פרשת אמור
סוף סוף גם את תצליחי לעמוד במטרות שהצבת לעצמך בלי ליפול בדרך!
מרגישה שאת ממש לא מצליחה להתמיד בדיאטה? נוזפת שוב ושוב בילד אף על פי שאמרת לעצמך שדי, ושלא תעשי זאת שוב? את מוכרחה להקדיש את הדקות הבאות כדי לקרוא את הכתבה
- הרבנית אסתר טולדנו
- פורסם י"ג אייר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)מרגישה שאת ממש לא מצליחה להתמיד בדיאטה? נוזפת שוב ושוב בילד אף על פי שאמרת לעצמך שדי, ושלא תעשי זאת שוב?
מרגישה שפעם אחר פעם הדברים נשארים בגדר תאוריה ולא מגיעים לידי מימוש? השינוי האמיתי תלוי בסוויצ' אחד קטן...
אל תגידי שאת לא מזדהה.
גם את מוצאת את עצמך לפעמים פוזלת אל השכנה, ושואלת את עצמך איך היא הצליחה כל כך בחינוך הילדים, ואת...
קורה לך שאת חשה מיואשת ועצובה, לעומת אנשים שהצליחו להתקדם ולצבור עוד ועוד הצלחות?
מתוסכלת מעליה במשקל, לעומת חברות שעבורן לשמור על משקל תקין זה "קלי קלות"?
אם ענית על אחת מהשאלות בחיוב, את מוכרחה להקדיש את הדקות הבאות כדי לקרוא את הכתבה, כי המידע שאני עומדת להעניק לך יסיע לך להתגבר על המכשול הפנימי הזה, ולהצליח.
הסוד להתקדמות ולחוסר תקיעות טמונה בפרשתנו, פרשת אמור.
בפרשת אמור כותבת לנו התורה על מצוות ספירת העומר – מצווה אקטואלית לימים אלו של ספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כ"ג, ט"ו).
אם נעמיק מעט בנוסח הספירה, נגלה משהו מפליא - כשאנו סופרים את ספירת העומר אנחנו אומרים כל יום – היום יום אחד לעומר, היום שני ימים לעומר... לכאורה זה דבר תמוה, שכן מה מטרת הספירה? לראות כמה התקרבנו כבר לחג השבועות. ימים אלו הם ימים של ציפייה שאנו סופרים ומצפים כבר לחתונה הגדולה עם הקב"ה בחג השבועות.
ספירה זו מזכירה לי את הכלות שבאות אלי להדרכה, והן כה מצפות לחתונה שלהן, עד שהן מכינות לוח גדול על הקיר ובו מצוין עוד כמה ימים נותרו עד ליום הגדול: עוד שבועיים, שבוע, ארבעה ימים... הספירה היא תמיד בצורת כמה ימים נותרו עד לחתונה, ולא כמה ימים עברו מאז שהתארסו.
ללמדנו, שאם מחכים לדבר גדול - סופרים בדרך כלל כמה זמן נשאר לנו לאותו יום, וכאן בספירת העומר אנו עושים להיפך – סופרים כמה ימים כבר ספרנו. האם זה לא נראה מוזר?
ננסה לענות על השאלה דרך הסיפור הבא.
היה היה מלך, שעלה בדעתו רעיון מעניין לתחרות - הוא טמן אוצר אדיר במגדל גבוה מאד עם המון מדרגות, ואמר לצוות המתחרים: מי שיצליח לטפס לשלב הגבוה ביותר, והכמעט בלתי אפשרי – יקבל את האוצר.
אנשים רבים ניסו לטפס, ומצאו את עצמם מיואשים. חלקם התייאשו בתחילת הדרך וחלקם באמצע הדרך.
עד שהגיע אדם שטיפס וטיפס, ולעיני כל הרואים המופתעים, הצליח להגיע לפסגה ולאוצר!
(צילום: shutterstock)מה היה הסוד של אותו אדם?
תשובתו של אותו אדם הפתיעה את כולם: הכל תלוי בהכוונה הפנימית, בכוונון ה"משקפת" למקום הנכון.
אותו אדם סיפר שכאשר ראה את חבריו מנסים לטפס ונכשלים, הוא הבין שהם התמקדו כל הזמן ב"כמה עוד נותר להם לעלות ולטפס", ולא ראו מה הם כן כבר הספיקו וכן כבר הצליחו להתקדם.
לכן אותו האיש שניצח החליט לעשות בדיוק הפוך!
הוא החליט לבחור להתמקד רק במה שהוא כן כבר הספיק
כמה הוא כבר כן הצליח לטפס.
הוא הסתכל אחורה רק לשם צבירת כוחות להתקדם הלאה.
זה הסוד של ספירת העומר שמופיע בפרשה: תספרו כמו בספירת העומר, היום יום אחד לעומר, היום שני ימים לעומר, ולא עוד X יום לחג השבועות".
בתקופת הקורונה, תקופה מאתגרת ולא פשוטה, כל אחד מאיתנו נתקל בקושי כזה או אחר. אין בית שהקושי פוסח עליו. בין אם מדובר בקושי כלכלי, קושי עם הילדים או קשיים מסוג אחר.
אם נתמקד בדברים אותם כן הצלחנו לבצע, נצליח להמשיך את העשייה החיובית בכל מצב, ולהישאר יציבות גם בזמנים בהם הכל מתערער.
שלמה המלך, החכם מכל אדם, נותן לנו את סוד המיקוד של החכם: "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" (קהלת י', ב')
מפרשים את הפסוק כך: הכסיל מסתכל על הספר מצד שמאל – מסתכל ומתמקד הוא בכמה הוא עדיין לא קרא.
החכם, לעומת זאת, מסתכל על הספר מצד ימין – רואה מה וכמה כבר "כן" למד והספיק!
עכשיו, בדקי מה הכיוון אצלך, וכווני את המשקפת שלך לכיוון הנכון!