"הנחתי על הפלטה אוכל לא מבושל": השבת של פסי דבלינגר

נעים להכיר

פסי דבלינגר, בת 31, אמא לתשעה, מרצה להעצמה אימהית, מאמינה שהקריירה האמתית היא בבית, ומעוניינת לתת לאימהות כוח בתפקיד המשמעותי ביותר שלהן.

זיכרון ילדות

"השבתות בבית שבו גדלתי היו חוויה של ממש. אמי נהגה להכין אוכל מגוון ובשפע, אבי דאג לומר דברי תורה שיעניינו את הילדים וישאירו אותם סביב השולחן, ואנחנו נהנינו מכל רגע. בביתנו עברו גם לא מעט אורחים - בחורים מחו"ל ששהו בארץ, זוגות צעירים, ואף אנשים תימהוניים, שידעו שאם הם רוצים סעודת שבת, אצלנו תמיד אפשר לדפוק. שולחן השבת שלנו היה גדול מאד, ואבי תמיד היה מוצא נושא משותף לדבר עליו עם כולם. זכורה לי פעם אחת בה קרוב משפחה שאף פעם לא היה אצלנו בשבת, הגיע לביקור. מולו ישב אדם תימהוני אחד, לידו תימהוני אחר, ובמהלך הסעודה גם הוא התחיל להרגיש קצת תימהוני בעצמו. זו הייתה קבלת פנים בהחלט לא שגרתית עבורו".

כיצד את מתכוננת לשבת?

"אחת לתקופה אני מחליפה את אופן ההתארגנות בבית, לפי מה שמתאים למציאות החיים הקיימת באותו זמן. כך למשל, בעבר הייתי שוטפת ומסדרת את כל הבית, עורכת את שולחן השבת ורק אז נכנסת למטבח, אחר כך עברתי להקפדה על ניקיון של חצי בית, ואילו היום אני קודם כל נכנסת למטבח. אני זוכרת גם תקופה שבה היה חשוב לי מאד לסיים את קיפול כל הכביסות לפני שבת, ולקח לי זמן לשחרר ולהבין שאפשר להיכנס לשבת גם עם כביסה לא מקופלת. חשוב לי להיות קשובה תמיד לצרכים של הבית, ולפי זה להחליט איך נכון לפעול.

"בקשר לילדים, אני נותנת להם מטלות קטנות ומוגדרות מאד, כמו לסדר את השולחן בחדר, את הרצפה או המיטות. יש לכל ילד חופש פעולה איך לעשות את המטלה שלו ומתי, ואני משתדלת לעודד אותם ולהודות להם אחרי שעזרו, כדי שזה יבוא בשמחה. הבנות הגדולות שלי, שהן תאומות בנות 12, נכנסות כבר לעזור במטבח, וחשוב לי לאפשר להן ללמוד בסבלנות דברים חדשים, כי ברור לי שעם הזמן ההתנסות הזו שלהן תהיה משתלמת עבורי ועבורן. לקראת שבת, אנחנו משתדלים לארגן את הילדים בשעה מוקדמת יחסית, והם מגיעים למקלחות מיד אחרי ארוחת הצהריים. כך קרוב לשבת יש נחת, ואת התוצאות שלה זכיתי לראות לא מזמן באסיפת הורים של בתי. המורה שלה ביקשה שכל בת תכתוב לאמא שלה מה היא לוקחת איתה מהבית, ובתי כתבה שהיא לוקחת את ההתארגנות הרגועה שלנו בערב שבת.

