"אצל הרב לא היו מעמדות, כולם היו בניו"; תלמידו של הרב בקשי-דורון בראיון מיוחד

לקראת תום ימי 'השבעה' של הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"ל, ביקשנו לשוחח עם מי שהיה תלמידו הנאמן שנים רבות, הרב שי עמר, שנודע בשיעוריו הרבים בהלכות כשרות ועוד.

משנתו של הרב פרושה, והוא מדבר על מורו ורבו, הרב בקשי-דורון, בכאב לב רב. "כואב לי מאד. נפער לי חור גדול ועצום בלב עם לכתו של הרב", פותח הרב שי עמר את שיחתנו. "לצערי לא זכיתי להיות במחיצתו בימיו האחרונים, בשל עובדת היותו מבודד בעקבות מחלתו בקורונה. בכלל, חשוב לי להדגיש כי לרב היו מאוד חשובות ההנחיות של משרד הבריאות, והוא ואנשי לשכתו הקפידו עליהן ביותר. עוזריו האישיים אפילו בודדו את עצמם מבלי שהתבקשו לעשות זאת, אפילו שלא היו חייבים, אך ורק כדי לשמור על בריאותו. גם הרב עצמו סגר את בית הכנסת שתחת ביתו, והקפיד להתפלל ביחידות כפי ההנחיות המחמירות ביותר.

"אין לנו הבנה בחשבונות שמיים ואנחנו לא מחפשים סיבות או הבנה כלשהי לאופן הטראגי שבו הסתלק הרב".

מרן זצ"ל, 10 ימים קודם הפטירה:

רגישות יוצאת דופן

מתי ידעתם שהרב חלה בנגיף הקורונה?

"לא ידענו לפני כולם", הוא חושף. "קיבלנו את הבשורה הכואבת הזאת מתי שקיבל אותה כל עם ישראל. זה נכון שכבר יום לפני כן אמר לי אחד מבני הבית שהרב נראה חלש וסובל במיוחד, אבל לא חשבנו שמדובר בקורונה. הרב היה בעל ייסורים גדול, ותמיד שמרו עליו בבית כמו על אתרוג.  כשראיתי אותו בפעם האחרונה, הייתה לי הרגשה לא טובה בליבי, ראיתי שהרב סובל, אבל לא שיתפתי איש בתחושותיי".

הרב עמר עוצר ולוקח נשימה עמוקה. "הרב היה גאון ההלכה וגאון המידות", הוא קובע. "הוא היה מבין גדול בנפש האדם. ראינו את זה בצורת התשובות שענה על שאלות שנשאל. אני מתכוון לכך שישנם רבנים ומורי והוראה שעונים לשואל תשובה חדה ועקרונית על השאלה ששאל. אבל אצל הרב זה לא היה כך. הוא תמיד היה עונה לפי השואל, הוא היה מבין את מהות השאלה, חוקר ובודק את המקרה לפי השאלה הפשוטה שנשאלה, ורק אחר כך עונה את התשובה שמתאימה בדיוק לשואל הנוכחי. הוא היה עונה גם לשואל, ולא רק לשאלה.

"אספר לך סיפור מדהים שסיפר לי ראש הלשכה אבי שטרית", הוא משתף. "בעבר הייתה לשכתו של הרב נמצאת בבניין 'בית אריאל' שבשכונת בית וגן, ובסמוך לבניין נמצא בית העלמין הצבאי של הר הרצל. באחת התקופות האפלות בהן נערכו הלוויות רבות בבית העלמין, נתבקש אבי שטרית להתלוות לרב כמעט מדי יום להשתתף בלוויה שנערכה במקום. יום אחד פנה ראש הלשכה בתמימות לרב, ושאל אותו איך ייתכן שכולם פונים אל הרב ומזמינים אותו להשתתף בהלוויה של יקיריהם. תשובתו של הרב השאירה אותו המום. 'אף אחד לא קורא לי', ענה לו הרב, 'אני מגיע להשתתף עם המשפחות ביגונן בלי הזמנה, כי ליבי כואב על יקירם שנפטר בדיוק כפי שכואב ומר להם'.

