מפתיע: כאן רמוזה מחלת הקורונה בתנ"ך, בתוספת הדרך לעצירת המגיפה

בדברי רבינו האריז"ל בשער הכוונות (דף י"ד ע"ב) מובא, שבזמנים שיש מגיפה בעולם, יש להוסיף פסוק אחד בסדר התפילה: לפני שאומרים המילים "ה' צבאות עמנו" בסוף "פיטום הקטורת", אומרים את הפסוק (בראשית פרק מ"ג פסוק י"א): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים", ומכוונים את שמות הקודש היוצאים מפסוק זה.

מעניין להיווכח שבצופן התנ"כי מתגלה, שבפסוק זה, אותו יש לומר בזמן מגיפה, רמוזה מחלת הקורונה. החל מהאות ק' של המילה "קחו" נמצאת המילה קורונה, בדילוג של 245 אותיות. (בגימטריה "לכל העמים").

עוד נראה כי באותו דילוג בדיוק (245) מופיע שמו של הקדוש ברוך הוא, שמעביר אותנו בימים אלה קורס מזורז ומסביר לנו מי בדיוק מנהל את העולם.

באותם פסוקים מופיעות גם המילים: "נגע", "נגף", "מחלה", וכן שמות המקומות הראשונים שלקו בנגיף: סין, אירן, רומא.

כפי שנראה בטבלה הבאה, על המילה "קורונה", מופיעה מילה שמביעה את הצעד הרוחני העיקרי להינצל: "תפילה", ומהאות פ' של ה"תפילה", מופיע אף תאריך השנה הזו: תש"פ.

כאשר פרצה מגיפה לאחר חטא בעל פעור, נאמר בפסוק: "ויעמוד פנחס ויפלל ותיעצר המגיפה" - המגיפה נעצרה בעקבות תפילתו של פנחס. גם כעת, בימים הקשים שעוברים על עם ישראל ועל העולם כולו, המביט בלב חרד ודואג נוכח המתרחש, יש לזכור את דברי הרמב"ם, שמציין כי כאשר יש צרה על הציבור - קיימת מצוות עשה לזעוק לפני ה'. 

הבה לא נחמיץ את גודל השעה, נרבה ונפציר בתפילה לבורא החנון ורחום, על הכלל ועל הפרט, על הבריאים שלא יחלו ועל החולים שיתרפאו.