זוגיות ושלום בית
הסוד הקסום לזוגיות מוצלחת: למה זוגיות צריכה להיות כמו קפה הפוך
מה ענה הרב שנשאל על הסגולה של קיפול הטלית לשלום בית, מה ההבדל בין איש לאישה, ומהו הסוד לזוגיות מוצלחת?
- יהושע שמעון שאול
- פורסם י"א אייר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
הכלל אומר "בכביש אל תהיה צודק, אלא תהיה חכם". אחרת ירשמו לך על המצבה שהייתה לך "זכות קדימה". כך גם בחיי הנישואין, לא מי שצודק מצליח, אלא מי שהוא חכם מצליח.
סוד ההצלחה בחיי הנישואין הוא החכמה, ללמוד ולדעת את ההבדל המהותי בין נפש האיש לנפש האישה, ועל ידי כך נקדים תרופה לבעיה, שכל צד לא יפגע ברגשות הנפש של הצד השני. שהנה ידוע לנו מהמקורות, שכתוב ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". וצריך להבין! מה הדמיון בין חיי הנישואין היום, לקריעת ים סוף שהיתה בזמן יציאת ישראל ממצרים?
אלא שהים, בטבעו לזרום ולזרום בלי הפסקה, ובזמן צאת ישראל ממצרים, הים נתבקש לעצור ולעמוד כמו חומה, וזו הייתה הנהגה מעל הטבע. והנהגה שכזו היא כביכול בבחינת קושי אצל הקב"ה, כי ברצונו להנהיג את העולם על פי דרך הטבע. בדומה לזה, בחיי הנישואין, כשאומרים לאיש ולאישה - תחיו ביחד 50-70 שנה, זו הנהגה מעל הטבע, וזה הדמיון לקושי שהיה בזמן קריעת ים סוף.
האיש, מטבעו, מתנהל דרך המוח, על פי הנהגת השכל. והאיש בטבעו גם תקיף וסמכותי יותר, וקולו עבה, כדי שיוכל למלא את תפקידו בהבאת פרנסה לבני משפחתו, ולהגן על הבית מבחוץ. ואילו האישה מתנהלת דרך הלב, על פי הנהגת הרגש. האישה גם בטבעה רכה ועדינה, וקולה דק, כדי שתוכל להעניק חום ואהבה לילדים בסבלנות בלי סוף.
עוד הבדל בין האיש לאישה, שמתוך ה"עשרה קבין של שיחה" שירדו לעולם, הנשים קבלו תשעה, והשאר לכל העולם, שכולל גם נשים, כך שלבסוף קבלו הנשים תשעה וחצי קבין של שיחה. וכל זה כדי שתוכל לחנך את הילדים ע"י סיפורים ומשלים, ודיבורים טובים.
אצל האישה, עצם השיחה חשובה לה ועושה לה טוב, האף שאין בשיחה זו שום תועלת, או העברת מידע. ואילו אצל האיש, השיחה תכליתית ועניינית יותר, במטרה להעביר מידע, להרשים את הזולת או לשאול שאלות איך להגיע מכאן לכאן. לכן אין לאיש שום משיכה לסתם שיחה, שאין בה תועלת.
עוד הבדל יש בין האיש לאישה, והוא ביצירת הנפש. האישה קבלה נפש שיתופית, שרוצה לשתף את בעלה בכל דבר, ואף בדברים שכבר החליטה, היא שואלת ומתייעצת עם בעלה. לכן היא גם רוצה להיות בחברתו של בעלה בזמן הפנוי. ואילו האיש קבל נפש יחידית, ועל כן הוא מתייעץ ומשתף את אשתו פחות, ומעדיף לקבל את החלטות לבד. לכן גם יש לו משיכה לפעמים להיות יותר לבד, עם מרחב מחיה משלו.
ואם בני זוג יודעים את ההבדלים הללו, אז כשרואים שבן הזוג מתנהג בצורה שאינה לרוחי או אינה לטעמי, עלי לדעת, ולחזור ולשנן לעצמי, שאין זו הנהגה דווקא נגדי, בגלל שאני בעלה, או בגלל שאני אשתו. אלא שכך נוהגים הגברים בטבעם, וכך נוהגות הנשים בטבען. כשאדם יודע שאין זה דבר אישי נגדו, קל לו יותר לקבל ולהכיל את זה.
וכדי שיהיה לנו קל יותר להתמודד ולהכיל את השוני של בן זוגנו, על בני הזוג לשבת יחד, בזמן של רוגע ונחת, ולהחליט שהם מקבלים על עצמם לחיות על פי שני כללים חשובים.
כלל ראשון, שיש להם רצון ונכונות להשתנות, ולא שכל צד תקוע בעמדתו, ע"י שרוצים בני הזוג להמשיך את דרך ההתנהגות וההתנהלות של ההורים שלהם. לדוגמא, האישה ראתה בבית הוריה, שאמא היא זו שקובעת בכל דבר בבית, ואבא שלה, שהיה מלאך, הסכים לזה. אבל כעת בעלה, שהוא בן אדם רגיל, לא מסכים לזה.
