נבואות שהתגשמו, פרק א': עם ישראל לא נטמע בין העמים

אם נתבונן על ההיסטוריה של העם היהודי, נגלה שעמים רבים ואימפריות גדולות ועצומות ניסו להכחידו (כגון: המצרים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, הביזנטים וכו'), אך הם כולם קרסו ואינם עוד^[1].

לעומת זאת, ובאורח פלא, העם היהודי חי וקיים.

אין עוד עם בעולם, אשר חי בגלות במשך 2,000 שנה ולא נטמע והתבולל בתוך הארצות בהן התיישב, וכל שכן, שאין עם שעבר את כל סוגי הצרות והייסורים כמו עם ישראל^[2] ושרד במשך כל כך הרבה זמן^[3].

נשאלת השאלה אם כן, מהו סוד נצחיותו?

גדולי הפילוסופים, ההיסטוריונים, והסופרים מאומות העולם, עומדים נפעמים מול התופעה המדהימה. נביא מקבץ מדבריהם:

*הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר^[4]: "אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן. קיומו של העם היהודי אינו כמו הקיום של כל עם אחר. זוהי עובדה, הנחת יסוד".

*הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב^[5]: "היהודים – גורלם טבוע יותר מדי בחותם ה"מטאפיסי" (על-טבעי) מכדי שיהא ניתן להסברה במונחים מטריאליסטיים (חומריים) או היסטוריים פוזיטיביים. זוכר אני, כשניסיתי לאמת את השיטה המטריאליסטית ההיסטורית, על ידי הדגמתה בגורלות העמים, כיצד התנפצה זו אל העניין היהודי. מנקודת מבט מטריאליסטית גורלם נראה נעדר הסבר לחלוטין. ואמנם לפי הקריטריון המטריאלסטי והפוזיטיבי, צריכה הייתה אומה זו לעבור מזמן מן העולם. קיומה הוא תופעה מסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכח גזרה קדומה, העומדת מעל לתהליך ההסתגלות שבו דוגלת השיטה המטריאליסטית ההיסטורית".

*הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי בלז פסקל^[6]: "דבר מתמיה הוא לראות את העם היהודי הזה שורד שנים כה רבות, כשהוא נתון תמיד לעינוי... הוא דבר שסותר את עצמו, הריהו שורד למרות עוניו".

*מגדולי ההיסטוריונים של המאה ה-20 ארנולד טויינבי^[7]: "שמירת הזהות הלאומית מצד אומה ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה, אומה שאינה מרוכזת, אלא מפוזרת על כל קצוות תבל, ולמול רדיפות נוראות רצופות – זוהי תופעה כה לא רציונאלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה".

*סוציולוג והיסטוריון צרפתי נודע- פרופ' ג'ורג' פרידמן^[8]: "יש לעם היהודי היסטוריה שאינה כשל כל העמים. כתבתי פעם שהיהודים הם תאונה של ההיסטוריה, משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה".

*הכלכלן והסוציולוג ד"ר ארתור רופין^[9]: "האגדה על היהודי הנצחי שאינו יכול למות, והוא נודד מוטרד ומקולל מארץ לארץ – היא הביטוי לתימהונם הגדול של הנוצרים בימי הביניים על שהיהודים מוסיפים להתקיים על אף חורבן חייהם המדיניים ועל אף כל הרדיפות".

*הסופר האמריקאי הרמן ווק^[10]: "עם זה התגבר על שורה מדהימה של צרות ופגעים שעל פי דרך הטבע אין לעמוד בהם. התקיימות ממושכת זו בניגוד להגיון ההיסטורי היא הדבר המופלא ביותר והמצריך הסבר, אף כי גם אריכות הימים כשלעצמה מפליאה היא למדי".

*הסופר האמריקאי מרק טווין^[11]: "המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו. ועתה, הם יושבים בצל או אבדו בכלל. היהודי ראה את כולם, הכה את כולם, והוא היום מה שהיה מאז ומעולם. אינו מראה סימני שקיעה, לא תשישות של זקנה, אין האטה בכישוריו, וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים, אך הוא נשאר. מהו סוד נצחיותו?".

*הסופר והוגה הדעות לב טולסטוי^[12]: "מה זה יהודי? שאלה זו כלל אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מין יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים, העליבוהו ודיכאוהו וגירשוו ורמסוהו, רדפוהו, שרפו, והטביעוהו, והוא, על אפם וחמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי? – שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם, שמדכאיו ורודפיו הציעו לו רק להתכחש לדתו ולנטוש את אמונת אבותיו. יהודי – הינו סמל הנצח, הוא זה שלא יכלו להשמידו, לא טבח ולא עינויים. אש וחרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה’, הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה אינו יכול להיעלם. יהודי הינו נצחי, הוא התגשמות הנצח".

