שריתה בריל מקולומביה: "הרבה אנשים רוצים להתגייר, ובעלי מסביר להם על שבע מצוות בני נח"

מהי מדגין שבקולומביה בשבילך?

"מדגין בשבילי היא עיר יפה, עם אנשים טובים ונחמדים. רוב האוכלוסייה אוהבת את היהודים, וכך קל לנו יותר לעשות את עבודתנו בשלווה ובנחת. זאת אומרת שניתן לקרב כאן את היהודים לשורשיהם צעד אחר צעד, בלי פחד מאנטישמיות. קיום המצוות, ובמיוחד שבת, כשרות וטהרת המשפחה מתקבלים כאן בנעימות וללא רתיעה מהסביבה".

האם יש סיבה מיוחדת למגורים שלכם במקום זה?

"בעלי ואני נולדנו בארגנטינה. בעלי למד ארבע שנים בברזיל, ולאחר שנישאנו הקמנו את ביתנו בארגנטינה. עבדתי שם כמזכירה וגננת, ולפני ארבע וחצי שנים קבלנו הצעה לעבור לקולומביה ולפעול פה בקרב יהודי הקהילה במדגין. כמו ארגנטינה, גם קולומביה שוכנת בדרום אמריקה. מדגין היא העיר השנייה בגודלה בקולומביה, וממוקמת בצפון המדינה. בקולומביה מדברים ספרדית, ואנחנו כמובן דוברי ספרדית. בנוסף אנו שולטים בעברית, קצת באנגלית וקצת באיטלקית. הרבנות הראשית של אורגוואי הפנתה אלינו את ההצעה הזו דרך חבר של בעלי, ולאחר מחשבה רבה, קבלנו עלינו את השליחות.

"ברוך ה', אנו מרגישים שכעת זו השליחות שלנו בעולם, וזו גם הפרנסה שלנו. אנו אומנם משתייכים לציבור הליטאי, אבל אוהבים כל נשמה יהודית. אנו מאמינים שכל ישראל הם גוף אחד, כולנו שונים זה מזה, אבל לכולנו יש לנו אבא אחד. אנו מלאי התרגשות ונחת כשאנו זוכים לקרב יהודים לאבינו שבשמים.

"כשהגענו לכאן לפני ארבע וחצי שנים, המקומיים לא ראו אותנו בעין יפה. הם חששו מאתנו, וחשבו שלשומרי תורה אסור הכול. הם היו בטוחים כי לנשים הדתיות אין ערך ועוד הרבה סטיגמות מוטעות. אולם לאט-לאט הם נוכחו לראות כי אין כמו חיי תורה ליופי, נעימות ושמחה.

"בקהילה יש היום כ-300 אנשים, רובם יהודים מלידה וביניהם יש גם גרים, שלאחר שהתגיירו ונטמעו בקהילה, אף התחתנו עם יהודים מתוך הקהילה. שנה לאחר שהגענו למדגין, הגיע לכאן זוג חב"דניקים יקרים ופתחו בית חב"ד במיוחד למטיילים הישראלים. עזרנו להם רבות ועד היום אנו קשורים אליהם מאד, ומשתפים פעולה בנושאים שונים".

אלו מוסדות חינוך יש אצלכם? היכן הילדים שלך לומדים?

"לקהילה במדגין יש בית ספר יהודי מפורסם 'Colegio Theodoro hertzl'. הוא נחשב לאחד מבתי הספר המצוינים בקולומביה. אולם לצערנו, רק עשרה אחוזים מהתלמידים הם ילדים יהודים, ולימודי היהדות בו עדיין ברמה נמוכה מאוד. מסיבה זו ילדינו – דניאל דוד בן השש ואליזה בתיה בת הארבע לומדים בבית הספר הקהילתי, ובנוסף לכך הם לומדים גם ב'אונליין סקול'. לימודים אלו מתנהלים באופן וירטואלי, כאשר מורה חרדי מארגנטינה מלמד אותם דרך המסך. במשך שלוש פעמים בשבוע הם לומדים בבית הספר הווירטואלי: ביום ראשון שבו לא מתקיימים לימודים בבית הספר הקהילתי, ביום שני, וביום חמישי. בימים שני וחמישי הם חוזרים מבית הספר והגן בשעה שלוש אחר הצהריים,. הם משחקים קצת, אוכלים ואחר כך יושבים מול המחשב, כל אחד בחדר שלו ובשעות שלו, ומשלימים לימודי יהדות חשובים.

