הטרגדיה הקשה: "מאות קשישים נפטרים מבלי שאיש יודע על כך"

זה קרה השבוע שוב. גופת אישה כבת 70 נמצאה במצב ריקבון מתקדם בפתח תקווה. "מדובר במקרה שלישי תוך שבוע", מדגישים בזק"א, הארגון המופקד על זיהוי וטיפול בכבוד המת.

לדבריהם, הכותרות האלו מופיעות שוב ושוב, אולם לעומת הנתונים המראים על התמתנות בקצב ההדבקה בנגיף הקורונה, פה הגרפים לא מראים סימני ירידה. מידי חודש נקראים המתנדבים למקרי מוות מחרידים. הם נתקלים בבעתה באנשים שכבר נמצאים במצב של ריקבון מתקדם, וליבם ממאן להאמין. כל זה הביא אותם להרים קמפיין הנושא את הסיסמה: "שכן, שים לב אם אני חסר. דפיקה אחת. פעם ביום. ותציל חיים".

(צילום: shutterstock)

מחזות קשים מנשוא

בימים מורכבים אלו, כאשר הקורונה תופסת מקום של כבוד בעיסוקינו היומיים ומכניסה לבידוד מאות ואלפי אנשים, חלקם גלמודים וקשישים, פנינו לדובר זק"א אליעזר סמט וביקשנו ממנו לשמוע על התופעה המחרידה ועל הדרכים שבהן אפשר למנוע את האסון הבא.

"כלל האירועים בהם מטפלים מתנדבי זק"א הם אירועים קשים בפני עצמם, המצריכים תעצומות נפש ואנרגיות רבות למתנדבים כדי שיוכלו לטפל בזירות הקשות במקצועיות וברגישות", מבהיר סמט בפתח השיחה. "אבל כשאנחנו מקבלים בביפר הקפצה על אירוע 'ריקבון', בו מוצאים דמות אדם במצב קשה מאוד, זה מצריך תעצומות נפש מיוחדות. אלו מראות קשים שאדם לא מסוגל להכיל".

ברלה יעקובוביץ, המזוהה יותר מכל כאיש זק"א ותיק, מוסיף: "כל הקפצה וטיפול במקרה דורשים הרבה מסירות נפש, כוחות ותעצומות. במיוחד נדרשת כאן  עבודת צוות הדוקה כדי לשמור על המתנדבים מפגיעה נפשית. כל מתנדב עושה מה שהוא מסוגל על מנת לצלוח את ההתמודדות הנפשית שלו, אבל חייבים לומר די לסיפור הטראגי המתמשך הזה.

משי זהב, יעקובוביץ וסמט. צילום: דוברות זק''א

"הסיפורים האלו קשים מאוד", הוא אומר בצער, "מדובר בקשישים עריריים, גלמודים, ניצולי שואה, אנשים שחיים לבד או אוכלוסיות מוגבלות. לרוב אין להם משפחה, או במקרים מסוימים משפחה שלא בקשר איתם או רחוקה מהם. לפעמים זו יכולה להיות משפחה דלה כמותית, כשהתוצאה היא קשה מאוד. אנחנו, מתנדבי זק"א, מוצאים אותם במצב כל כך נוראי, עד כדי איבוד צלם אנוש ממש. הכל בגלל שפשוט שוכחים אותם בבית, ואף אחד לא ניגש אליהם על בסיס יומיומי ומתעניין בשלומם".

מכמות האירועים בהם מטפלים המתנדבים עולה תמונה עגומה על נסיבות המוות הטראגי כל כך. "האנשים האלו עוברים לפעמים אירוע לבבי, או נופלים ומקבלים מכה קטנה, אם זה בהחלקה בבית או נפילה באמבטיה או כל מקרה רפואי אחר - מבלי שאף אחד ידע, וכך מאבדים זמן יקר מאוד בו ניתן היה להציל אותם. למעשה, מוצאים אותם רק לאחר שהשכנים מריחים ריח קשה עד בלתי נסבל, ומזמינים את המשטרה, שפורצת לבית ומזניקה את מתנדבי זק"א לבוא ולטפל בזירות הקשות של כבוד המת".  

