מה עושה נער יהודי אבוד במעמקי סין? הסיפור שאסור לכם להחמיץ

הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, בסיפור אישי מופלא שהתרחש בעת שטס לסין. סיבת הטיסה היתה להשתתף בברית המילה של נינו, בנו של נכדו ר' דוד, המשמש יחד עם רעייתו כשליחי חב"ד בצ'נגדו. 

בצ'נגדו, העיר החמישית בגודלה בסין, מתגוררים למעלה מ-14 מיליון איש, כאשר רק 200 מתוכם יהודים. ביתם של ר' דוד ורעייתו ובית חב"ד שהקימו משמשים כתובת מרכזית לכל דבר שבקדושה. בית זה הוא הדוגמה לליל סדר יהודי ולאוכל כשר, להתאספות שבתית ולמקווה טהרה, להנחת תפילין ולקריאת התורה. ובעיקר משמשים ר' דוד ורעייתו כותל ואוזן קשבת למצוקותיהם, לבטיהם ותהיותיהם של יהודי המקום, כמו גם למטיילים הרבים השוהים במקום.

בטורו האישי ב'בקהילה', מספר הרב גרוסמן כי כאשר התכונן נכדו לערוך ברית מילה לבנו בצ'נגדו, מדובר היה במאורע היסטורי לכל הדעות: התברר כי למעלה מאלף שנה לא נערכה ברית במחוז זה. בעקבות כך, החליט הרב גרוסמן להשתתף בשמחת ה'שלום זכר' וברית המילה.

מטיילים רבים באזור שמעו כי הרב גרוסמן ישבות בשבת בבית חב"ד, החליטו להצטרף אף הם לסעודות ולתפילות. מטיילים רבים, חוץ מאחד ששמו רועי. רועי היה בדרכו לקונמינג, 'עיר האביב', המרוחקת מרחק רב מצ'נגדו.

שלושה ימים קודם לכן, ביום רביעי, הצטרף רועי לבעל רכב הנוסע למקום. באמצע הנסיעה, פנה בעל הרכב למקום אחר, ורועי החליט לרדת ולעשות את הדרך רגלית אל עבר העיר. אך הוא לא שיער נכון מה המרחק.

שעות ארוכות צעד רועי, עד שהבין שתעה בדרכו. לא נראה כל קצה יישוב באופק, והוא שוהה בטבורו של יער עבות. לא נראה כל מוצא, ואף קליטה סלולארית לא היתה במקום נידח זה.

רועי התיישב על אבן ונח מעמל הדרך. הייאוש כרסם בו. אין כאן נפש חיה, ואולי רק חיות טורפות. הוא החל לבכות, ובמוחו החל לרוץ אינספור תמונות בלהות, אותן ראה בחייו ועליהן שמע מחברים.

בעודו משחזר את מסלול חייו, נזכר לפתע בבית הספר בו למד בנערותו בירושלים, תיכון 'הימלפרב' הדתי. באחד הימים נסעו תלמידי בית הספר למגדל העמק וביקרו בביתו של הרב גרוסמן. רועי לא זכר הרבה ממה שנאמר, אבל הוא כן זכר את השיר שהרב גרוסמן לימד את נערי בית הספר שבאו לבקרו. השיר הוא: "מה שהיה - היה, העיקר להתחיל מההתחלה. אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה".

וכך יושב נער אבוד באמצע שומקום, מרוחק מביתו ומידידיו אלפי קילומטרים, ושר בדמעות מילים אותן שמע לפני למעלה מעשור: "אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה". הוא שר והתרגש מהמילים וכמו רקד באמצע המדבר. זו היתה תפילה מעומק ליבו, לנוכח מצבו העגום והנואש.

במקביל, בצ'נגדו, נערכת סעודת ליל שבת משולבת ב'שלום זכר'. הרב גרוסמן נושא דברים ומדבר אודות קדושת היהודי והניצוץ שבו שאינו הולך ריקם, לפתע נכנס תרמילאי מאובק כולו וחלוש. כן, זה היה רועי.

מתברר כי ריקודו בלב המדבר חולל פלאות: מנהל עבודה באתר בניה מרוחק נסע בדיוק באזור, וכששמע קול שירה מיהר לבדוק מי נמצא שם. הוא הלך על פי הקול וגילה צעיר ישראלי מותש וחלוש, שר ומרקד. "מה מעשיך כאן?", התעניין האיש, ורועי סיפר לו את מצוקתו.

הוא חמל עליו ולקח אותו ישירות לבית חב"ד בצ'נגדו. רועי נכנס ולא האמין למראה עיניו: עשרות צעירים גדשו את הבית, וליד שולחן הכבוד ראה את מי שלימד אותו את שיר האמונה וההצלה, לפני למעלה מעשור שנים…

"כי הקב"ה שומע תפילת כל פה!", מסיים הרב גרוסמן את סיפורו המפעים.

כיצד מתבטא הגעגוע האין סופי לקשר אמיתי עם הקב"ה? צבי יחזקאלי נפגש עם הרב דניאל כהן בתכנית "אהבת עולם" לשיחה עוצמתית על משמעות התפילה, בליווי קטעי נגינה ושירה: