להשתכר בפורים - זו לא מצווה. על סכנות השתייה

לצערנו, בשנים האחרונות התופעה של שתיה לשוכרה החמירה מאד. היא חוצה מגזרים, ופוגעת בעיקר בצעירים השותים משקאות אלכוהוליים לשוכרה בפורים, שמחת תורה, חתונות, לילות שבת ובאירועים שונים.

אנחנו מדווחים על נזקים ואסונות שמתרחשים בעקבות השתייה החריפה. השתייה לשוכרה מביאה לעומס יתר על הכבד, וגורמת למיסוך המח ולחוסר תפקוד מוחי ראוי וזהיר, מה שגורם לשותים הצעירים לאבד שיווי משקל, להתגלגל במדרגות או ברחוב, והם נחבלים – לעיתים בצורה קשה..

לפי הספרות הרפואית, המח - בניגוד למערכות אחרות בגופנו - ממשיך לגדול ולהתפתח עד גיל 25-30. לכן הוא עלול להינזק ביתר קלות ע"י רמות אלכוהול גבוהות. במקרי קיצון, צריכת אלכוהול גבוהה עלולה להוביל למוות מוחי.

בישראל מתרחשות מדי שנה 500 תאונות דרכים בהשפעת שתיית אלכוהול, המביאה לפציעות קשות ולמוות.

יש להוסיף שהשותים הצעירים עדיין לא רכשו הרגלי נסיעה בטיחותיים וזהירים, והם חסרי רפלקס מותנה, המגיב בצורה אוטומטית בהתפתחות מצב מסוכן בכביש. לכן הכניסה לרכב של אדם שתוי, גם ברמה לא גבוהה, עלולה להיגמר באסון - הן של הנוהג והן של הנוסעים עמו, במכוניות אחרות או של הולכי רגל.

דברים אלו אנו שומעים וקוראים חדשים לבקרים, ולב כולם נחמץ על כך.

צריכת אלכוהול בהריון פוגעת בהתפתחות מח העובר ועלולה לגרום לפיגור שכלי.

שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה, הגרון, ומיתרי הקול פי 2-3 בהשוואה לאנשים שאינם שותים אלכוהול.

מהי ההתייחסות של גדולי דורנו והדורות הקודמים לשתיית משקאות משכרים?

הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: "בן אדם ששותה דברים משכרים ואינו שולט על הנהגתו ודיבורו הוא איננו אדם, כי כל המעלה של האדם הוא השכל שחנן לו האלוקים". כשנשאל הגראי"ל שטיינמן האם צריך להשתכר בפורים, שאל: "האם החזון איש השתכר? האם הבריסקר רב השתכר?".

מרן ר' גרשון אדלשטיין שליט"א: "ידוע מתיקוני הזוהר שיו"כ הוא כמו פורים, וכל מה שאפשר לזכות בפורים שייך גם ביו"כ, וביום פורים אפשר לקבל שלמות כזאת שביו"כ קשה יותר להשיג.

"יש החושבים שפורים הוא זמן פריקת עול, שיש בו ח"ו פטור מכל המצוות ושאפשר לפגוע בזולת בבן אדם לחברו, ידוע לי על מעשים שהיו ושפגעו בזולת בפורים ונענשו ר"ל. בפורים צריך ללמוד עד כמה שאפשר".

באדר תש"פ אמר ר' גרשון אדלשטיין בשיחה, שידוע שהיו כאלה שבפורים למדו בהתמדה וזכו בישועות, בזכות לימוד התורה בפורים, כי פורים זה יום של קיימו וקיבלו וצריכים לעסוק בתורה ובמצוות היום. ואם עושים הפוך, זה חטא חמור. "חשוב מאד להתפלל בכוונה וביישוב הדעת, בלי קלות ראש ופריקת עול. וכיצד יקיימו זאת אנשים צעירים השותים שתיה לשוכרה ללא גבולות והמאבדים צלם אנוש?".

הנועם אלימלך זצ"ל: "בעיקר שישמור עצמו ממשקה המשכרו, כי זה חולי רע המביא את האדם לשפלות גדולה".

