זמן מגיפה: מה היהדות אומרת על מגיפות?

במספר מקומות, מתייחסים חכמינו לזמני מגיפה, לגורמים לה ולמצילים מפניה. ליקטנו עבורכם חלק מתוך מאמרי חז"ל בנושא מגיפות

1. בפרקי דרבי אליעזר (פרק יד) מובא: "בשעה שבני אדם חוטאין מעבירות חמורות, הוא שולח מגיפה לבני אדם, ובשעה שבני אדם חוטאין מעבירות קלות, הוא מכה את פירות הארץ בעבור עוונות בני אדם, שנאמר (בראשית ג, יז) 'ארורה האדמה בעבורך'".

הנה ראשונה לכל, מבואר מתוך מאמר זה, שעלינו לעסוק בעיקר באמונה שהמהלך האמיתי נעשה בשמים, ושנגזר בדיוק רב מי יידבק ומתי ובאיזה אופן, ולא במה שכל בני העולם מתעסקים בהם מבוקר ועד ערב, והיינו איך התפתח הווירוס ואיך הוא הגיע, ומי ומי הנדבקים, ובאיזה אופן.

ואדרבא, מצב זה שהעולם שרוי בו כעת, הוא המוכיח לכולנו עד כמה העולם מתנהל על - ידי הקב"ה ושהאדם עם כל חכמתו ופיקחותו וחישובו וחשבונותיו, אין לו שום שליטה.

הלא אף אחד בעולם לא העלה ברעיונו מציאות כזו שבה הווירוס מתפשט לכל מדינות העולם מבלי יכולת לעצור בעדו. והלא גם כשהתפשט הווירוס בתחילה בסין, היו מדינות המערב בטוחות שהוא יעבור רק למדינות המזרח ולא יגיע אליהם, אך עד מהרה תוחלתם נכזבה; הווירוס הגיע לאיטליה, ומשם למדינות אחרות, וכבר כל המדינות נגועות, כאשר ישנן מדינות שהמצב שם קשה מאוד וכולם נתונים שם בהסגר, וישנן שמצבן קשה פחות. אך הכל מאת ה' בחשבון מדוקדק וכמו שאנו אומרים בראש השנה: "ועל המדינות בו ייאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות".

2. במדרש שיר השירים רבה (פרשה ב'): "אמר רבי חייא בר אבא, סמוך לימות המשיח דֶבֶר גדול בא לעולם והרשעים כלים, 'והגפנים סמדר נתנו ריח' אלו הנשארים, ועליהם נאמר (ישעיהו ד, ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים".

3. בתלמוד ירושלמי (קידושין פ"ד ה"א) איתא: "אמר רבי חנינה אחת ל-60 או ל-70 שנה הקדוש ברוך הוא מביא דֶבֶר בעולם ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשירים שלא לפרסם לחטאים (רוצה לומר שלא יפורסם בעולם שאלו שכלו היו ממזרים)... ללמדך, שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם - בחכמה הוא מביאה.

4. במדרש קהלת (קהלת רבה פרשה יב): "אמר ר' לוי למה קורין אותו דֶבֶר, דדביר טבין עם בישין. מבואר מדברי חז"ל שעיקר הַדֶבֶר בא לכלות את הרשעים, אך כדי שלא יהיה הדבר גלוי ומפורסם שהרשעים מתים, שהרי אז תתבטל הבחירה, הַדֶבֶר מכלה גם כשרים.

ובכל אופן, כל הנפטר במגיפה, אף שהוא נמנה עם הכשרים, הוא על - פי חשבון מדוקדק בשמים, אלא שאין אנו יודעים את כל החשבונות, כי אין הקב"ה רוצה שנדע את כל החשבונות. וכיון שכך, אין אנו מחויבים לדעת את כל החשבונות; עלינו רק לדעת שהכל הוא בחשבון מדוקדק ושהוא מביא טוב לעולם.

והנה, אחר שהגענו להכרה כי הַדֶבֶר אינו בא לעולם לחינם, אלא מטרה ברורה יש לו, אם כן ברור הדבר שאין לנו להיכנס בגלל כן לבהלה מצד אחד, ומצד שני אין לנו להסיח דעתנו ממנו. אלא עלינו להתבונן בדבר ולברר על - פי דברי חז"ל מה מוטל לנו לעשות בעת כזאת, וכשנעשה את המוטל עלינו, נמשיך להיות בשמחה ולצפות לישועת ה'.

כיצד ראוי להתייחס למגיפה המשתוללת? הרב זמיר כהן ב-5 דקות על הופעת נגיף הקורונה בעולם מנקודת מבט יהודית:

עצירת המגיפה על-ידי מאה ברכות

במדרש פרשת קרח (פרשה יח) מובא: "בכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותיקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נעצרה המגיפה".

