הרב יאשיהו פינטו - לומדים את ספר דברים, ומורידים שפע לעולם

״בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה, באו מדבר סיני״ ורש״י פירש, לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא. מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו. (שמות י״ט א) 

והנה דברים אלו, בעלי משמעות גדולה לכל יהודי ויהודי. דעלינו לדעת יסוד גדול, שקבלת התורה במתן תורה, לא הייתה לשעתה ולזמנה בלבד, אלא היה בה כח לדורי דורות. ובכל יום, אצל כל יהודי בעולם, יש כח ואוירה והשפעה, כמתן תורה ממש. וכל יהודי צריך להכין ולהבין בנפשו, שבכל יום, זה מתן תורה. 

התורה ניתנה בסיני, אבל כח הרגעים האלו, הם חזקים ונשגבים לכל רגע בחיי האדם. ואם האדם לא מבין ולא מכין את נפשו לדבר, קשה לאדם להבין ולחיות את הדבר. יצר לב האדם, להכניס את האדם למן שגרה, שאדם חי את חייו ומתרגל למציאות שלו, ומדי פעם מתעורר ובוכה ומתלונן על רוע מזלו וגורלו. אבל בכדי לחיות את האמת ואת המציאות, צריכים להבין אותה ולחיות אותה. וכך על כל יהודי לחיות, שמתן תורה זה כח לא רק למתן תורה, אלא לכל חיי האדם. 

בכל יום יש כעין מתן תורה חדש, לכל יהודי ויהודי באשר הוא שם. וכך מצווה אותנו התורה הקדושה, ״והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי, אשר אנוכי מצוה אתכם היום״ ורש״י פירש, מצוה אתכם היום, שיהיו עליכם חדשים, כאילו שמעתם בו ביום. (דברים יא י״ג) בכל יום עלינו לחיות, כמו שהיום ניתנה לנו התורה הקדושה. 

והנה כשנתבונן בדברי תורתינו הקדושה, ״ביום הזה באו מדבר סיני״ ורש״י פירש, שיהיו דברי תורה חדשים עליך, כאילו היום ניתנו. וקשה, איך אדם יכול להרגיש, שהיום ניתנה התורה. הרי היצר קשה והמלחמה היומית עם היצר קשה ביותר, ואיך האדם ירגיש שהיום ניתנה התורה הקדושה. 

אלא עלינו לחדד מול עינינו, איך ברא הקב״ה את העולם. מובא במדרש (רבא א א) התורה אומרת, אני הייתי כלי אומנותו של הקב״ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא מדעת אומן. והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופנקסאות יש לו לדעת, היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. 

כך היה הקב״ה, מביט בתורה ובורא את העולם. והתורה אמרה, ״בראשית ברא אלוקים״ ואין ראשית אלא תורה. ועל זה נוספו דברי הזוהר הקדוש (תרומה קסא) ״קודשא בריך הוא, הסתכל באורייתא וברא עלמא״. 

אם כן, כל ענין בריאת העולם היה מכח הסתכלות על התורה הקדושה. התורה הייתה כמו תכנית, שמסתכלים בה ובונים בנין. כך הקב״ה הסתכל בתורה ועל פי סודותיה ויסודותיה, ברא את העולם. 

ועל פי יסוד ודברים קדושים אלו יובן, דהנה בכל יום יורד אור חדש לעולם של תורה. והעולם מתקיים על פי האור החדש והיסודות החדשים היורדים לעולם. ולכן, כאשר היה משה רבנו בשמיים, הקב״ה לימדו את התורה. ואחרי שלימדו, שכח את מה שלמד. וכן תינוק שנולד, מלמדים אותו בבטן אימו את כל התורה. וכשיוצא, מלאך משכיחו את התורה. 

וקשה, על מה היה צריך משה ללמוד את התורה בשמים ולשכוח, ועל מה מלמדים את התינוק תורה ומשכיחים אותו. 

אלא, יסוד גדול צריך להיות מול עינינו, חקוק לכל יהודי בכל יום מול עיניו. הקב״ה משפיע בכל יום שפע ואור וכח חדש לעולם. וזה ״המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״, בכל יום יש סודות תורה חדשים, שמשפיעים לעולם. ואת הסודות האלו, לימד הקב״ה את משה רבנו בשמיים. וכך, כל תינוק שמלמדים אותו בבטן אימו תורה, זה הסודות שיהיו בכל ימי חייו, חידושי תורה וסודות תורה, דבר יום ביומו. והכח וההשפעה של העולם, היא השפעה בכל יום, שיורדת לעולם. וההשפעה הזאת, כל יום מחזיקה ומחיה את העולם. וזה המתן תורה של אותו היום. 

וכך, בכל יום הקב״ה מסתכל על התורה של אותו היום, ועל פי אותה תורה, משפיע שפע חדש לעולם. ולכן עלינו לדעת, שהתורות והחידושים וההפצה של התורה בכל יום, הם המציאות של אותו היום בעולם. ובידי האדם לבנות את העולם בכל יום, ולהחריב את העולם בכל יום. וכל יום זה מתן תורה חדש לכל יהודי, ובנשמה של היהודי יש את כל הכח מחולק לכל יום. 

ולכן כל יהודי, הוא עולם שלם לפני הקב״ה. כי סודות תורה טמונים בנשמתו, ואותם סודות הם החיות של העולם, ובהם מסתכל הקב״ה בכל יום ומחדש את העולם. וכאשר אנחנו לומדים ומחזקים את ״ספר דברים״, כחו של משה רבנו גדל בעולם והברכה והשפע מרובה בעולם. 

וכך יזכנו הקב״ה לתקן עולם במלכות שדי, בדבקות גדולה.