נגיף הקורונה גובה קרבנות יקרים: אלו 2 פרקי התהילים המסוגלים לשמירה מכל רע

הגמרא (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו' הלכה ב') מציינת כי יש שני פרקי תהילים המגנים מכל רע, ועל כן מכונים "שיר של פגעים". "מהו שיר של פגעים?", שואלת הגמרא ומשיבה: "'ה' מה רבו צרי' וכל המזמור (פרק ג' בתהילים) ו'יושב בסתר עליון' (פרק צ"א בתהילים) עד הפסוק 'כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך'".

הבה נתחזק ונרבה באמירת תהילים, בנוסף להקפדה ולשמירה על כללי הזהירות. 

קראו את הפרקים הסגוליים

פרק ג'

א מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּבָרְחוֹ, מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
ב יְהוָה, מָה רַבּוּ צָרָי; רַבִּים, קָמִים עָלָי.
ג רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי: אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.
ד וְאַתָּה יְהוָה, מָגֵן בַּעֲדִי; כְּבוֹדִי, וּמֵרִים רֹאשִׁי.
ה קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶקְרָא; וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.
ו אֲנִי שָׁכַבְתִּי, וָאִישָׁנָה; הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי.
ז לֹא אִירָא, מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב, שָׁתוּ עָלָי.
ח קוּמָה יְהוָה, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי; שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.
ט לַיהוָה הַיְשׁוּעָה; עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.

פרק צ"א

א יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן.
ב אֹמַר לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ.
ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
ד בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
ה לֹא תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם.
ו מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ.
ח רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
ט כִּי אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.
י לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
יא כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
יב עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
יג עַל שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
יד כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי יָדַע שְׁמִי.
טו יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ.
טז אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

יצוין כי אין להשתמש בפסוקי תהילים לרפואה, אלא חכמינו ציינו כי פסוקים אלו מסוגלים להגנה מכל רע, ועל כן יש להקפיד לאומרם.

בשל כך, את מזמור צ"א בתהילים ('יושב בסתר עליון' מקובל לומר בהזדמנויות הבאות: בקריאת שמע שעל המיטה, בשחרית של שבת, במוצאי שבת, בהלווית המת, באזכרה, בחנוכה ובתפילת הדרך.

קריאת שמע שעל המיטה - את הפרקים המיוחדים לשמירה (כאמור, ג' וצ"א) אומרים בקריאת שמע שעל המיטה, כיוון שעל פי היהדות, בשעת שנתו של היהודי עוזבת אותו נשמתו, ואז הוא חשוף לפגעי המזיקים השולטים בלילה. להלכה, פסק ה"מגן אברהם" (על פי דרכו של רבי יהושע בן לוי) ש'שיר של פגעים' מגן על האדם, ועל כן אומרים אותו לאחר קריאת שמע שעל המיטה, ולפני ברכת המפיל. לדבריו, אין זה מהווה הפסק בברכות, כיוון ששמירה אינה מהווה הפסק. כבר בסדר רב עמרם גאון, מופיע פרק צ"א בתהילים כחלק מקריאת שמע שעל המיטה.

שבת - בתפילת שחרית של שבת אומרים את פרק צ"א בתהילים. על כך נשאלת השאלה: הרי בזוהר מובא שבשבת לא שולטים המזיקים. מדוע, אם כן, יש לומר בשבת מזמור נגד פגעים? כה דברי הזוהר על פרשת תרומה: "כד עייל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא וכל דינין מתעברין מינה ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא ואתעטרת בכמה עטרין לגבי מלכא קדישא וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מינה ולית שולטנו אחרא בכלהו עלמין".

על כך מסביר הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש, בשם סידור היעבץ, שמה שנאמר בזוהר שאין מזיקים בשבת, זה דווקא כשישראל שומרים שבת כהלכתה. אבל כשישראל אינם נזהרים בהלכות שבת, הדבר נותן כוח יתר למזיקים, ושליטתם מתגברת בערבי שבתות. ("דרכי חיים ושלום").

מוצאי שבת - בשעה שיוצאת השבת, מסתלקת מהיהודי הנשמה היתרה, והמזיקים חוזרים לשוטט בעולם. על כן בתפילת ערבית של מוצאי שבת אומרים את פרק צ"א בתהילים.

לווית המת- כאשר צועדים המלווים אחר מיטתו של הנפטר, אומרים את מזמור צ"א. בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן שע"ו, סעיף ג') מוסברת הסיבה לכך – בעת הלוויה יש חשש שהמלווים והנפטר יינזקו ממלאכים רעים הנמצאים בבית הקברות ויכולים לפגוע בנפטר וכתוצאה מכך גם במלוויו. על כן במהלך ההלוויה אומרים את מזמור צ"א, המגן על האדם מפני המזיקים.

תפילת הדרך- הרב דוד סגל, בספרו טורי זהב (ט"ז) כתב בשם רבי שלמה לוריא ש"קיבל מאביו זקנו שיש לומר ז' פעמים דהיינו בפעם א' עד מלת כי ומלת כי בכלל. ובפעם הב' עד כי מלאכיו. ובג' עד כי מלאכיו יצוה. ובד' עד יצוה לך. ובה' עד לך לשמרך. ובו' עד לשמרך בכל. ובז' עד בכל דרכיך ויש בו סוד וכתוב בלבוש שגם הוא נהג כן".

חנוכה – רבים נוהגים לומר, לאחר הדלקת נרות חנוכה, 7 פעמים את פרק צ"א בתהילים, ולפניו את הפסוק: "ויהי נועם". המקור לכך הוא בסידור רבי שבתי, שכתב בשם הרמב"ן ובשם הבעל שם טוב שבחנוכה, לאחר הדלקת נרות, יש לומר את כל הפרק שבע פעמים, לשם סגולה ושמירה במשך כל השנה.