הרב גרוסמן: "אל תרפו, הקב"ה רוצה שנצעק אליו"

את האיש הזה שגדל בשכונת בתי ורשה, הסמוכה לכיכר השבת – ה'קסבה' של החרדים בירושלים – בבית צפוף של שני חדרים קטנים, סלון עמוס בספרים ומלא אחים, נראה כי כמעט כל ישראלי מכיר. הרב יצחק דוד גרוסמן בא מבית מעניין כשלעצמו, בטח במושגים של העולם הדתי: אביו היה מחשובי חסידי פינסק-קרלין וראש ישיבה במוסדות החסידות ובישיבת תומכי תמימים חב"ד, ואילו מצד אימו הוא דווקא נצר למייסד תנועת המוסר ר' יוסף זונדל מסלנט, מבני היישוב הישן בירושלים. לניגודיות הזו יש ללא ספק חלק ניכר ביצירת דמותו: סמל לאיחוד בין המגזרים בחברה הישראלית לאורך שנים ארוכות.

(צילום: Moshe Shai/FLASH90)

הרב של הדיסקוטקים

אחרי חתונתו עבר הרב גרוסמן לגור במגדל העמק, ובשנת 1970 מונה להיות הרב הראשי במקום. הפעילות שלו הייתה לא שגרתית לרב מן השורה, בטח שלא בשנים ההן. למשל, הוא נהג להתהלך ברחובות ליד 'נערי הברזילים', להיכנס לדיסקוטקים ולמועדונים המלאים בנוער שאין לו שום קשר לתורה ולדת ולדבר איתם. הוא מספר שהוא עדיין זוכר את מבטיהם הנדהמים. זה לא היה פשוט, אבל לאט-לאט הוא התחבב עליהם. בהתחלה הם רקדו יחד, ואחר כך מצאו את עצמם הרחק משם.

היקף הפעילות שלו מדהים בכל קנה מידה: הוא ייסד את מוסדות מגדל אור עם אלפי תלמידים שעלו מברית המועצות לשעבר; בשנת 2003 הקים את תנועת הנוער אור ישראלי, המרכזת כ-9,000 בני נוער ב-130 סניפים ברחבי הארץ; הוא יזם את מבצע חג שבע, שבו מחלקים עשרות אלפי חבילות מזון לקראת הפסח וראש השנה; ב-2011 הקים מרכז אקדמי קהילתי לחברה החרדית, וב-2012 הקים את כפר הנוער החינוכי-טיפולי 'כפר זוהרים'.

למרות מראהו החרדי הקלסי – מגבעת וחליפה – כצאצא של שושלת רבנים מפוארת הוא לא נרתע מלבקר אסירים בבתי הכלא ולדרוש שיפתחו בעבורם אגף דתי מיוחד שבו יוכל לשמור על אורחות חייהם. הוא גם נוסע מפעם לפעם למעוזי קולנוע ובילויים בהוליווד, לוס אנג'לס, כדי לחבר בין אנשים ומגזרים.

על פעילותו הרבה זכה הרב גרוסמן בפרס ישראל, אך בשנת 2003 סירב להגיש את מועמדותו למשרת הרב הראשי לישראל אף שהמינוי נראה מובטח. הסיבה הייתה סירובו של אביו, בתמיכת גדול הדור דאז הרב אלישיב, שכנראה התנגדו שימלא תפקיד רשמי במוסדות המדינה וגם הבינו שפעילות החסד שלו חשובה יותר.

גם היחס שלו לחיילים מעניין: בזמן מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, אירח הרב גרוסמן 700 צנחנים שהגיעו באמצע הלילה לפנימיות של קמפוס מגדל אור במגדל העמק לפני שיצאו לקרב. את הסיפור הזה, על החיילים שפוגשים בפעם הראשונה רב בכיפה וזקן שמחבק אותם ותוהים למה הרב מזמין אותם לבריכה במקום להציע להם להניח תפילין, הוא נוהג לספר לא מעט.