במסכת מנחות (מג, ב) מבואר שחכמינו דרשו הפסוק )דברים י, יב): "'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך', אל תקרי 'מה' אלא 'מאה', מכאן שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום". חובת אמירת מאה ברכות בכל יום אין הכוונה שיאמר אותן מן השפה ולחוץ כבדרך סגולה, אלא שתהיה לו כוונה אמיתית להודות ולהלל להשם יתברך על כל תנועה ותנועה שעושה כל היום , מהרגע שהחזיר לו הקב"ה, את נשמתו.

כך אמרו חז"ל (ברכות ס, ב): "כשמתעורר בבוקר אומר: 'אלוקי נשמה שנתת בי', כשפוקח עיניו, אומר: 'ברוך פוקח עוורים', כשהולך ויושב, אומר: 'ברוך מתיר אסורים' וכו'", ועל ידי שהאדם מברך באופן זה על כל צעד ושעל שלו, ונחרט הדבר בלבו שהקב"ה מלווה אותו בכל עת ומטיב עמו, ושהוא הנו תן לו כוח לעשות חיל ומבלעדי שפעו וחיותו אינו כלום, הנה הוא מגיע לבחינת "מה", שהיא בחינת הביטול הגמור להשם יתברך, וזהו "אל תקרי מה אלא מאה", כי אי - אפשר להגיע לבחינת מה, רק על - ידי אמירת מאה ברכות.

אומר ה"דברי יואל" שזהו מה שאמר משה לישראל לפי פשטות הכתובים: "ועתה מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה", כי על - ידי בחינת "מה" שהוא הביטול הגמור, מגיע האדם לידי יראה.

כאשר אנו רואים כי צרה באה לעולם, צרה שמקורה בחסרון החיות והשפע היורד לעולם בימים כתיקונם, עלינו לחזור ולמשוך על עצמנו את השפע על - ידי אמירת מאה ברכות, כי על - ידי שנודה ונהלל להשם יתברך מבוקר ועד ערב , נהיה סמוכים על שולחן מלכו של עולם, וממילא לא יאונה לנו כל רע.

ב'חתם סופר' על התורה (פרשת בשלח) שכתב שהאדם צריך לחיות תמיד באופן שלא תהיה שליטה לסטרא אחרא על השפע הבא עליו, וצריך הוא להיזהר מהס"מ שהוא בגימטריה מאה, כי הס"מ הולך ממקום למקום ומשתולל ומדבק בני אדם במחלות קשות וצריך שמירה גדולה להינצל ממנו.

יהודה וישראל ביחד הם בגימטריה תקע"א, וכשמוסיפים על זה מאה ברכות, הוא בגימטריה תרע"א כמנין אדנ"י במילואו, ועל - ידי זה ני צולים משליטת הס"מ, כי השם אדנ"י הוא כינוי למידתו של הקב"ה המחיה את העולם, וכששם זה הוא במילואו, העולם מקבל את חיותו ושפעו כדבעי, מה שאין כן כשהשם חסר, ולכן צריך לומר מאה ברכות בכל יום, כי על-ידי שמוסיפים מאה ליהודה וישראל, נעשה אדנ"י במילואו והמגיפה נעצרה.

ועל פי זה מבאר ה'חתם סופר' הפלא ופלא לשון הפסוק "ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא, ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה". בני ישראל טענו בפני משה: הלא כדי להגיע למאה ברכות, צריך האדם לאכול מיני מאכלים שברכותיהם שונות, זה מברכים עליו שהכל, זה מזונות וכן הלאה, אבל עכשיו שנאכל רק מָּן, איך נגיע למאה ברכות? וזהו "כי לא ידעו מה הוא", לא ידעו איך יגיעו למאה ברכות על ידו. אמנם טעו בזה, כי כל מה שצריך מאה ברכות הוא רק כשאוכלים לחם הבא מן הארץ, כי אז צריך להוציאו ממאה דס"מ ולהכניסו לשליטת אדנ"י, אבל כשאוכלים לחם הבא מן השמים, ממילא אין עליו שליטת הס"מ, וזהו "ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לאכלה".

זהו הדבר הראשון שעלינו להתחזק בו ברצוננו להינצל מהמגיפה המשתוללת בעולם, והיינו לחזק את עצמנו באמירת מאה ברכות באופן של התדבקות בהשם יתברך בנתינת הלל והודיה על כל דבר ודבר, כי על - ידי - זה נרחיק את עצמנו משליטת הסטרא אחרא ונהיה תחת שליטת השי"ת, ונקבל את חיותנו במלואה.

מה הקב"ה רוצה לומר לנו באמצעות נגיף הקורונה? במה עלינו להתחזק? הרב ברוך רוזנבלום ב-10 דקות שאסור להחמיץ:

הדברים מובאים מתוך גיליון "הבינני", משיעוריו נפלאים של הרב שמעון שפיצר.

מבקשים רחמי שמים מול הנגיף: אלו חלק מהקבלות שהגיעו למערכת

קבלו את 2 פרקי התהילים המסוגלים לשמירה מכל רע