"לגבי הבישולים - את הדברים המורכבים מבחינתי - מה שדורש מיקסר או מעבד מזון - כמו עוגה, קיגל, פשטידה וגלידה, אני מכינה ביום חמישי, וכל השאר מחכה לשישי בבוקר. נוח לי להכין בדיוק את כמות האוכל הנדרשת לשבת, בלי להוסיף עוד לתחילת השבוע, והרבה דברים מתבשלים אצלי ישירות על הפלטה, דבר שבעבר לא האמנתי שיכול להיות. זה התחיל מבת דודה שעשתה כך, המשיך בעוד קרובת משפחה שנתקעה במקום רחוק ולא הייתה לה ברירה אלא לנסות את העניין, ובעקבות התוצאה המצוינת, שמקלה בהרבה על העבודה, התחלתי לעשות זאת גם אני. כך למשל אני לוקחת תבנית חד פעמית, שמה בה בצל קצוץ, עוף לא מבושל ותבלינים, ומניחה על הפלטה כמה שעות לפני שבת. את אותו הדבר אני עושה גם עם דג סלמון, ויצא לי לשים אפילו סיר של מרק על הפלטה כמה שעות לפני שבת, כדי שהוא יתבשל עד כניסתה. באחת השנים, בערב שבת הגדול, כאשר המטבח שלנו כבר היה נקי לפסח, שמתי את כל האוכל - חמין, מרק, עוף - פשוט הכל, לא מבושל בתבניות חד פעמיות על הפלטה, ועד שבת הבית שלנו כבר התמלא בניחוחות נעימים. בשבת עצמה, מה שלא נגמר בסעודה הלך לפח, ואפילו כלים לא היינו צריכים לשטוף. 

"דבר נוסף שאני אוהבת להכין לשבת אלו החלות. אמא שלי מכינה חלות טעימות מאד, ולאורך השנים רציתי גם אני לזכות במצוות הפרשת חלה, ולהביא לשולחן השבת את הטעם המיוחד הזה. אבל אם בעבר היה לי חשוב לאפות אותן בערב שבת, והייתה לי בראש איזושהי תמונה, שכאשר אדע לאפות כמו שצריך, אהיה עקרת בית מושלמת, אז היום אני מבינה שגם אם לא אספיק את מצוות הפרשת חלה, יש לי מצוות אחרות, חשובות לא פחות, כמו שלום בית, רוגע וסבלנות לילדים. חלות טעימות יש גם בחנות, ועם הזמן הגיעה ההבנה שעדיף לא להספיק אותן בכל מחיר, אם אשלם על כך מחירים גבוהים במקומות אחרים".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"התפריט שלנו הוא קבוע ומסורתי, כפי שנהוג אצל חסידים הונגרים - דגים, מרק ומנה בשרית בערב, ושוב דגים, ביצים עם בצל וצ'ולנט ביום. הגיוון אצלי הוא קצת בסלטים ולפעמים גם בקינוח, ואחרי הסעודה אנחנו מחלקים גם ממתקים לילדים. טוב לי עם התפריט הקבוע הזה, שלא דורש ממני לחשוב כל שבוע מחדש מה להכין, והילדים אוהבים אותו ומחכים לו, כי זה פשוט, מוכר וטעים".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"שולחן שבת מושקע ומפואר, עם מפת בד וכלים אמיתיים, כולל כל הצלחות, הסכו"ם והכוסות לכל אחד מהילדים. לדעתי, כלים חד פעמיים קצת מבלגנים, ויותר כוסות עם מיץ נופלות מאשר בכלים האמיתיים. לכל ילד, גם לקטנים ביותר, יש את המקום שלו, והעובדה שדואגים שאפילו לקטנים יהיה הכל, נותנת להם תחושה של פאר והדר, ומכניסה בלב שלהם את ההבנה עד כמה השבת היא מיוחדת ואהובה.

"ברוב זמן הסעודה, הילדים הגדולים יותר יושבים סביב השולחן, ולפעמים גם הקטנים נשארים לידינו. אני לא רודפת אחרי אף ילד שיאכל, מי שרוצה אוכל, ומי שלא - כנראה לא רעב במיוחד. אחר כך אנחנו מראים את העבודות של כולם מהגן ומבית הספר, והם כבר יודעים לחכות לטקס הזה, ולומר על כל יצירה עד כמה היא יפה ומושקעת. בנוסף, בעלי שואל אותם שאלות על הפרשה, ונותן להם להגיד ווארטים או לספר על מה שלמדו. מאוחר יותר אנחנו שרים שירי שבת ואת השירים שהקטנים למדו בגן, והעובדה שכל הילדים נשארים לשבת סביב השולחן, מראה עד כמה הזמן הזה ביחד הוא מהנה עבורם. גם אם הם קמים לפעמים, הם עדיין קרובים אלינו בסלון וממשיכים להיות חלק מהאווירה".