לכן לא מפתיע שההיכרות הרחבה וארוכת השנים שלו עם החברה הישראלית גורמת לכך שכשמדברים איתו היום, בשנת 2020, על האירועים העכשוויים, הוא דווקא נשמע מאוד בעניינים.

"אנחנו התקווה של העולם"

קחו למשל את העניין הבוער ביותר היום: מגפת הקורונה. בשיחה איתו מתברר שהרב עצמו נכנס פעמיים לבידוד.

במהלך ביקור בכותל המערבי נתקל הרב בזוג שהיה אמור להתחתן ובגלל ההנחיות החדשות נאלץ לבטל את האולם והמוזמנים הרבים והסתפק בחגיגה עם עשרה איש על גג מול הכותל. הם ביקשו מהרב לחתן אותם, והוא הסכים בשמחה.

"רק לפני כמה זמן, ממש בתחילת המגפה, קראנו את פרשת ויקהל-פקודי. מדובר שם על מצב של מגפה שהגיעה אחרי חטא העגל. תוך כדי המצב הנורא הזה משה מכנס את העם, והתורה אומרת 'ויקהל משה', כלומר הוא למעשה מאחד את העם למקום אחד. לפי המדרש זה לא סתם אלא כדי להראות שכשעם ישראל מאוחד קשה לפגוע בו".

עוד נקודה שהרב מבקש להדגיש דווקא בעת הזאת היא השבת: "משה מדבר איתם דווקא אז על השבת", הוא אומר בקול נרגש, "כי השבת שומרת על עם ישראל. כל הברכות למעלה ולמטה, הכול תלוי בשבת. המצב הזה של שמירת השבת מראה אמונה וביטחון בקב"ה שהכול ממנו. הקב"ה רוצה לשמוע מאתנו, שנצעק אליו. זה כמו שכתוב 'ויזכר א‑לוהים את רחל וישמע אליה', וזה דבר מדהים. הקב"ה בעצם רוצה לשמוע את התפילה של רחל. הוא מתאווה לתפילה של הצדיקים. כך גם אנחנו במצב הנורא של היום. הקב"ה רוצה שנצעק אליו. שנתחזק בכך.

"לפני כמה ימים חל יום היארצייט של אבא שלי. הוא תמיד נהג לומר את דברי הזוהר על מה שאנחנו שרים ב'לכה דודי' בקבלת שבת, 'התנערי, מעפר קומי'. מדובר בעצם על מצב שעם ישראל נמצא בו כמו התרנגולת. אם אדם ינסה לנקות את הלכלוך ממנה וייגע בנוצות, היא בוודאי תפצע אותו. לכן התרנגולת מתנערת מעצמה, וכך היא מתנקה. כך גם עם ישראל, אם חלילה הם לא שבים מעצמם, זה מגיע בצורה קשה".

הרב מבקש לחדד שלא מדובר רק בישועתו של עם ישראל אלא בתפקיד רחב הרבה יותר: "אנחנו התקווה של העולם", הוא מדגיש.

(צילום: Yaakov Naumi/Flash90)

"אנחנו צריכים אחדות"

בימים אלו, אחרי שלוש מערכות בחירות סוערות שגרמו לקיטוב ולשסע בין החלקים בעם ולנוכח מגפת הקורונה ומצב החירום הלאומי, ניכרת אחדות בעם וגם בממשלה, וזה מה שיביא לדעת הרב את הפתרון. את הדברים הוא אומר אומנם ברמז, כדי שלא יתויג תיוג פוליטי ויישמר אופיו המחבר והמכיל, אך ברור מהי עמדתו.

רק לפני חג הפסח הוא שלח עם עוד שלושה אישים בולטים בתרבות הישראלית – אם הבנים מרים פרץ, הזמר האהוב עידן רייכל ואסיר ציון וח"כ לשעבר נתן שרנסקי – מכתב חריג לראש הממשלה נתניהו וליריבו הפוליטי ח"כ בני גנץ.