"אתה מבין?" שואל אותי הרב עמר, "הראשון לציון על כל רום מעלתו, מגיע להשתתף בהלוויות החיילים שבהר הרצל ולכבד את המשפחות בנוכחותו, רק בגלל הכאב שהוא חש בליבו, בלי הזמנה ובלי בקשה של אף אחד. הפשטות והענווה שלו הן אלו שכבשו את כולם.

"אספר לך סיפור נוסף", הוא ממשיך. "לפני כעשר שנים מסר הרב שיעור מיוחד מאד בענייני הכשרות של מכונות הגילוח. הרב נשא ונתן בהלכה והעיר את תשומת ליבם של השומעים לנושא. השיעור מטבעו עורר גלים והדים רבים, ותור גדול של שואלים השתרך בפתח הלשכה. כולם באו עם מכונות הגילוח שלהם, וביקשו לשמוע את חוות דעתו של הרב על כשרותם.

"לראש הלשכה הדבר היה נראה בלתי הגיוני. הרב בקשי-דורון הוא הראשון לציון, ואין זה מתאים שיענה לכל אחד ואחד על שאלתו האישית ויכריע על כל מכונה בפני עצמה. הרב הראשי עוסק בסוגיות סבוכות של עגונות וכדומה, וזמנו אינו פנוי לדברים שכאלו.

"בלי אומר ודברים הוא סגר את הדלת, והודיע לכל השואלים כי הרב לא מקבל קהל בשאלות אלו, ועליהם לדרוש בנושא אצל רבותיהם האישיים או אצל רבני השכונות ומורי הצדק המקומיים. כשהרב שמע את הדברים, הוא ממש כעס. הוא הורה לראש הלשכה לפתוח מיד את הדלת, וענה לכל שואל ושואל בצורה פרטנית ומדויקת.

"אצל הרב לא היו הבדלי מעמדות, כולם היו בניו באמת. כך גם הרגיש כל מי שהיה במחיצתו. אף אני באופן אישי הייתי 'ניזון' ממבטו הרחום ומעדינות נפשו ופניו, מספיק היה לי מבט קטן של הרב בעיניו הרחומות וכבר הייתי מתמלא", מסכם הרב עמר.

הרב שי עמר בלימוד בחברותא עם הראשון לציון זצ''ל

צדיק גוזר והקב"ה מקיים

"אני לא אוהב להשתמש במילה 'מופת' אצל הרב", מדגיש הרב עמר, לאחר שאני שואל אם ראה מופתים וניסים בביתו של הרב. "הרב היה הרבה יותר מבעל ניסים. הוא היה גאון ההלכה וגאון המידות. אני תמיד אומר כי מי שיושב ולומד תורה מבוקר עד ערב, ממילא נעשה בעל מופתים, בבחינת צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. הרב, כידוע, היה עוסק בתורה כל חייו, עד יומו האחרון. גם ביומו האחרון בבית החולים, הרב למד תורה ואף הספיק להתפלל תפילת ערבית ולספור ספירת העומר.

"בכלל, תמיד תפילתו הייתה נראית כמי שמונה מעות. אפשר לראות זאת בסרטון הידוע שצולם כעשרה ימים לפני הסתלקותו, הרב מתפלל שם במתינות. בפרט תפסו את עיני המילים שאומר שם הרב 'הפכת מספדי למחול לי', מילה במילה. הרב גם מעולם לא פספס תפילת שחרית בנץ החמה, כפי שהעידו עליו כל מספידיו בהלוויה.

הדלקת נר חמישי בבית מדרשו של הראשון לציון

"ובכל זאת אספר לך על מקרה שקרה אצל קרוב משפחתי. באחד ההריונות אמרו הרופאים לרעייתו כי הילד מלא מומים, ואין טעם להמשיך את ההיריון. הם טענו כי אם העובר ייוולד הוא יהיה חולה ובעל ייסורים כל ימיו וישמש כנטל ועול על הוריו ועל כל המשפחה.

"בצר להם הכנסתי אותם למורי ורבי הרב בקשי-דורון, וביקשנו ממנו ברכה. הרב בחיוכו ומאור פניו ביטל לחלוטין את כל דברי הרופאים, וברך שהעובר ייוולד בריא ושלם. הרב הצביע כלפי מעלה ואמר: 'רק הקדוש ברוך הוא מחליט'.

