דיכאון וחרדות

איך מתמודדים עם התקפי חרדה? כתבה שנייה בסדרה

כשהאדם יתחיל לזהות את התחושות הגופניות, ויבין שהן לא מהוות סכנה, שנכון שיש הרגשה, אבל המסקנה לגביה מוטעית - זה יקדם אותו לשליטה על התקף החרדה

  • פורסם ח' אדר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

כדי להגיע לפתרון התקפי החרדה, צריך האדם להיות מודע להתקפי החרדה, לזהות מה הגורמים להם ואיך שולטים עליהם, לדוגמה - ללמוד תרגילי נשימה, ללמוד להרפות.

כשמבינים מהם הסימפטומים של התקף החרדה, השלב הבא יהיה זיהוי מידי של ההתקף, ולאחר מכן ביצוע פעולות של הפחתת הרגישות לסימפטומים אלה. כמו כן, יש לבצע חשיפה אל התחושות הפיזיות שמרגישים בזמן התקף, ולאט לאט האדם מתרגל לתחושות אלה, והן מאיימות עליו פחות ופחות.

כאמור, צריך להכיר את התקפי החרדה, להתמקד בסימפטומים שחווים בגוף, ולהבין שסימפטומים אלה הם הגורמים לתחושת הפחד הגדול ואובדן השליטה.

אדם שסובל מחרדות יהיה רגיש וערני יותר מהרגיל לתחושות הפיזיות, ובכל פעם שמתחילה תחושה פיזית כזו - הוא ייכנס מיד לחרדה וללחץ. מאחר שהוא רגיש מידי, יוצא שהוא מתעסק יותר מידי ברגשות שלו, ולכן לא מצליח להתעסק בדברים אחרים - וזה מגביר את החרדה בכל פעם. זה שואב אותו. לדוגמה: האדם מפוקס רק בתחושות שלו, ובשנייה הראשונה שמרגיש קוצר נשימה או דופק מהיר, הוא מיד נלחץ ומחפש סימפטומים נוספים לחרדה/התקף לב. זה יקרה גם אם הוא ירגיש רק סחרחורת. גם אם הסחרחורת היא ברמה נמוכה מאוד במקור, הלחץ בו הוא מצוי יעלה את זה מידית לרמה גבוהה, ולפעמים אף לרמה קיצונית. בזמן הלחץ הבלתי נשלט, האדם מיד יתחיל לחשוב "מתי זה יעבור? מתי זה יעבור?". כך הסימפטום מעורר חרדה. ישנם מקרים שהסימפטומים הם לא בהכרח התקף חרדה, אלא הפחד העצום של האדם מהסימפטומים הוא זה שגורם לחרדה להגיע. ישנם כאלה, שבזמן ההתקף מנסים להסיח את הדעת מהחרדה, ודווקא זה גורם לחרדה להתגבר.

חרדה יכולה להתחיל מאירוע מסוים, כגון נסיעה בכביש מהיר, עלייה במעלית וכולי, אבל זה גם יכול להיות סתם סחרחורת מחוסר שינה או עייפות כללית, שתורגמה לחרדה. 

אסכם: זה יכול להיות מעשה שאדם עשה, או הרגשה פיסית שמעוררת את זה. אירוע חיצוני (מעלית) או פנימי (תחושה פיזית). קצב הלב עולה, קצב הנשימה עולה וכולי. התגובות הללו לא יגרמו לאדם סכנה, אבל הוא מתרגם אותן כסכנה, ונותן פקודה למוח להגביר את ההכנה לקראת סכנה, מרגיש שלעולם לא ייצא מזה, וככה התחושות והמסקנות מזינות את עצמן, והתהליך תופס תאוצה. המפתח להפחתת הרצף, הוא שינוי האופן שבו האדם מפרש את הסימפטום של הלחץ. כשהאדם יתחיל לזהות את התחושות הגופניות, ויבין שהן לא מהוות סכנה, שנכון שיש הרגשה, אבל המסקנה לגביה מוטעית - זה יקדם אותו לשליטה על התקף החרדה. זה צעד משמעותי. אז הוא יוכל להתחיל לעבוד על ההרגשה ולשלוט עליה, להבין שיש כאן הרגשה, אבל מסקנה מוטעית לגבי הרגשה זו. כך בהדרגה ישים לב יותר ויותר לכך שיש לו אחריות, ומה שהוא חווה נתון גם לשליטתו. כשאומרים פעם אחר פעם "אני מתמוטט" וכולי, זה מתקבע. האמת היא שהתקף החרדה לא ימשיך יותר מכמה דקות. אם נמשיך לשלוט בהרגשות ובמחשבות, ישוחרר פחות אדרנלין, והלחץ יפחת. חשוב לזכור שאם האדם יפסיק לתת כוח למחשבות המחיות את החרדה, ויפסיק להפחיד את עצמו, היא תימשך 3 דקות ותיעלם.

בפעם הבאה נדבר על התהליך הטיפולי להפחתת חרדות.

ענת דורון היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במחלקת "נפשי בשאלתי".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il

היכנסו להגרלות על ערכות נגינה ושוברים ברשתות מובילות. הצטרפו למנוי השנתי בעולם הילדים ואולי תזכו בפרסים >>
תגיות:חרדההתקף

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה