הצצה לתכנון בסטנדרט גבוה, חלק חמישי בסדרה: המשך סקירת מטבח

תכנון זה דבר שאני אוהבת לעשות, ובמיוחד הידיעה שניצלתי כל פינה אפשרית עבור הלקוחות. בסופו של דבר – מטרים בארץ כיום, אלו נכסים ששווים עשרות אלפי שקלים...

המטבח שלנו גבל במערכת מדרגות, פינה שעל פניה נראה שאין מה לעשות איתה.

מה שעשינו איתה – בחלק מתחת למדרגות עד גובה 200 ס"מ (כשאין לנו עדיין גובה ראש, אחרת ניתן היה להפוך למרחב רגיל, או אופציה מצוינת אחרת – לבנות במקום כזה שירותי אורחים) מיקמנו מגירות עמוקות וגדולות לאחסון כלי פסח. היתרון בשימוש כזה, שבמהלך כל השנה הוא אינו אמור להיפתח, וכך, הגם שהשטח לא נגיש ונח, ניקיון לא מהווה בעיה. בנוסף – בצורה זו ניתן לנצל את מלוא גודלו של שטח האחסון, כי כשמוציאים – מוציאים הכל בבת אחת. הניצול נעשה בצורת מגירות, שלא נצטרך להיכנס כמעט מטר פנימה כדי לקחת מוצר.

מלבד זאת, הלקוחה רצתה מאד פינה של תמונות משפחתיות במטבח. המקום המתאים ביותר היה תחת המדרגות. הבעיה היתה ששם היה לנו עומק של 90 ס"מ, ולתמונות מספיק 20 ס"מ עומק – וכמובן, היה חבל לנו לבזבז את כל העומק הזה רק לתמונות.

הפתרון שמצאנו היה לשלב – עשינו, כאמור, ארון לפסח, שפותחים אותו רק פעם בשנה. את המגירות שלו פיצלנו. בחלק התחתון השתמשנו בכל העומק, 90 ס"מ. בחלק העליון המגירות היו בעומק 70 ס"מ, והסתרנו אותן מאחורי דלת, שעליה בנינו מדפי תמונות ברוחב 20 ס"מ. כדי שיהיה ניתן לפתוח את הדלת עד הסוף – התקנו מדפים מתקפלים.

כך ניצלנו פינה "מתה" לאזור מלא חיות ומשפחתיות, ששדרג את האווירה במטבח, והרווחנו המון מקום אחסון.

מקומות המסתור של מכשירי החשמל

כשחושבים על עיצוב מינימליסטי מודרני, להכל חייב להיות מקום, כך שחשוב להסתיר את המכשירים השימושיים, כמו בר מים, מיקרוגל וכו'. גם למיקסר כדאי שיהיה מקום מסתור, כדי שיהיה נח לשלוף אותו לשימוש.

אז איך הסתרנו באלגנטיות?

כיוון שיצרנו סוג של מסגרת ממערכת הארונות העליונים (ניתן לראות בפריסה 3), נוצרו לנו 2 פינות מסתור סמוך לשיש. באחת מיקמנו את בר המים, ובשנייה את המיקסר, את מכשיר המג'ימיקס וגם את הטוסטר.

במקום התריס המוכר והאהוב, השתמשנו בקלאפות HK, וכך שמרנו על המראה האחיד והנקי של המטבח. המשכנו את השיש עד סוף הארון, כך שיהיה קל לגרור את מכשירי החשמל, וכמובן לא שכחנו לתכנן מראש את השקעים הנדרשים.

חומרים

את המגירות חיפינו בפולימר, חומר על בסיס פלסטי. החומר מאפשר לדלת נראות אחידה (בניגוד לפורמייקה, שבה הקנט הוא שונה).

נקודה חשובה נוספת – בחרנו בפולימר כי רצינו ידיות אינטגרליות מאותו החומר של הדלת (שזה דבר שמתאפשר רק בפולימר ובצבע בתנור, אבל בחומרים אחרים כמו פורמייקה - לא ניתן. בהם אם אנחנו רוצים ידית אינטגרלית, צריך לשלב חומר אחר, כמו אלומיניום). ככה קיבלנו מראה נקי ואחיד לכל הדלתות והמגירות, והידיות כמעט שלא נראות.

תמי רוטנברג היא אדריכלית ומעצבת פנים. לשאלות ותגובות:TammyRotenberg@Gmail.com