"אנו, אוהבי העם והארץ, אזרחי מדינת ישראל, פונים אליך בבקשה שתפעל בכל כוחך למען אחדות בעם. אחדות בהנהגה. לא בשמנו אנו פונים אליך, אלא בשמם של האנשים בישראל הכמהים שמנהיגיהם יהיו מאוחדים, כפי שאנחנו, כאומה, רוצים וחייבים להישאר מאוחדים.

"המציאות הבריאותית והכלכלית המאתגרת, לצד הפילוג בעם, מחייבים אותנו לשלב ידיים, להתאחד ולהוביל את ישראל לחוף מבטחים. עת צרה היא לישראל, וידיך מלאות עבודה, ולמרות זאת אנו מבקשים להיפגש איתך בדחיפות, ואפילו עוד היום, ולהציף את הקול המבקש אחדות בישראל".

מה גרם לרב לחרוג ממנהגו ולהתערב במרחב הפוליטי?

"זה לא עניין פוליטי; אנחנו צריכים להתאחד בעת הזו. עם ישראל הוא אחד. אין דבר כזה שמאלני, ימני, אשכנזי, ספרדי, דתי, חילוני. כולנו אחד. אבא שרואה שהבנים שלו אוהבים זה את זה מוותר על הדברים הרעים. ברגע שנהיה מאוחדים נקבל את הברכה. ערבות הדדית עושה נחת רוח. אנחנו רואים שבימי המלך אחאב, שהיה מלך רשע, אפילו שהייתה עבודה זרה, ברגע שבני ישראל היו מאוחדים, איפה שהם היו הם הצליחו. כשעם ישראל אחד, בזכות זה נצא מכל הצרות".

עוד פעילות שלו שמשלבת תורה ואחדות היא כתיבת ספר תורה. "הזמנו אנשים מכל רחבי העולם ליוזמה מיוחדת שנקראת 'תורה של תקווה'. כולם מתאחדים כדי לזכות בריפוי והגנה בזמנים הלא בטוחים האלה, שבהם העולם זקוק לישועה. אנחנו יודעים שתפילה, תשובה וצדקה הופכות גזרה רעה לטובה. התורה כוללת אהבה, חמלה ודאגה לכולם. לכן אנחנו רוצים שזה יהיה ספר תורה לכולם, והוא יושאל לקבוצות ולקהילות ברחבי ישראל שרוצים להשתמש בו.

"כמו כן, בדרך כלל אנחנו מספקים מזון ליותר מ-25,000 משפחות נזקקות וקשישים בכל רחבי הארץ, אבל השנה בגלל עשרות אלפי המובטלים אנחנו עושים מאמץ גדול ומתגברים את קמפיין הסיוע השנתי של מגדל אור, עובדים גם עם חיילים ומתנדבים באריזות ומספקים מזון מסביב לשעון".

"הקב"ה מראה לנו שהוא בעל הבית"

לסיום הרב משתף אותנו בסיפור אישי מרגש ממשפחתו, שעוסק גם הוא בשמירת שבת, ארץ ישראל ומגפה: לפני מאה שנה השתוללה מגפת מלריה במושבה משמר הירדן וביישובים ייסוד המעלה וראש פינה והפילה חללים רבים.

מצבו הכלכלי הדחוק של סבא של הרב גרוסמן, הרב זלמן גרוסמן זצ"ל, שהתגורר בירושלים, אילץ אותו אז לצאת מהארץ לכמה שנים כדי למצוא פרנסה בארצות הברית. הוא לווה כספים לקניית כרטיס נסיעה, נפרד מבני משפחתו ויצא למסע הארוך.

"אחד הדברים שאפיינו אותו מאוד היה שמירת השבת בכל מחיר", מספר הרב גרוסמן. "הוא כמעט לא ישן בשבת, כי הוא אמר שחבל לבזבז את הזמן בשינה ביום כזה. הוא היה מתפלל, לומד, אומר תהלים ועוסק כמה שיותר בתורה.