"כשהם לומדים בבית הספר הקהילתי, יודעים ילדינו שהם שונים מהחברים לספסל הלימודים. הם מתיידדים עם הילדים האחרים, אך לא הולכים לבתיהם. ברוך ה', אף אחד לא מפריע להם בקיום המצוות: הם מביאים אוכל מהבית, שומרים על שמירת הלשון וכו'. האווירה בין ילדי הכיתה נעימה וטובה. בגלל שזה בית ספר יהודי, לא מתקיימים לימודים בשבת, בנוסף לימי ראשון בהם לפי החוק אין לימודים. וגם כשמגיע חג במשך השבוע, בית הספר סגור".

מהו סדר היום שלך במשך השבוע?

"סדר יומי מתנהל ברובו בבית שלנו. בבוקר שני הגדולים – דניאל ואליזה יוצאים ללימודים, ואני נשארת בבית עם שני הקטנים – אביחי וקלארה. כשהילדים חוזרים מהלימודים בסביבות השעה ארבע – לאחר כל הפקקים בדרך, אני מתפנה רק אליהם. שעות אחר הצהריים מוקדשות להכנת שיעורי בית, משחקים וארוחת ערב. בשעה שבע אני משכיבה אותם לישון, ולילה טוב.

"בבוקר - כשהקטנים מאפשרים לי, ובלילה לאחר השכבת הילדים, מחכות לי שלל משימות: אני מבשלת המון כי אנו מארחים הרבה בביתנו: בשבת תמיד יש לנו אורחים, ולפעמים מגיעים אורחים גם במשך השבוע. אני עוזרת לבעלי בכל ענייני הקהילה, בעיקר בתכנון פעילויות מיוחדות לפני חגים, בארגון מסיבות, בהכנת פעילויות לילדי הקהילה ועוד. בנוסף לכך אני עובדת כאן כבלנית, ומוסרת שיעורים בביתי או בבתי הקהילה בכל שבוע. יש שיעורים לנשים נשואות, יש שיעורים מותאמים לצעירות רווקות ויש לי גם שיעורים לגיל הרך. בדרך כלל אני מתמקדת בנושאים כמו פרשת השבוע, היסטוריה יהודית, השקפה, מידות ומעשים טובים, וכמובן חגי ישראל. בין לבין אני משוחחת בטלפון עם נשים מהקהילה שצריכות עזרה.

"במשך כל שעות היום יהודים רבים מהקהילה מגיעים אלינו לקנות בשר ויין כשרים. בחנויות כאן ניתן להשיג מוצרים רבים כשרים, לפי רשימות מיוחדות, אבל בשר שנשחט כהלכה ויין כשר אי אפשר להשיג בסופרים המקומיים. לכן אנו מזמינים בשר ועוף כשרים בבוגוטה, עיר הבירה, וקונים גם יין כשר מארצות הברית. וכשהמשלוחים מגיעים בהסעה מיוחדת או בטיסה, אנו יכולים למכור גם לאנשי הקהילה. בהתחלה, כשהגענו למדגין, קנינו את הבשר והיין בכמויות קטנות יחסית, רק עבורנו, אולם עכשיו יש ברוך ה' עוד משפחות שאוכלות כשר, ואנו קונים בכמויות גדולות יותר ומוכרים במחיר בו קנינו - בלי רווח.

"ברוך ה', עכשיו אני אחרי לידתה של בתנו הקטנה - קלארה שמחה בת החודשיים, אך אין לי חופשת לידה, כי גם קודם לא עבדתי מחוץ לבית. מה שכן, סדר היום שלי השתנה מעט, ואני קובעת את שעות השיעורים וזמני קבלת הקהל לשעות נוחות יותר לפי הזמנים של התינוקת. למעשה, אין לי מחויבויות קבועות שהייתי חייבת להספיק גם אחרי הלידה. זו לא העבודה הרשמית שלי, וכל הפעילות שלי כאן בקהילה היא בהתנדבות, כי אני רוצה ושמחה בזכות הזו".

הפרשת חלה העולמית ב- Shabat project

כיצד נראית השבת אצלכם?

