות שופס' בסך 50 ₪.

התשובה המליאה והזוכה, יפורסמו בתוכנית "שלום ואמת" הקרובה, ביום ראשון בשעה 13:00 בשידור חי בערוץ הידברות ובאתר הידברות.

השאלה משבוע שעבר בקצרה: קייטרינג ביתי בימי השלג

ראובן ערך בר מצוה לבנו בחורף, וביום המאורע ירד שלג כבד. שעתיים לפני בר המצווה בעל הקייטרינג התקשר והתנצל, כי בשל העובדה שהדרכים חסומות מהשלג הוא לא יוכל לספק את האוכל.

שמעון השכן ראה את ראובן בצרתו, נחלץ לעזרה והביא הכל מביתו, אוכל שהכין לעצמו לאירוע שיתרחש 3 ימים לאחר מכן.

לאחר בר המצווה התגלע ויכוח ביניהם, האם הוא צריך לשלם מה שתכנן לשלם לקייטרינג, בפרט אם יזדקק שמעון להזמין קייטרינג לאירוע שלו, או כיוון שלא היו לשמעון הוצאות כמו שיש לקייטרינג מסודר, ראובן לא חייב לשלם לו יותר מדמי המוצרים ועלות הבישול ואולי גם על זמן ההכנה, ותו לא?!

התשובה המליאה

כתב בספר תרומת הדשן, האומר לחברו "אכול עמי" - צריך לשלם לו, ולא אמרינן מתנה קא יהיב ליה (= ולא אומרים שהתכוון לתת לו מתנה). (הביאו הרמ"א בשו"ע חו"מ סימן רמ"ו סעיף י"ז, וכן הוא ברמ"א שם סימן רס"ד סעיף ד' בשם הר"ן. וכמו שביאר נתיבות המשפט). למעט מקרים שמוכח שנתן לו לשם מתנה (כך כתבו האחרונים).

משמע לכאורה במקרה דנן, אף אם לא התנה שמעון עם ראובן מראש שהוא עשוי לדרוש תשלום על הסעודה - יכול שמעון בהחלט לתובעו, כיוון שהדרך לשלם על הוצאה זו, ואין הוכחה שהתכוון לתת לו את הסעודה במתנה. ועל אחת כמה וכמה אם אמר לו בפירוש בעת ההטבה: "אביא לך את הסעודה ונתחשבן אחר כך". כך שראובן לא יוכל לטעון "סבור הייתי ששמעון נותן לי את הסעודה חינם אין כסף".

לעצם השאלה כמה הוא צריך לשלם לו, האם כמו שאמור היה לשלם על הקייטרינג, שכן שמעון חסך לו הוצאות אלו, או שמשלם לו דמי הבישול וההוצאות על המוצרים בלבד, הואיל ושמעון אינו מפעיל קייטרינג ואין לו הוצאות של קייטרינג - ישנו מקרה שמופיע בתלמוד ונפסק להלכה (בשולחן ערוך רס"ד סעיף ה'), שניים שהיו מהלכים, לזה חבית יין יוקרתי ולזה חבית דבש. ונסדקה חבית הדבש והחל הדבש לזוב ממנה. בא בעל היין ושפך את היין, והציל את הדבש לתוכה. ההלכה קובעת שאם לא התנה מראש שהוא עשוי לתבוע את דמי היין, אינו יכול לתבוע מבעל הדבש את שכר היין ששפך, שהוא יקר מדמי הדבש, ואין לו אלא שכרו, כלומר שכר שמשלמים לאדם שנשכר להציל חבית דבש ותו לא. והטעם, כיוון שלא התנה מראש. ועוד, שיכול בעל חבית הדבש לטעון כנגדו, לו ידעתי שתתבע סכום גבוה מהדבש שהצלת - הייתי מעדיף לשכור בזול יותר פועל מיוחד למטרה זו (ספר מאירת עינים, ויש משמעות באחרונים ששתי הסברות משלימות זו את זו).

אף בנידון שלנו. היה לשמעון להתנות מראש שהוא עשוי לתבוע את דמי הסעודה כפי שמשלמים לקייטרינג. ומזה שלא התנה כן מראש, אין לו אלא לקבל מחיר רגיל שמשלמים עבור אוכל ביתי.

ומה שעתה שמעון ניזוק, שצריך לשכור שירותי קייטרינג לאירוע שלו, אין זה אלא גרמא בעלמא, ואינו חייב מן הדין לפצותו. אך לפנים משורת הדין, טוב שינהג עמו מידה כנגד מידה, שישתתף עמו בהוצאות שמחתו.

הבהרה: אין לסמוך על תשובה זו הלכה למעשה, ובכל שאלה יש לפנות לפוסק הלכה.

הזוכה בשבוע שעבר: משפחת ראובני.

לצפיה בתוכנית שלום ואמת פרק 4 המלא, לחצו כאן

לפרטים ולפנייה למרכז הבוררות לחצו כאן.