תוכל לספר לי על אופן הטיפול במקרים כאלו?

"המתנדבים לובשים מדים מיוחדים וגם מסכות מיוחדות, כדי שיוכלו פיזית להיכנס לזירה הקשה. הטיפול בזירה נמשך מספר שעות, כשלא פעם חלק מהמתנדבים פורשים מהמשימה, כי זה קשה מידי,  וכפי שציינתי לא כל אחד מסוגל לטפל בכאלו מצבים".

שיחה ביום תציל חיים

למרות שהטרגדיה קשה ביותר, מסתבר שהאירועים הללו לרוב אינם מגיעים כלל לתקשורת. "בדרך כלל התקשורת כלל לא טורחת להתעדכן בכאלו אירועים, וכך התושבים אינם יודעים שבסמוך לביתם ממש היה קשיש שנפח את נשמתו  מבלי שאיש ידע אודותיו", אומר סמט, "רק השכנים שבוכים ביחד עם המתנדבים הם אלו שיודעים על המקרה המצער, והם מכים על-חטא על כך שלא שמו לב ולא התעניינו בשלומו של הנפטר".

ואכן, נראה שהשכנים, אלו שהיו כמעט היחידים בעולם שהכירו את הנפטרים, חווים יותר מכל את הצער. "בדרך כלל מצטיירת תמונה של אנשים קשישים טובים ונחמדים, שלשכנים יש רק מילים טובות אודותיהם", הוא  מציין. "אבל רגשות האשם לרוב ממשיכים ללוות אותם, על כך שלא שאלו בשלומו של הנפטר, ומה שנשאר להם זה רק לראות את המתנדבים בסיום הטיפול הקשה, כשמדעות בעיניהם".

מה המספרים של הטרגדיה המתמשכת הזאת?

"אתה תופתע", מכין אותי סמט לפני התשובה. "מדובר לצערנו במאות אנשים בשנה. בחישוב שבועי יש בממוצע בין שלושה לארבעה גלמודים ועריריים שנמצאו שרועים על הרצפה או במיטה ללא רוח חיים. ב-2019 בלבד טיפלו המתנדבים ב-130 מקרים קשים כאלו. רק בשלושת החודשים הראשונים של 2020 נרשמו 37 מקרים".

(צילום: shutterstock)

יש דרך לדעתך למנוע כאלו טרגדיות?

"תראה, ברור שלא תמיד השכן הבודד שהתמוטט יכול להזעיק עזרה, אך אם נעקוב אחריו ונתעניין בשלומו, נוכל להזעיק עזרה בעוד מועד ופשוט להציל חיים. גם חלילה במקרה של מוות, נוכל לדאוג להביא את גופת הנפטר לקבר ישראל בהקדם האפשרי, לפני אובדן צלם אנוש.

"בתקופה הזאת בפרט, כאשר הקשישים והאנשים בגיל המתבגר מסתגרים בבתיהם מפני חשש הידבקות בקורונה, אנחנו צריכים לדעת לחיות אחד עם השני ולא אחד ליד השני. אני בטוח שכך נוכל למנוע את האסון הבא".

ישראל גודלבסקי, מפקד זק״א מרחב שרון ותושב העיר פתח תקווה שטיפל במקרה שארע השבוע בפתח תקווה, מוסיף: "כעת, עם החלטת הממשלה על המשך הבידוד של גילאי 67 ומעלה, אנחנו מבקשים מהציבור, אל תשאירו אותם לבד! שיחה אחת פעם ביום, וביחד נפיג את בדידותם הקשה. כי בימים אלו הם זקוקים לנו יותר מתמיד. בשבילכם זו דפיקה בדלת, בשבילם זה הצלת חיים".