הדיון בבג"ץ על כהונת נתניהו יועבר בשידור חי

הנהלת בתי המשפט הודיעה היום (חמישי) כי הדיונים בבג"ץ על כשירותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המואשם בפלילים, יועברו בשידור חי. הדיון ייפתח ביום ראשון בשעה 10:00 בהרכב מורחב של 11 שופטים, והוא ייפרס על שני ימים. ביומו הראשון יעסוק הדיון בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים וביומו השני בהסכם הקואליציוני שנחתם עם יו"ר כחול לבן בני גנץ. הדיונים יועברו בשידור חי באתר בית המשפט העליון ובטוויטר.

לפני כשבועיים הועבר לראשונה בשידור חי דיון בבג"ץ שעסק בשאלת ההסמכה של השב"כ והמשטרה לבצע מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים במסגרת תקנות החירום למאבק בהתפשטות הקורונה. השידור הועבר כחלק מפרויקט ניסיוני להגביר את השקיפות ברשות השופטת ובשעת השיא צפו בו כ-6,000 איש. היוזמה קודמה על ידי נשיאת העליון אסתר חיות, שהביאה לצמצום האיסור הקבוע בחוק בתי המשפט האוסר לצלם ולשדר בקול ובווידאו הליכים המתנהלים בבתי משפט, אלא אם ניתן לכך היתר מיוחד. בהנהלת בתי המשפט לא מתכוונים לפעול לתיקון החוק אלא להעניק היתר לשידור לכל דיון בנפרד. כבר ב-2004 החליטה ועדה בראשות השופטת דורית בייניש לאשר את המהלך, אך הפעם הראשונה שזה בוצע היה ב-2014 ומאז הועברו רק שניים. עד כה המשפטים היחידים ששודרו היו של אדולף אייכמן וג'ון דמיאניוק.

הפגנה מחוץ לדיון בבית המשפט העליון על הטלת הממשלה על נתניהו, בדצמבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ההודעה על שידור הדיונים על כשירותו של נתניהו, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, באה ברקע חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט שהודיע לבג"ץ כי חרף הקשיים המשפטיים, אין מניעה להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. מנדלבליט מסר לבית המשפט כי "במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו". עוד קבע היועץ כי אין מקום להתערבות שיפוטית בסעיפי ההסכם הקואליציוני, למרות הקשיים המשפטיים שעולים בו. "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה", מסר.

לפי היועץ, גם עניין הטלת הרכבת הממשלה על יו"ר הליכוד "אכן מעוררת קשיים משמעותיים במישורים שונים". הוא הוסיף כי "פסיקת בית המשפט הנכבד שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד המשיב 2 (נתניהו) חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל".

מנדלבליט הזכיר את התנהלותו של ראש הממשלה כלפי מערכות המשפט ואכיפת החוק, שמרחיבות את הבעייתיות בעניין בשל "התבטאויות חריפות של המשיב 2 (נתניהו) נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, ובשים לב להשלכות האפשריות של התבטאויות שכאלה – מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית – על אמון הציבור במערכות החוק והמשפט".