"השבת היא היום הכי חשוב בשבוע עבור כולנו. את ההכנות לשבת אני מתחילה כבר ביום רביעי עם הקניות. ביום חמישי אני מכינה את הדגים ואופה את החלות, וביום שישי אני מבשלת את כל השאר. אין לנו כאן אפשרות לקנות סלטים מוכנים ואוכל קנוי כשר. בבית חב"ד אומנם מוכרים חלות ולחמניות לכבוד שבת, אבל אני מעדיפה לאפות אותן בביתי. בדרך כלל אני מזמינה אלי את אחת מנשות הקהילה ביום חמישי, ומכבדת אותה להפריש חלה מהבצק. לגבי הניקיונות לשבת - ברוך ה' יש לי עוזרת. היא לא יהודייה ובאה לעזור לי בניקיון הבית ובמיוחד בגיהוץ, כי זו מלאכה שאני ממש לא מחבבת. פה במדגין עוזרות הבית לוקחות תשלום זול, ואני יכולה להעסיק אותה שעות רבות מבלי לשלם הרבה. אבל אני לא מוכנה שהיא תעשה הכול בביתי: היא לא מבשלת אצלי וגם לא מטפלת בילדיי.

"שבת עצמה היא יום מופלא שכולו מוקדש למשפחה. אנחנו שרים, מדברים דברי תורה בשולחן השבת, ומשחקים עם הילדים, וכל זה יחד עם האורחים. מגיעים אלינו יהודים מהקהילה, משפחה אחת או שתיים כל שבת, ומצטרפים לסעודות השבת בביתנו. לרוב, הם לא ישנים אצלנו בבית, אבל הם יודעים שאם ירצו, הם יכולים להישאר. יש לנו די מיטות מיותרות עבור אורחים. סעודות השבת המשפחתיות מהוות עבור האורחים חוויה חדשה, והם מקשיבים יחד אתנו לילדיי הקטנים שמספרים פרשת השבוע ומתרגשים איתם מאד.

"סעודות השבת לעתים מתמשכות ומתארכות, ואנחנו לא רוצים להכריח את הילדים לשבת במשך כל הסעודה ליד השולחן. הם קטנים יחסית, וכשהם לא נהנים ומשתעממים, הם מתחילים להפריע, לכן אחרי שהם מספרים משהו מהפרשה, הם יכולים ללכת לשחק כרצונם".

מה מזג האוויר אצלכם עכשיו?

"במדגין מזג האוויר ממש נעים, במשך כל השנה שורר כאן אביב. כמעט ואין התחלפות עונות באזור הזה. בדרך כלל יורדים גשמים בלילה, אבל לא קר מידי ולא חם מידי".

מה המצב הפוליטי אצלכם?

"עכשיו המצב הפוליטי די רגוע. ראש הממשלה משתייך לצד הימני ומתנגדיו השמאליים חזקים מאוד נגדו. אולם אנחנו ברוך ה' לא מתעניינים כלל בנושא, והוא לא קשור אלינו, כיהודים. באופן כללי לא מוכרים לי יהודים שמעורבים במדיניות הממשלתית".

האם אתם חשים באנטישמיות?

"ברוך ה', אנו לא חשים פה באנטישמיות. יש הרבה אנשים שאף רוצים להתגייר, ובעלי מסביר להם על שבע מצוות בני נח".

כיצד מתכוננים אצלכם לחג הקרוב?

"עכשיו אנו מתכוננים לט"ו בשבט. את כל החגים אנו חוגגים בבית הכנסת הקהילתי. יש בו אולם רחב למסיבות וכנסים, ובחגים המקום משמש אותנו לפעילויות רבות עם אנשי הקהילה. בט"ו בשבט אנו עורכים סעודה יפה לכל יהודי הקהילה, עם מגוון עצום של פירות מעניינים שיש בקולומביה. חלק מהפירות מוזרים ממש, אבל הם טעימים מאד ומובחרים. הנה רשימה קצרה של חלק מהפרות החדשים שהכרתי כאן במדגין: Guanaba, Papaya - כן, זו הפאפאיה הכתומה והמתוקה שמייבאים לארץ, אבל לא מיובשת, אלא טרייה, Mangostino ,  Mamoncillo, Guayaba - זו הגויאבה שנמכרת גם בארץ,Platano , Mango biche ,Maracuyá ,Lulo , Tomate de árbol - עגבניה, אבל ממש לא כמו העגבניה הישראלית האדומה, זה פרי אחר לגמרי, ועוד ועוד. לאחר אכילת הפירות בצוותא, בעלי מוסר שיעור בפני יהודי הקהילה, ואני מוסרת בינתיים פעילות לילדים עם משחקים על נושא ברכות הנהנין. בכלל, בכל חג אנו עורכים מסיבה לכל הקהילה, עם פעילות כלשהי ושיעורים".