"גם כשסבי היה בספינה הוא אכל ושתה, שר את הזמירות והתפלל כל השבת. הוא היה על הסיפון כל הזמן, גם מאוחר בלילה. היה שם מישהו שהסתכל עליו בהשתאות כל הזמן בלי לומר מילה. במוצאי שבת הוא ניגש אליו והציג את עצמו. הוא אמר שעקב אחריו כל השבת והתפלא ממידת הדבקות שלו בשמירת שבת. האיש לבסוף הזדהה - זה היה לא אחר מהברון רוטשילד בכבודו ובעצמו".

הברון הציע לסבו של הרב גרוסמן לבקש ממנו עזרה בכל מה שיפוץ, והסבא, שיצא כדי להביא פרנסה לאשתו וילדיו, לא היסס וביקש מהברון שישלח עזרה למושבות, שהיו במצוקה. "הוא נזכר שלפני הנסיעה, כשפגש את אח שלו, שהיה גם הוא רב חרדי אדוק ממקימי ייסוד המעלה, הוא ביקש ממנו שיסייע להם בדחיפות וישלח כסף כדי שיתמודדו עם המגפה, וזה מה שהיה לו בראש כשעמד מול הברון.

"וכך היה", מספר הרב גרוסמן, "הברון נרתם וסייע. הוא שלח תרופות, חיסונים, רופאים, מזון וציוד. אחרי כמה ימים סבא קיבל מאח שלו מכתב מרגש שמתאר את מה שאירע. 'בוקר אחד הגיעו לאזורינו צוות רופאים ואחיות ומשאיות עמוסות בציוד רפואי. הם פתחו כאן שלושה בתי מרקחת המספקים תרופות לחולים, וניתנו זריקות לפי הצורך. ההשפעה הייתה מידית. אפשר היה לראות את השיפור בעליל, ולמעשה המגפה נעצרה. אנו מלאי הודאה לה' יתברך על השינוי הפתאומי הזה'.

"מה שמצחיק זה שבסוף המכתב הוא כותב לאח שלו שיש שמועה שהברון רוטשילד עומד מאחורי מבצע ההצלה הזה. הוא כותב לו שהקב"ה דאג להם באמצעות שליחיו הנאמנים, ועכשיו הוא כבר יכול לדאוג לעצמו.

"אנחנו שומעים מהשלטונות הוראות חמורות", מסכם הרב גרוסמן את שיחתנו, "ומובן שצריך לשמוע בקול השלטון ולהוראות משרד הבריאות – להיות מבודדים. לא ללכת ביחד. לא להתחבק. לא לנשק. לא לתת יד. לשמור על מרחק", אבל לדבריו אין להישאר רק בממד הזה כדי להתרומם מהמצב: "תראו לאן הגענו! תבינו באיזו מציאות אנחנו נמצאים! במצב הקשה שאנחנו נמצאים בו הקב"ה בעצם מראה לנו שהוא בעל הבית של העולם.

"כל העולם מושבת בגלל וירוס שאף אחד לא יודע מהו בכלל ובאיזה גודל הוא. אי אפשר לטייל. לזוז כמעט. אמריקה, רוסיה, אירופה, סין הגדולה. הכול מתמוטט. מיליארדים הולכים לאיבוד. אנשים משותקים בבתים. בשגרה יש 350 מטוסים פעילים ברחבי העולם, ופתאום הכול שקט. עכשיו השאלה היא מה שומעים בשקט הזה.

"אפילו חרטומי מצרים ידעו לומר 'אצבע א‑לוהים היא' ושזה הקב"ה. מיליוני אנשים במצוקה. הקב"ה בא לעורר אותנו. לזעזע את העולם. הוא רוצה לשמוע אותנו צועקים אליו 'ברכנו אבינו כולנו כאחד'. כשאבא רואה שהילדים שלו מאוחדים זה מעורר אצלו אהבה לילדים, ואז הוא מרחם עליהם. לכן הוא גם אומר להם לשמור את השבת. אם כל אחד יתחזק באופן אישי גם בשמירת השבת וגם באחדות של עם ישראל, אנחנו נצליח".

פורסם ב"עולם קטן"