תופעה על- טבעית שהובטחה בתורה לפני למעלה מ-3,000 שנה

אין ספק שתופעה על-טבעית זו, מדהימה לכשעצמה. אולם מפליא הרבה יותר, העובדה, שדבר זה כבר הובטח בתורה לפני למעלה מ-3,000 שנה...

כפי שכתוב בפרשת 'בחוקותי'^[13]:

"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם"

כלומר, הקב"ה מבטיח לעם ישראל, שלעולם לא יהיה מצב שבו העם היהודי יכחד, וזאת למרות המצאותו בגלות ארוכה בין הגויים ועל אף כל הקשיים והיסורים שהם יעברו.

נוסף על כך:

בתקופה שבה האמפריה הבבלית שלטה ללא עוררין, והעם היהודי נדרס תחת שלטונום, בית המקדש נחרב, ראשי העם נהרגו והשאר נפוצו לכל עבר- עומד הנביא ירמיהו בשם ה' ומצהיר בבטחון שבבל תחרב ולא תבנה לעולם, ואילו עם ישראל הקטן והמוכה ימשיך להתקיים לנצח:

"כֹּה אָמַר ה', נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי, נְאֻם ה', גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים"^[14]

כלומר, רק במידה וחוקי הטבע יפסיקו את תפקידם, עם ישראל ח"ו יחדל מלהתקיים.

לעומת זאת, על בבל, אשר היתה אימפריה גדולה ובירתן של ממלכות רבות^[15], הנביא ישעיהו התנבא:

"וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים... לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר".^[16]

הסיכוי הריאלי שנבואה זו על בבל תתגשם, הוא נמוך ביותר, בעיקר בעת העתיקה: עלינו לזכור כי גם בימינו אנו, ימים בהם הטכנולוגיה כה מתקדמת, ובקלות יחסית ניתן ליצור תשתית לעיר חדשה, מכל מקום, ערים שחרבו – חזרו ונבנו שנית באותו מקום עצמו. אפילו הירושימה ספוגת הקרינה הקטלנית, חזרה ונבנתה שנית במקומה הראשון. קל וחומר בעת העתיקה, עת שכה קשה היה לבנות תשתית יש מאין - ניצול התשתית הישנה הקיימת היה כה טבעי ומתבקש מאליו לבניית העיר באותו המקום שחרבה. בהרבה מהחפירות הארכיאולוגיות מגלים שרידי ערים עתיקות שחרבו וחזרו ונבנו, פעם אחר פעם, באותו המקום.

3 תופעות הפלא שהובטחו בתורה - התקיימו במלואן

לכל זאת יש להוסיף את העובדה הבולטת כי לא מדובר על מקום נידח ושכוח, אלא על מרכזה של האימפריה הבבלית. כה רבים וחזקים חלמו לבנותה ולשלוט ממנה על ממלכתם, כממשיכי דרכו של נבוכדנצר רב התהילה. אלכסנדר מוקדון רצה להפכה לבירת הקיסרות רחבת הידיים שלו, אלא שמת טרם הוגשם חלומו, ומיד אחר כך התפצלה המלכות והתכנית נגנזה. כה מרכזית הייתה בבל – משאת נפשם של מצביאים ידועי שם בהיסטוריה!

לא זו בלבד שנבואה זו נטולת היגיון, אלא שיש בה נטילת סיכון של ממש. לפנינו הבטחה חד משמעית, שמהרגע בו תחרב בבל ועד הנצח- איש לא יצליח לבנותה! מבחן ההתגשמות שלה מתמשך ללא מגבלת זמן כלשהי – עליה להתגשם עד סוף כל הדורות, לנצח ממש.

ואכן דברי הנביא התקיימו במלואם: בבל האדירה נחרבה ואף אדם לא הצליח לבנותה^[17] , אולם העם היהודי חי וקיים בתרבותו עד היום הזה.

כתב הרמב"ם^[18] ב"איגרת תימן":

"וכמו שאי-אפשר שתתבטל מציאותו של הקב”ה, כן אי-אפשר שנאבד ונתבטל מהעולם, שכן נאמר: 'אֲנִי ה’ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם'^[19]"

כדי לחזק את עוצמת פלא נצחיותו של עם ישראל, נראה עוד דבר מדהים...

התורה מנבאת מראש, שלשה תרחישים שיקרו לעם ישראל אחרי שהם יגלו מעל אדמתם, תופעות אשר בדרך הטבע גורמות לכלייה ולאובדן העם:

*עם ישראל יהיה קטן בכמותו: "וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ"^[20]

*עם ישראל יתפזר בכל העולם כולו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ"^[21]

*עם ישראל יהיה נרדף, מעונה, מושמד, וסובל מאד: "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ... וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם... בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה..."^[22]

כעת נראה את הפלא...