ראב"ד העדה החרדית, ר' משה שטרנבוך שליט"א אמר כי השותה לשכרה הוא "נבל ברשות התורה", ושתייתו הינה "חילול ה'וזלזול בדת". ואם הצעיר ששתה לשוכרה נוהג יש לו תולדות של רציחה!

מרן רבי שמעון בעדני שליט"א: "הנוהג ברכב לאחר שתייה הוא רוצח!".

כשהצגתי את הדברים לפני הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ותמהתי מה בדבר "חייב איניש לבסומי בפוריא", הזדעק הרב: "איזה מצווה יש לו?! עוברים על איסורי תורה, עוברים על 'לא תרצח', 'לא תעמוד על דם רעך', עוברים על 'בל תשחית' של הגוף ושל הכסף".

הגרמ"ש קליין שליט"א: "שתיית יין תהיה דווקא לצורך מצווה, אבל אם מרבים בשתייה - זו הוללות, ובלשון הרמב"ן זה נקרא 'נבל ברשות התורה'. ואם נוהג ברכב אחר שתיית יין, הוא מזיק ברשות הרבים ותוצאותיו הרות אסון, וזה קרוב למזיד לעבור על 'לא תרצח'".

הגר"ש שריאל רוזנברג שליט"א הזדעזע מעוצמת התופעה של שתייה לשוכרה במקומות שונים, ואמר שהדבר פוגע בצביון היהודי וצריכים לחזור בתשובה.

ועל השתייה לשוכרה אמר: "ואת דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חי אדרשנו".

הגאון הגר"י סילמן שליט"א: "שתיה לשוכרה יש בה סכנה גופנית גדולה, לעיתים מגיע לפיקוח נפש, ולא פחות מזה לסכנה רוחנית, שהידרדרותה תישאר גם אחר פורים. ומידי שנה מתבשרים על אסונות הנובעים משתיית אלכוהול, ויש בזה איסור של 'לא תרצח'!".

הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א מביא את המאירי: "מכל מקום אין אנו מצווים להשתכר".

הגרמ"מ לובין שליט"א: "שתיית יין מוגזמת עלולה להביא לסכנת נפשות".

אברך הנשוי מזה שנים פנה לרב והתחנן בפניו שיעזור לו, הוא מחכה לילדים כבר שנים והוא יודע על מה ולמה העיכוב.

הוא סיפר שבצעירותו שתה בפורים הרבה יין ואיבד את ראשו ובלמיו, והשתלח בבחור חלש ופגע בו פגיעה נפשית ורוחנית קשה, עד שנשבר, בכה והתמוטט.

האברך אמר לרב שהוא יודע שמחמת התנהגותו הנפשעת הנפגע כועס ומקפיד עליו מאד, וודאי הדמעות שלו עוצרות בעדו בשמיים מלהביא ילדים לעולם.

הרב עשה השתדלויות רבות כדי שהנפגע ימחל לפוגע בו.

לסיכום: לגבי שתיית יין בפורים כתב הרמ"א שאין צריך להשתכר כ"כ, אלא ישתה יותר מלימודו (רגילותו) וישן.

וכתב המשנה ברורה סק"ה וכן ראוי לעשות, שעדיף שלא ישתכר, כי הדורות מקולקלים וחוששים שתצא תקלה.

החיי אדם: "היודע שע"י שתיית יין יבוא לזלזל במצוות או יפסיד מנחה או מעריב, מוטב שלא ישתכר".

לעניות דעתי, הצעיר השותה לשוכרה, מעבר לזה שמסכן את עצמו ואת הזולת פוגע באשתו ובשלום הבית, בהוריו, בילדיו הקטנים, בחבריו, ברבותיו, במכריו ועוד. הוא מידרדר רוחנית תוך כדי פגיעה בצביון היהודי, ומאבד צלם אנוש. ומה יאמר הנ"ל ביום פקודה?

פורים שמח כהלכה!

ד"ר מנחם חיים ברייר הוא סגן מנהל רפואי במרכז רפואי "מעייני הישועה".