"ואכן, בזכות האמונה התמימה בברכתו של הרב, זכו ההורים לבן יפה תואר ויפה מראה, בריא ושלם בכל איבריו וגידיו, ואני אף זכיתי להיות המוהל שלו", מוסיף הרב עמר בחיוך.

אנחנו מבקשים ללמוד על צוואתו של הרב בקשי-דורון, והרב עמר משתף אותנו בחלקים ממנה. "הרב ביקש שישירו בהלווייתו את הפיוט 'הביאוני לגן עדנך', וכן שיאמרו תינוקות של בית רבן את המזמור 'יושב בסתר'. הרב גם ביקש שיעשו 'הקפות' סביב מיטתו כמנהג ירושלים, דבר שזכו לעשות רק בתחילת השבוע הנוכחי.

"אבל גולת הכותרת נמצאת דווקא בהוראותיו הפשוטות למשתתפים. הרב מבקש 'לא לבכות ולהיות בשמחה', כאילו ידע שהלווייתו תערך בחול המועד פסח, בזמן שבו אנו נמצאים בימי שמחה. הרב גם מצווה 'לא להאריך בהספדים', הוראה שאף היא קשורה לימים אלו. הרב מוסיף ומבקש שילמדו בכל האזכרות מספרו 'בניין אב'.

"את עיניי תפס משפט מאד מעניין שכתב הרב בקשי-דורון בצוואתו: 'תודה שזכיתי למה שזכיתי'.

חישבו על כך - אנשים לפני פטירתם מתחננים בצוואה שיפדו את נשמתם ושיתקנו את מה שלא הספיקו, ואילו הרב כותב בפשטות כזאת: 'תודה על מה שזכיתי', הרב שלם בפטירתו, הרב שמח בהסתלקותו ויודע שהוא עשה את תפקידו בעולם בנאמנות מוחלטת".

הספקת לעלות לקברו של הרב?

"עוד לא עליתי, על אף רצוני. אני זוכר את הנהגותיו של הרב שהקפיד מאד שלא לעלות לבית הקברות בימי ניסן, ומשתדל לנהוג לפיהן. אשתו של הרב ע"ה נפטרה אף היא בחודש ניסן, ביום כ"ט לחודש, והרב לא היה עולה לקברה בתאריך, אלא בערב ראש חודש ניסן".

חסרונו של הרב בקשי-דורון פוער חור אישי בליבו של הרב עמר, שכן בעוד כחצי שנה ייכנס בנו בנועם עול המצוות, ומיום היוולדו השתוקקו בני המשפחה ליום בר המצווה שבו יבוא להשתתף גם הראשון לציון זצ"ל.

"אני מתחנן לכולם", אומר לי הרב עמר. "מעולם לא ביקשתי דבר מכל מאזיניי ומכל שומעי השיעורים שלי. אבל הפעם אני מתחנן, אני מבקש מכולם הכרת הטוב. כל מי שיכול, כל מי שמסוגל, אני מבקש ממנו שיעשה כל שביכולתו למען נשמתו של הרב בקשי-דורון זצ"ל. כל אחד בדרכו, כל אחד בהנהגותיו. מי שיכול לתת צדקה לעילוי נשמתו של הרב, אפילו פרוטות. מי שיכול להדליק נר, לקרוא משניות או תהילים, למען הרב - יבורך. אני מתחנן לכל פעולה, כל פעולה רוחנית למען נשמתו של הרב בקשי-דורון זצ"ל. תקיימו חוגי תהילים ומשניות. ובעיקר, בעיקר תלמדו מספריו. הרב ביקש זאת בצוואתו, בואו ניישם זאת.

"בתוכניתי בקול ברמה", מוסיף הרב, "עשינו פרויקט עצום ביחד עם לשכת הרב, שבו ילמדו כולם ביום שבו משלימים את 'השבעה' על הרב, בשעה שמונה בערב, בספריו של הרב. גם למי שאין את ספריו של הרב בביתו מצאנו פתרון. ניתן להתקשר ללשכתו של הרב במספר טלפון: 02-6446660 שלוחה 1 ומשם יישלחו למבקש בכל דרך, קטע או חלק מכתביו.

"הרב ביקש בצוואתו להפיץ את ספריו. הם היו יקרים לו, ואנחנו נשיב לו דרכם בעזרת השם. עשו ככל שביכולתכם למען נשמתו של הראשון לציון, רבי אליהו בן טובה בהיא".