יו"ר עזר מציון חלה בקורונה – ר"ע בני ברק נכנס לבידוד

חנניה צ'ולק, מייסדה ומנהלה של עמותת עזר מציון, אובחן היום (שלישי) כחולה בנגיף הקורונה. בכיר נוסף בארגון אובחן גם הוא כחולה. "אני מרגיש ב"ה בסדר גמור", מסר צ'ולק ל'כיכר השבת'. "אין לי חום ושיעול, רק קצת כאבי ראש. אשאר בתקופה הקרובה בבידוד בבית", הדגיש.

במהלך הימים שקדמו לאבחונו כנשא הנגיף בא יו"ר עזר מציון במגע עם אישי ציבור רבים, בהם, ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין, חבר מועצת עיריית ירושלים אלחנן גרוסבוים, סגל הפיקוד של משטרת מרחב דן – מפקד התחנה בבני ברק יאיר ויצנברג וקצין אגף המבצעים הוד לוי. בהוראת משרד הבריאות, רובינשטיין וגרוסבוים הוכנסו לבידוד בביתם.

מלשכתו של ראש עיריית בני ברק נמסר כי "בהתאם להוראות משרד הבריאות, אני נכנס כעת לבידוד ביתי עקב קרבה אפשרית לחולה מאובחן. בעזרת השם אמשיך גם בימים אלו לשאת בעול השליחות העירונית אותה הטלתם עליי יחד עם חבריי, מתוך אחריות וזהירות למען כולנו".

רובינשטיין הוסיף: "זהו הרגע לקרוא לכולם, לכל יחיד ולכולנו יחד: הקפידו ביתר שאת על הכללים, מדובק בהצלת חיים ועצירה הכרחית של המעגל המסוכן הזה. נתפלל יחדיו לפני שוכן מעונה, לבריאות איתנה לכולנו, לעיר, לארץ ולעולם כולו".

הערב הותר לפרסום שם הנפטרת השנייה מקורונה: מלכה קבע, בת 67 מבת ים. אם לשלושה ילדים וסבתא לשבעה נכדים. מבית החולים וולפסון בחולון נמסר כי קבע סבלה ממחלת רקע קשה, וכי הייתה מאושפזת במצב קשה כשהיא מונשמת. בכך עלה מניין המתים מהנגיף בישראל לשניים, לאחר שביום שישי מת קשיש כבן 88 שסבל, לפי בת החולים שערי צדק, מ"מחלות רקע רבות ומשמעותיות".

לפי שעה, לצוות וולפסון לא ברור היכן וממי נדבקה קבע. היא אושפזה בשבוע שעבר בחשד לקורונה, והיום הדרדר מצבה במהירות והמותים נאלצו לקבוע את מותה. לדברי בתה, דורית, אמה עבדה בבית החולים וולפסון במשך 27 שנים, אך בשל מחלת הסרטן שבו לקתה היא נאלצה לפרוש לפני כמה חודשים. לדבריה, היא נדבקה בנגיף כאשר באה לבקר את אביה בבית החולים בראשית החודש. "אני רוצה לומר לכל הציבור שיוצא החוצה ולא חושש מהמחלה - תישארו בבית ואל תצאו", אמרה הבת. "אתם מסכנים עצמכם את הילדים שלכם הקרובים שלכם וגם אנשים שאתם לא מכירים אתם מסכנים את הציבור".

עוד הוסיפה: "אמא שלי היתה אישה אהובה ואהודה על כולם לצערנו נפרדנו ממנה... אנחנו כואבים ועצובים והאבסורד הגדול ביותר שלא היינו שם, לא יכולנו להיות שם. לא היינו לידה לא יכולנו לחזק את ידה ולומר לה אמא תילחמי".