*בקבוצה קטנה - סיכויי ההישרדות בגלות, והסיכוי שלא תהיה התבוללות בתרבות הגויים, הוא קטן ביותר.

*אם עם ישראל היה גולה רק לכמה מקומות בודדים בעולם, היה להם סיכויים איכשהו לשרוד, אבל בדרך זו, של פיזור עם ישראל בעולם, הסיכויים שואפים לאפס.

*ייסורים גורמים לכך, שבדרך הטבע, עם לא יכול לשרוד לאורך זמן.

למרות הכל, הנבואה התקיימה במלואה.

העם היהודי בניגוד לעמים אחרים, נשאר מועט במספרו, גלה לכמעט כל מקום אפשרי בעולם, וסבל מצרות ויסורים שהדעת אינה יכולה להכיל. (כגון: שמדות, רדיפות, פוגרומים, אינקוזיציה, עלילות דם, מסעות צלב, גרושים, פרעות, שואה ועוד)^[23].

ובניגוד להגיון, עם ישראל הוא היחיד מבין העמים העתיקים ששרד ונשאר חי וקיים, במתכונתו ובצביונו עד עצם היום הזה.

^[1]. ההיסטוריון הישראלי פרופ' שמואל אטינגר, במבוא לספר "תולדות עם ישראל" כותב: "רבים מאד, חזרו ושאלו, מדוע קבוצות גדולות יותר, תרבויות וציוויליזציות חזקות לא פחות, אבדו מן העולם, נעלמו או נטמעו – הפרסים בתרבות המוסלמית, היוונים בתרבות הרומית הביזנטית, ואילו היהודים נשארו יהודים?... בתודעתם ובתודעת הסביבה הם בני אברהם יצחק ויעקב".

^[2]. הסופר י. כרמל תיאר זאת בקצרה: "מעולם, לא שרד עם כה קטן, זמן כה רב, מול אסונות כה גדולים".

^[3]. יותר מ- 3,300 שנה מאז נהיו בני ישראל לעם.

^[4]. מתוך חיבור שפורסם לפני מלחמת ששת הימים: Will Durant, The Story of Civilization, Vol. I 

מופיע ב: ד"ר יעקב הרצוג - "עם לבדד ישכון", (הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית), עמ' 58.

^[5]. The Meaning of History, 1936, p. 86-87

^[6]. הגיגים, פסקה 588. (1623 – 1662).

^[7]. A Study of History, London-New York, Oxford University Press p. 194 1889 – 1975).

^[8]. כתב ספר "קץ העם היהודי" (בצרפתית: Fin du people Juif 1964), מתוך: 'יהדות – רווחת היהודים וצרת העם היהודי', הארץ, 24.9.97.

^[9]. מתוך "מלחמת היהודים לקיומם".

^[10]. זה אלי, עמוד 199. (1914).

^[11]. (Harper's Magazine, Sept. 1899.(1856 – 1904

^[12]. מתוך מאמר שפורסם בג’ואיש וורלד- לונדון 1908.

^[13]. ויקרא פרק כו פס' מד.

^[14]. ירמיהו פרק לא פס' לד - לה

^[15]. האנציקלופדיה המקראית, ערך 'בבל'.

^[16]. ישעיהו פרק יג פס' יט – כ.

^[17]. ועל כך כותב ד"ר פנחס ביברפילד: "אחרי מלוך כורש, עוד הוסיפה בבל להיות עיר חשובה, אחת הבירות של האימפריה הפרסית, אבל לאט לאט חרבה העיר ללא תקנה... לבסוף נעלמה בבל מבמת ההיסטוריה, היא הייתה לתל חרבות עד זמננו אנו, וחורבותיה משמשות עדות אילמת ומתמדת לאמת הנבואה העברית" (מתוך ספרו: Ancient Jewish History)

^[18]. רבי משה בן מימון (1135 – 1204) מגדולי הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

^[19]. מלאכי פרק ג פס' ו.

^[20]. דברים פרק כח פס' סב.

^[21]. שם פס' סד.

^[22]. שם פס' סה – סז.

^[23]. היטיב לתאר זאת, הסופר וההיסטוריון היהודי-בריטי סר מרטין ג'ון גילברט: "ככל שהעמקתי חקר בתולדות העם הזה, כן גברה בי תחושת הדיכאון והתדהמה, למראה האלימות הזדונית שהופעלה נגדו בכל הזמנים, וכמעט בכל מקום בעולם. הרדיפות, הגירושים, העינוים, ההשפלה ורצח ההמונים... הם איפוא חלק בלתי נפרד מסיפורו של העם הזה." (מתוך ספרו: "אטלס להיסטוריה יהודית").