האם ביקרת בארץ, ומתי? כיצד התרשמת?

"אני לא מבקרת הרבה בארץ הקודש, לצערי, אבל זכיתי לבקר בארץ ארבע פעמים, פעם בחופש, ושלוש פעמים נוספות בחתונות של אחייניות. יש לי אחות, אם לתשעה בלי עין הרע, שגרה בבני ברק, ואנו כמעט לא מצליחות להיפגש. רק לפני שנה, כאשר הגענו לביקור בחופש עם בעלי וכל הילדים, היא הכירה את ילדיי לראשונה. אין לה וואטסאפ וגם לא מייל, כך שהיא לא ראתה אותם אפילו בתמונות קודם לכן. באותו ביקור שכרנו דירה בבני ברק, והיינו שם שלושה שבועות.

"זו הייתה חופשה מיוחדת. הרגשנו בארץ מצוין. אין כמו ארץ ישראל. כולנו מרגישים בה כמו בבית. הילדים שלנו הלכו ברחוב וצעקו בהתרגשות: 'אמא, תראי! יש לו כיפה! ויש לו כובע וזקן! ואמא, תראי, הנה עוד יהודי!' הם התרגשו בכל פסיעה ופסיעה ברחוב היהודי. כשהגענו לקנות בסופר, שמחתם חצתה גבולות, כשהם ראו את כל הממתקים הכשרים למהדרין, זה היה בלתי יאמן בעיניהם. נתתי לכל ילד דקה שלמה לבחור ולקנות כל מה שהוא רוצה, והם היו מאושרים לקנות מכל הבא ליד. הלקוחות האחרים בחנות צחקו והסתכלו עלינו בפליאה ובהשתוממות... לו רק ידעו להעריך את השפע הכשר היו גם הם מתלהבים כמונו.

"דניאל שלנו הלך לתלמוד תורה בבני ברק במשך יומיים, ואף שהוא לא הבין היטב עברית, הוא שמח מאד לשהות בכיתה שבה כולם יהודים, ולכולם יש כיפה וציצית".

מוצר שאין להשיג אצלכם והיית שמחה שישלחו לך מהארץ?

"ברוך ה', יש לנו כאן כל מה שאנו צריכים, אבל אם יש אפשרות להעביר לנו משלוח מהארץ אנו מבקשים שיביאו לנו ג'לי, מרשמלו ובמבה. ועוד משהו שאי אפשר לשלוח מהארץ, ואנו רק חולמים שיהיה במדגין - אלו מוצרי חלב ישראל כשרים, טריים וטעימים".

סיפור שיכול לקרות רק אצלכם 

"זהו סיפור עצוב, שקרה לנו זמן קצר לאחר שהגענו למדגין. התפללנו בשבת בבית הכנסת הקהילתי, וכשיצאנו והתחלנו ללכת ברגל אל ביתנו, ניגש אלינו אחד מאנשי הקהילה ושאל אותנו בתמימות, אם אנו רוצים לעלות לרכב שלו והוא ייקח אותנו טרמפ הביתה... הוא באמת לא ידע שהנסיעה אסורה בשבת, כי למרבה הצער, לפנינו היה רב רפורמי בקהילה. מקרה דומה אירע לא מזמן לבעלי, כאשר הוא הכין את אחד מילדי הקהילה לבר המצווה שלו, והילד שאל בטבעיות אם הוא יוכל לקרא בתורה בספרדית, כמו שעשה ה'רב' הקודם בבר מצווה של ילד אחר... ה' ישמור. 

"לאט לאט לומדים יהודי הקהילה מצוות נוספות ופרטים חדשים על התורה והיהדות, וכל זכות כזו ממלאת את חיינו בשמחה אמתית ואינסופית. היהודים כאן רואים שלהיות יהודי חרדי זה נפלא וזה אושר. כמו שאמר הרב זמיר כהן, 'הלוואי והיו מחליפים את השם 'חרדים' ל'נאמנים'. הלוואי שנרגיש כולנו את השמחה האמתית בקיום המצוות, ונזכה במהרה לגאולה השלמה".