"כשאני רואה את שולחן השבת, אני לפעמים אומרת לעצמי, איך כולנו צריכות להודות על הברכה הזו, כי עם כל הבלגן שסביב השולחן, עם הילדים שקמים והתינוק שבוכה על הידיים - אל המציאות הזו התפללנו. יש כאן משאלת לב שנענתה - משפחה עם ילדים סביב שולחן השבת, וכמה שצריך להודות עליה, כי זה נס שיש לנו משפחה, נס שיש את כל המהות של שבת, ואיך היינו שורדים בלעדיה?"

החלק הכי אהוב עליך בשבת

"זמן הדלקת נרות, והתחושה שעולה לאחריו, ש'כל מלאכתך עשויה'. עצם העובדה שהגיעה שבת היא כיף גדול, וההרגשה הזו ממשיכה גם אחר כך, עם הנחת של הסעודה, והידיעה שאפשר לשבת ולא צריך למהר לשום מקום. מאוחר יותר בשבת בבוקר, משמח שוב להתעורר ולגלות שאפשר להתנהל ברוגע, והמרחב הזה נותן הרבה כוחות". 

מהו האתגר שלך בשבת?

"בערב שבת, אחרי שהבית כבר מסודר ונקי, קצת קשה לי עם זה שהילדים מגיעים ממוסדות הלימוד והכל מתחיל מחדש. אני מרגישה באותם רגעים כמו מכונת הניקיון בסופר, שרגע אחרי שהיא עוברת על הרצפה, כולם כבר הולכים עליה שוב. בנוסף, למרות שהילדים אכלו ארוחת צהריים, הם נעשים רעבים לפני כניסת שבת, ושוב עליי לדאוג לארוחה הבאה. אז אני מנסה לראות איך להסתדר עם זה, ומוצאת כל מיני פטנטים שיקלו על העבודה. כך, גם אם לפעמים נוצר בלאגן או שעולה איזשהו כעס, אני יודעת שזה מצב זמני ונקודתי, וזה מה שעוזר לי לחזור לאיזון".

איך אתם משקיעים במשפחה בשבת?

"לפעמים יש לילד זיכרון טוב מאיזושהי התרחשות, לא בגלל מה שהיה בה בפועל, אלא בגלל האווירה שמסביב. לכן גם לכבוד שבת חשוב לנו לייצר אווירה מיוחדת, וזאת על ידי בגדים יפים, שולחן מפואר, שקית ממתקים וזמן למשחק יחד אתנו ההורים. הדברים חיצוניים האלה נראים לפעמים פחות חשובים, אבל בסופו של דבר, הם אלה שיוצרים אצל הילדים את החוויה של היום הזה. בנוסף, כאמא צעירה לילדים צפופים, חשוב לי שהילדים שלנו ירגישו עד כמה טוב לנו כך, כי לפעמים הם שומעים מבחוץ פליאה על איך שאנחנו מסתדרים. אז שבת היא הזמן עבורנו לבחור משחקים בהם כל המשפחה יכולה לשחק יחד, וזה יוצר אצל הילדים כיף משפחתי, ומעביר אליהם את התחושה שנפלא להיות משפחה גדולה. 

"כמי שאחראית על כל המפעל הזה, התפעול של הבית והדאגה לילדים לא פוסקים גם בשבת, אבל מה שכן קיים, הוא היכולת להיות איתם באופן רגוע ונינוח יותר, וליהנות מזה שאנחנו יחד. בשבת יש לי גם קצת יותר זמן לעצמי, כשהילדים מעסיקים את עצמם, אבל גם אם לא הייתה לי אפשרות לנוח, אני אומרת לעצמי שזה רק נקודתי, ולא מה שקורה בדרך כלל. רוב העומס מורגש אצלנו בחגים, בהם המציאות הצפופה עם הילדים דורשת יותר סבלנות וכוח, ושוב אני מתמודדת עם זה דרך הידיעה שמדובר במשהו זמני שעלי לגייס אליו יותר כוחות, ושאחר כך נחזור לשגרה רגועה. אני גם משתדלת לשמור על עצמי לטווח ארוך, ולכן למשל אחרי לידות, אנחנו מפזרים את כל הילדים אצל המשפחה המורחבת למשך ארבע השבתות הראשונות, ולי יש זמן להתאוששות בנחת.

