הקיבוצניקית מ’השומר הצעיר’ שעברה מוות קליני: ""אתה עוד רגיל לחוקים של הגוף"

תרצה הראל - קיבוצניקית שהתגוררה בעברה בקיבוץ תל עמל של 'השומר הצעיר', מספרת על החיים בקיבוץ, המוות הקליני שחוותה והחזרה בתשובה מהמקום הכי רחוק שיכול להיות. 

"לקדוש ברוך הוא לא הייתה דריסת רגל שם", היא משחזרת את החיים בקיבוץ. "היה לי מאוד קשה שם, אבל בדיעבד אני מבינה שהקדוש ברוך הוא עשה איתי חסד שהייתי מנותקת, ולא קיבלתי את ההטבעה החינוכית שכולם קיבלו".

בעקבות סיבה רפואית מסוימת, הגיעה הראל למצב של צמח - ובמשך שבוע ימים קיבלה אוכל דרך הווריד, וחוותה מוות קליני. "היציאה מהגוף הייתה בסך הכל סיפור של שתי דקות", היא משחזרת. "אבל שתי דקות בעולם הזה, זה לא הזמן של העולמות ההם. עברתי אלפי שנה בתוך השתי דקות האלה, ורק אחרי שהתעוררתי סיפרו לי שזה היה שתי דקות".

לדבריה, כשהתנתקה מהגוף ראתה את עצמה במקום מסוים שבו משהו גרם לה לסובב את מבטה אחורנית - שם ראתה את הגוף שלה כשהוא מונח דומם. "זאת הייתה הרגשה שאין לי שום שייכות לדבר הזה", היא אומרת. "ידעתי שזה שלי, אבל זה לא עניין אותי. זה היה כמו שעוברים מחדר לחדר".

כשישבה עם עצמה וניתחה את מה שקרה לה, הגיעה למסקנה ש"המוות הוא לא מה שנראה לנו, בגוף. הנשמה לא חסרה שום דבר כשהגוף לא איתה".

בשלב מסוים שמעה הראל קולות של אנשים שמתווכחים עליה בבית דין של מעלה, ופתאום קלטה שמדובר באנשים שהיא פגשה אותם בכל מיני נסיבות בחיים. "הם אומרים דברים לזכותי ולחובתי, ויש דיון לטוב או לרע, לשבט או לחסד. ואז התחילה אימה מאוד גדולה - כשהעמידו אותי מול הספרייה שלי בבית, ואמרו: 'הנה, את הספר הזה היא בכלל לקחה מזאת, היא בכלל לא חשבה אפילו להחזיר אותו', 'את הספר ההוא היא השאילה - ובכוונה שכחה'. לאט לאט אני מסתכלת בספריה, ומבינה שאולי חמישה ספרים מתוכם היו שלי. ואני עוד נחשבתי לבנאדם טוב, לא דתייה אבל בסדר. בחורה טובה".

טל תרצה מספרת שבאותם רגעים חוותה אימה ובושה כל כך גדולים, כשראתה איך לאט לאט נעלמים לה כל הספרים מהספרייה. 

כשהרימה את היד כדי להסתיר את פניה, גילתה שהיד לא קיימת. "אתה עוד רגיל לחוקים של הגוף, ואתה לא קולט שאין לך גוף. המצב שרואים אותך זה לא רק דרך עיניים שאתה יכול להסתיר, זה דרך כולך. כולך בא בדין ובחשבון למרות שאתה בלי גוף. אתה עדיין שם עם כולך, כי הגוף הוא לא משהו שחסר שם".