או שהבעל ראה בבית הוריו שאבא לא עוזר בכלום בעבודות שבבית, שאפילו כוס קפה אינו מוריד מהשולחן. ואמו, שהיתה מלאך, הסכימה לזה. אבל כעת אשתו, שהיא בן אדם רגיל, זה מפריע לה מאוד. על כן חשוב מאוד שכאשר רואים שיש בעיות בזוגיות, להוריד קצת אוויר ולהנמיך את ה"אגו", ולהשתנות. ולא להיות תקועים במנהגים ישנים, אחרת גם חיי הנישואין יהיו תקועים ולא יזרמו חלק, למגינת לבם של בני הזוג.
כמעשה המסופר על אותו בחור צעיר, שהתקבל לעבודה בחברת הובלה של משאיות. אמרו לו להוביל סחורה ממקום זה למקום זה, ושזה לוקח 4 שעות. והבחור אומר לעצמו, אנו, הצעירים, יש קיצורי דרך, ואני עושה את זה ב 3 שעות. הוא נוסע ונוסע עד שמגיע לגשר שכתוב עליו עד 5 מטר, והבחור הצעיר, בביטחון עצמי מופרז, אומר לעצמו - אני עובר את זה. הוא נכנס מתחת לגשר, ולא יכול לנסוע, לא קדימה ולא אחורה. בצר לו פנה לחברה ובקש את עזרתה, והיא שלחה לו משאית גרר, אבל גם היא לא הצליחה להוציא את המשאית מתחת לגשר. וכל הנהגים כועסים וצופרים, וחלק מהם מנסה לעזור, אבל גם הם לא מצליחים להזיז את המשאית מתחת לגשר.
עד שניגש אדם מבוגר והציע את עזרתו, וכולם נדו לו בראשם, מה כבר יכול אדם מבוגר לעזור במקום שצעירים לא הצליחו? אותו אדם מבוגר מתקרב אל המשאית עם עט פרקר בידו, ומוריד את האוויר בארבעת הגלגלים לחצי. כעת, אומר האדם המבוגר לבחור הצעיר, עלה על המשאית, "סע לשלום, המפתחות בפנים". והמשאית זרמה והחליקה, והגיעה למקום חפצה בשלום!
כך גם בחיי הנישואין, אם רוצים שיחליקו ויזרמו, ולא יתקעו מתחת לכל בעיה, או תקלה. צריך לפעמים להוריד את האוויר, להנמיך את "האגו", לשנות עמדה, להחליף דפוס התנהגות. על ידי כך הנישואין יזרמו ויחליקו, ויבטיחו לבני הזוג אושר ונחת מחיי הנישואין.
כלל שני, שיהיה לבני הזוג רצון, מוטיבציה לחיות חיי נישואין שמחים ומאושרים. ולא כמו אותו אדם שכבר התייאש מחיי הנישואין, ומספר לרב, אצלי הנישואין זה כמו קפה! או יום שחור, או יום בוץ, ואם זה משהו אחר - זה ממש נס. והרב עונה לו, שיש עוד אפשרות - של קפה הפוך, שתשנו ותהפכו את ההרגלים ואת צורת הדיבור בבית, וע"י כך תזכה לראות ביחד עם אשתך חיי נישואין בריאים, שמחים ומאושרים.
כבר אמר אדם מלומד וחכם גדול, פרופ' אלברט איינשטיין, שזו שטות לעשות אותה פעולה עוד פעם ועוד פעם, ולצפות לתוצאות שונות. בדומה לזה אמר הפרופ' תומס אדיסון, ממציא נורת החשמל שנכשל שוב ושוב, כ-370 פעם, כששאלו אותו "איך אתה לא מתייאש?". הוא ענה להם, "כל כישלון מקדם אותי למטרה הנכספת. כעת אני יודע איזו דרך לא נכונה, ושעלי לנסות דרך אחרת.
רעיון יפה שמעתי, שיהודי אחד ניגש לרב שלו, ושואל אותו האם שמע על הסגולה שאם הבעל מקפל את הטלית מיד בצאת השבת, זו סגולה שיהיה שבוע מוצלח בזוגיות. הרב ענה לו שסגולה שכזו לא שמע, אבל הוא מכיר סגולה טובה וחזקה יותר, שאם הבעל מקפל את השרוולים בצאת השבת, ועוזר לאישה לסדר את הבית או את המטבח, זו סגולה חזקה להצלחה בזוגיות, שכל השבוע יעבור בשלום, בשמחה ובנעימים.
בני זוג שלא יושבים ביחד לזמן איכות, לשוחח ולקבל החלטות איך לשפר ולשדרג את הזוגיות שלהם, יחיו לבסוף "כזוג יונים" במרכאות. שפעם אחד עף דרך החלון, ופעם השני עף דרך הדלת. ופירוש הדברים, שפעם האישה עוזבת את הבית וחוזרת לבית הוריה, ופעם אחרת האיש הוא זה שעוזב את הבית, ויוצא להסתובב עם חבריו.
ועם רצון וקצת מאמץ וסבלנות, ושוב סבלנות, תזכו גם אתם לחיי נישואין בריאים ומאושרים, לשמחתכם ולשמחת הילדים שאתם אוהבים כ"כ, ולשמחת כל בני המשפחה, האוהבת אותכם מאוד.
יהושע שמעון שאול הוא יועץ נישואין ומשפחה במחלקת שלום בית של הידברות, מוסמך ומומחה בחינוך ילדים. לפניות למחלקה: 073-2221310 או Eliyahun@htv.co.il