ההסכם: אם הכנסת תפוזר – גנץ ימונה מיד לראשות הממשלה; כך תיראה הממשלה

במסגרת ההסכם הקואליציוני שנחתם הערב (שני) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, נקבע כי בשנה וחצי הראשונות יכהן נתניהו כראש הממשלה, ובאוקטובר 2021 ייכנס גנץ למעון ראש הממשלה. עד אז, יכהן גנץ כממלא מקום עם מעמד הזהה לזה של ראש הממשלה מבחינת מגורים, אבטחה, תנאים ויועצים. בנוסף, נתניהו וגנץ יושבעו יחדיו לתפקיד ראש ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל המיועד. כדי לאשרר את ההסכם, עוד טרם תושבע הממשלה יועברו שני חוקים שמסדירים את הרוטציה ואת מעמד ממלא מקום ראש הממשלה.

נתניהו וגנץ (צילום: דוברות הכנסת)

לפי ההסכם שפרסמו שתי המפלגות, במידה ומי מהצדדים יפזר את הכנסת או לא יצביע בעד תקציב המדינה – ראש הממשלה מהמפלגה השנייה יכנס לתפקיד, ורק חצי שנה לאחר מכן יתקיימו בחירות, כשהוא מכהן כראש ממשלת המעבר. נתניהו אמר הערב כי "הבטחתי למדינת ישראל ממשלת חירום לאומית שתפעל להצלת חייהם ופרנסתם של אזרחי ישראל. אמשיך לעשות הכול למענכם, אזרחי ישראל". גנץ הוסיף: "מנענו בחירות רביעיות. נשמור על הדמוקרטיה. נילחם בקורונה ונדאג לכל אזרחי ישראל. יש ממשלת חירום לאומית".

על פי המתווה שהתגבש, הממשלה תורכב במתכונת פריטטית שוויונית, במסגרתה יכהן גנץ בנוסף כשר הביטחון, וגבי אשכנזי כשר החוץ בחציה הראשון של הקדנציה. במשרד המשפטים יעמוד אבי ניסנקורן, חילי טרופר יכהן כשר לשוויון חברתי או התרבות והספורט, יועז הנדל במשרד התקשורת, פנינה תמנו שטה במשרד הקליטה ושר החקלאות יהיה אלון שוסטר. עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה, שיחברו לממשלה בחסות כחול לבן, יקבלו בהתאמה את תיק הכלכלה (מורחב) והרווחה.

הליכוד יקבל את תיק החוץ לחצי הקדנציה הנותרת, ביטחון פנים, תחבורה, שיכון, חינוך, הגנת הסביבה, תיק האנרגיה, ירושלים, ותיקים קטנים נוספים. הוועדות היוקרתיות בכנסת יועברו גם הן לשליטת הליכוד, שיעמוד בראשות ועדת הכספים, חוקה חוק ומשפט, עבודה ורווחה, קורונה, קליטה וכלכלה. עוד הוסכם כי השגריר באו"ם יהיה מטעם הליכוד. כל חקיקה והחלטת ממשלה תהיה טעונה אישור מכחול לבן, וכל נושא מינויי בכירים יוקפא לחצי שנה ויובא רק בהמשך בהסכמה שוויונית. כן נקבע כי יו"ר הכנסת לא יהיה יולי אדלשטיין.

הרכב הוועדה לבחירות שופטים צפוי להיות בעל רוב ימני ושמרני, כאשר שני נציגים יהיו מהליכוד ואילו נציג האופוזיציה יהיה צביקה האוזר (דרך ארץ), שחבר בעצמו לממשלה.

נציג האופוזיציה בוועדה, צביקה האוזר (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

בנוגע לפן המדיני, נקבע בהסכם הקואליציוני כי החלת ריבונות בחלקים מהגדה, בהתאם לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, תתבצע ב-1 ביולי. לעומת זאת, בכחול לבן לא התעקשו על חוק הלאום והוא צפוי להיוותר ללא שינוי, על אף שבתחילה נטו להסתייג ממנו.

יו"ר צוות המו"מ של הליכוד, השר יריב לוין, אמר: "ממשלת חירום לאומית היא הדבר הנכון וההגיוני בעת הזו. אנו זקוקים לאחדות על מנת שנוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והבריאותיים הפוקדים אותנו, ובכדי לצאת מן המשבר הזה חזקים יותר. העת הזו מזמנת לנו אפשרות וחלון הזדמנויות לביצוע מהלכים היסטוריים שכבר על הפרק. החלת הריבונות על ישובים ביהודה ושומרון היא משאת נפשו של העם היהודי ואין זמן טוב יותר למהלך חשוב זה מאשר בממשלת אחדות לאומית רחבה ואיתנה".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, בירך על הקמת הממשלה, "למרות שזאת לא ממשלת אחדות אותה הציבור רצה והיא צו השעה". לדבריו, "מדובר בממשלה נוספת של נתניהו והגוש החרדי-משיחי שלו עם עלה תאנה שעליו שני פלאפלים בכירים. ישראל ביתנו תהיה אופוזיציה עניינית. אם הממשלה תפעל נכון בתחום המדיני, הכלכלי והמאבק בקורונה נתמוך בה מבחוץ. מנגד לא נהסס למתוח ביקורת נגד החלטות מדיניות שגויות, חוקים בנושאי דת ומדינה הפוגעים בעיקרון של חיה ותן לחיות, ונמשיך להיאבק למען העצמאיים, הפנסיונרים, העולים, הנכים ולהבראת מערכת הבריאות".