"עוד דבר שנבנה אצלנו בבית, הוא קבלת שבת שהבנות שלי מארגנות. בעבר זה היה אצל אחת מנשות השכונה, אך אם הזמן נוצר מצב בו הן היו היחידות שבאו, ומשום כך אותה אישה ביקשה מהן שיעבירו את קבלת השבת לביתנו. היא הביאה לבנותיי את הדפים שהכינה לצורך כך, ומאז הן מזמינות את כל השכנות בבניין, מתפללות איתן קבלת שבת ביחד, ואחר כך יורדות לשחק עם כולן. בהתחלה לא היה להן קל להתרגל לעניין, אבל עם קצת דחיפה מצידי, היום זה כבר ברור מאליו עבורן".

אירוע לא צפוי בשבת

"לא מזמן החלטנו לנסוע לצפת, לשבת מיוחדת של החסידות, והצלחנו למצוא בית במחיר שהיה ממש מציאה. משכיר הדירה הודיע לנו שהיא מצוינת, עם 15 מיטות, ומשום כך הזמנו גם את אחי עם אשתו וילדיהם. אנחנו מתקפלים די בקלות, וביום שישי בבוקר כבר היינו על האוטובוס לכיוון צפון. בדרך בעלי עוד שאל אותי אם הבאתי את כל האוכל, כי מה שסחבנו היה נראה מאד קומפקטי, ואני עניתי שיסמוך עליי, כי אף פעם לא חסר לנו דבר. הגענו לצפת, קנינו ארטיקים לכולם ועוד הספקנו ללכת לבית הקברות, ואז הגענו לדירה, וחשכו עינינו. 15 מיטות היו בה ועוד איך, אבל מסתבר שהיא הייתה קטנה מאד, והכל היה בצפיפות ממש. לא היה קל לגלות שבמקום הזה אנחנו הולכים להעביר את השבת עם תשעה ילדים, אבל למרות הקושי החלטנו שאנחנו נהנים ממה שיש, ובמבט לאחור אני יכולה לומר שאפילו שם היה לנו שמח וטוב. בחסדי ה' אשתו של אחי החליטה לוותר על הנסיעה ושלחה רק אותו ואת בנו הבכור, וכך הצלחנו לדחוף גם אותם בתוך כל הצפיפות הזו.

"זכורה לי עוד פעם, שהכנתי מוס מושקע במיוחד לשבת, וכבר הכנתי את הילדים לכך שהערב תהיה הפתעה טעימה. אבל לצערי, אחרי הביס הראשון אף אחד כבר לא היה יכול לאכול, כי מסתבר שהכנסתי למוס הזה מלח במקום סוכר".

שבת בלתי נשכחת

"לקראת ראש השנה בעלי נסע לארצות הברית, וחמותי באה להיות איתי בחג. לי אישית היה ברור שגם אם הוא לא בבית, הכל עדיין צריך להיות חגיגי מאד, אבל להפתעה ה'חגיגית' שחיכתה לי, לא יכולתי לצפות. מה שקרה הוא שבמהלך החג המקרר הפסיק לעבוד, והיה עליי לפזר את כל תכולתו בין השכנים בבניין. זה היה קצת מאתגר, והייתה אפילו סעודה אחת בה היינו צריכים כבר לשים את האוכל על הפלטה, והיה עלינו ללכת עד לבית הכנסת כדי להביא מהשכנים מפתח לביתם. אבל בסופו של דבר הסתדרנו, והשכנים מצידם השתדלו לעזור בשמחה".

מתכון מומלץ: עוף על הפלטה

"פורסים בצל ומניחים בתבנית חד פעמית, מעליו מניחים עוף לא מבושל, מתובל באיזה אופן שרוצים. אצלי, כבת למשפחה הונגרית, זה בדרך כלל פפריקה, מלח ופלפל, מקסימום כמון. מכסים בנייר אלומיניום ומניחים על הפלטה שלוש שעות לפני שבת. לפעמים תחתית התבנית מתחילה להישרף, אז אפשר ממש לפני שבת להוסיף לה מים עד חצי גובה התבנית, והם הופכים לרוטב של העוף".