מדוע יעצו יועצי המן וזרש לעשות עץ בגובה 50 אמה?

מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא 
עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי (מגילה ז). 
ורש״י פירש, לבסומי בפוריא -להשתכר ביין.  
ובאבודרהם כתב, שטעם מצוה זו להשתכר ביין דייקא, הוא משום דעיקר נסי פורים ארעו כולם במשתה היין. מפלת ושתי, הכתרת אסתר והריגת המן. 

והנה רבותינו הקדושים, הביאו בשם רבנו האר״י הקדוש זצוק״ל, כי המן היה משורש הנחש שפיתה את חוה והטיל בה זוהמא, בהאכילה מאכל איסור של עץ הדעת, עם בעלה אדם וגרם שעבדו עבודה זרה. וכאשר עשו כן, היה רוצה לעשות מחדש, שפיתה את ישראל שיאכלו מאכל איסור בסעודתו של אחשורוש, כדי שיוכל להטיל זוהמא באסתר כרצונו. 

והנה ברבנו החיד״א זצוק״ל בספרו דבש לפי (מערכה א,ד) הביא בשם רבנו חיים ויטאל זצוק״ל, דבהיות שהאילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין. (ברכות מ) והנחש סחט לה ענבים ונתן לה. ומרדכי היה משורש אדם הראשון ואסתר היתה משורש חוה והמן משורש הנחש, על כן חייב לבסומי בפוריא ביין, לתקן עוון אדם הראשון ע״כ. 

והנה יובן, מדוע יעצו יועצי המן וזרש לעשות עץ נ׳ אמה ? כי רצה המן שהוא שורש הנחש, לעורר את חטא עץ הדעת, ובעץ נ׳ אמה טמון סוד עץ הדעת. דהנה פיתוי הנחש לחוה היה ״יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע״ (בראשית ג ד) 

והנה הגמרא (נדרים לח) אומרת חמישים שערי בינה נבראו בעולם, וכולן נתנו למשה, חוץ מאחד דכתיב (תהילים ח,ו) ״ותחסרהו מעט מאלוקים״ הנה בינת האדם חסרה מנ׳ שערים מעט, והנחש פיתה את חוה שעל ידי אכילת עץ הדעת, תגיע לנ׳ שערים. וזה היה עצת המן לעורר הקטרוג על הנ׳ שערים, שרצתה חוה להגיע בלי עבודה ועמל, ולכן הכין המן עץ נ׳ אמות. 

וזו המלחמה של כל יהודי מיום לידתו, עד יום שמחזיר את נשמתו לבורא עולם, לתקן את שקלקלו אדם וחוה באכילת עץ הדעת, ולהביא את העולם לנקודה שהיה אדם הראשון בזמן הבריאה, לפני שאכל מעץ הדעת. 

וכך כל אדם במהלך חייו, בצורה כלשהי מתמודד עם הנחש, עם חוה ועם אדם הראשון. והמלחמה, לתקן עולם במלכות שדי. והשטן מנסה לעורר את חטא אדם וחוה, וכאשר האדם יפשיט את ההתמודדות שלו בחיים, ימצא את התיקון הפרטי שלו, ביסוד זה, שהוא מהיסודות הראשונים של הבריאה ושל חיי האדם. 

יעזרינו הקב״ה על כבוד שמו, שלא תצא תקלה תחת ידינו ויהיו מעשינו לשם שמיים, ונזכה לעשות רצון בוראינו.