מלאכי השרת גילו למשה רבנו: כך עוצרים מגיפות

בשבוע שעבר הבאנו את הגילוי אודות 'כיפת הברזל' נגד מגיפה, אותה גילו מלאכי השרת למשה רבינו כאמור במסכת שבת דף פ"ט.

משה אכן השתמש במידע זה כאמור: "וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה... וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רָץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם: וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה..." (במדבר פרק יז י"א – י"ג).

עוד הבאנו שגם כאשר חרב בית המקדש ואין לנו אפשרות להקטיר קטורת על המזבח - גילו לנו קדמונים מדברי הזוהר הקדוש שגם קריאת פרשת הקטורת מועילה. (במיוחד אם היא מצורפת לתשובה והתחזקות).

כך גם הורו גדולי הדורות באירופה, כמו רבי עקיבא איגר ואחרים לפני מאתים שנה בזמני המגיפות – לומר פיטום הקטורת בציבור ובכוונה.

בעצם זהו חלק מסדר התפילה ורבים וטובים מקיימים זאת דבר יום ביומו בשחרית – וחלקם אף במנחה, אז אכן אשרי חלקם. מומלץ גם לאלו האומרים את פיטום הקטורת בכל יום - להשתדל להבין את המילים וגם לקרא בכוונה ושימת לב. זה מעצים את ההשפעה בעשרת מונים.

בעומק, הדברים קשורים לכך שהקטורת יכולה לחבר לחיים גם את מי שכבר נכרת, וכפי שמצינו בגמרא שקטורת מכפרת על לשון הרע, על אף שלשון הרע גורם כרת, כמו שאמר דוד המלך: "יכרת ה' כל שפתי חלקות", ועל כך אמרו בגמרא מסכת כריתות: "לשון הרע אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש". בכל זאת כאמור קטורת מכפרת על לשון הרע, הכיצד? מפני שכוחה לקשר גם את מה שכבר נכרת.

פרשת השבוע שלנו מקשרת למרדכי היהודי - את ה'מור' שהינו מבשמי שמן המשחה וקטורת הסמים (המורכבים מבשמים זהים). 

הגמרא במסכת חולין (דף קל"ט) מביאה רמז למרדכי היהודי מהתורה שבכתב. (הרעיון הוא שדמויות כה מרכזיות בהיסטוריה של עם ישראל כמו מרדכי ואסתר מצד אחד, והמן מצד שני, בהכרח יש להן מקור בתורה שבכתב). ועל כך נאמר שם בגמרא: מרדכי מן התורה מנין? שנאמר בסממני שמן המשחה והקטורת 'מר דרור' ובתרגומו הוא 'מירא דכיא' המצלצל כמו 'מרדכי'. מר דרור הוא שם הבושם, אבל התרגום שלו רומז על מרדכי.

הרעיון שבדברי הגמרא הללו – מסביר מהר"ל – שמרדכי נרמז בבושם של הקטורת – מפני ששרשו של מרדכי הוא בקטורת.

מדובר במסר אדיר, שכאשר נפנים אותו נוכל לזכות שסגולת הקטורת תעצור את מגפת הקורונה המשתוללת. המילה 'קטורת' הוא משורש של קשר (כמו שאמרו חכמים על השם 'קטורה' מלשון קשורה) ביכולתה של הקטורת לקשר את הנשמה לשורשה בכל מצב שהוא. לכן, גם אם יש מצב שכבר יצא הנגף – המגיפה התחילה ומתפשטת מרגע לרגע, וגם אם גזירת מיתה מרחפת, בכל זאת ניתן להתקשר למקור החיים ולקבל 'החייאה רוחנית' ממקור החיים.

האחדות סם החיים – הקטורת סמל האחדות

הבה נפשט את הדברים ונקח מהם מסר מעשי. הקטורת מסמלת את ההתקשרות של כל עם ישראל כולו, גם החוטאים נכנסים לתוך הכלל ולפיכך בין סממני הקטורת ישנו עשב הנקרא 'חלבנה' שריחו רע, ולמה הוא בא כדי ללמד שבכל קרבן תפילה ותענית ציבור נכללים גם אלו שמעשיהם מדיפים ריח רע... ובכן, ההתקשרות לכלל ישראל נותנת חיים לכולם – צריך לתפוס נכון את נקודת החיבור.

מעתה מובן מדוע הקטורת מכפרת על לשון הרע - על אף חומרתו העצומה עד שכרתו דוד ברוח הקודש, מפני שלשון הרע הוא כח הפירוד, וקטורת היא כח ההתקשרות והאחדות. כשם שהאיש החפץ חיים נוצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה, כך אם חלילה כבר נכשל עליו לתקן את הדברים בשורשם ולהתחבר לרעיון של הקטורת המכילה גם את הרעים – במגמה שהריח הטוב ידבק גם בהם.

מרדכי ואסתר ידעו את הסוד 'לך כנוס את כל היהודים' – חיבור כללי! המן אומר 'עם מפוזר ומפורד בין העמים' הוא מעורר קיטרוג בשמים על המחלוקות והפירוד, ואנחנו משיבים לו: בכוחו של מרדכי לאחד את כולם. גם אם משרד הבריאות אוסר התכנסוית – הבה נתכנס בלבבות.

לא פלא אם כן, שמצוות היום של פורים נותנות דגש על החיבור בינינו, משלוח מנות איש לרעהו, וגם ובמיוחד לאלו שכביכול במעמד נחות יותר – כולם ביחד באהבה וללא מחיצות, זה סוד הניצחון שלנו זה סוד הצלתנו בכל דור ודור.

זה הסוד של הקטורת המכפרת. ודאי שגם באמירה של פרשת הקטורת יש סגולה, אבל משנה תוקף לקריאה אם נפנים את הרעיון של האחדות אותו מסמלת הקטורת.

מפחדים מהקורונה? קראו את פרשת הקטורת

(א) אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:וַיּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם:‎תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:הַצֳּרִי.וְהַצִּפּוֹרֶן.וְהַחֶלְבְּנָה.וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר.וּקְצִיעָה.וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר.קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה.קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: ‎

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד: תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב,הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיְיָ: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ :יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

(ב) יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה (ג"פ):

יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ (ג"פ): 

יָהּ יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה שַׁדַּי צְבָאוֹת הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ (ג"פ): 

(ג) נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְיָ אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְיָ אֱלוֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלוֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן:נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן:נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן:נֵריְיָנִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשֹ כָּל חַדְרֵי בָטֶן:נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן:נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צְאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן:נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאַבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵינוּ וּלְכָל יִשְרָאֵל, מֵעַיִן הָרָע וּמִכָּל מִינֵי כִּישׁוּף. וְתַבְרִיחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַשָּׂטָן מִמֶּנּוּ. וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מֵעֵינָא בִישָׁא דְבִלְעָם הָרָשָׁע, כֵּן תִּפְרוֹשֹ כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְנִהְיֶה מְכוּסִים בְּמִכְסֶה וּבְהַנְהָגָה בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:

לסגולותיה של פרשת הקטורת, לחצו כאן.