הערבי שמגן על ישראל: "בזכותי המפלגה של היטלר שינתה את דעתה"

"תאר לך סיטואציה כזו שבה קבוצת אזרחים ערביים מחפשת מסעדה כשרה למהדרין כדי לאכול בה...", אומר לי יוסף חדאד, ערבי תושב נצרת המכהן כמנכ"ל ארגון 'ביחד ערבים זה לזה'.

אם דבריו נשמעים לי בתחילה מוזרים, מסתבר עד מהרה כי סיטואציה כזו, שאכן התקיימה, יכולה להסביר היטב את פעילות הארגון שבראשו הוא עומד. "מטרת הארגון", מסביר חדאד, "היא שילוב האזרחים הערביים בחברה הישראלית, ואנו פועלים לפי התזה הזו לכל אורך הדרך. לא לחינם חיפשנו דווקא מסעדה כשרה, בה נוכל לקיים אירוע לאזרחים ערביים. צריך להבין שבארגון שלנו עובדים אזרחים מכל קצוות הקשת בישראל, כך שכאשר ביקשנו להזמין ארוחה עבורם, לא נותר לנו אלא להזמין מזון ממסעדה כשרה ל מהדרין כדי שכל העובדים יוכלו ליהנות. זה היה משעשע במיוחד לראות קבוצת אזרחים ערביים שמחפשים מסעדה כזו", מציין חדאד.

"לא ציוני, אלא ערבי"

יוסף חדאד (35) מכיר היטב את החברה הישראלית. את המפגש הראשון שלו עם החברה בישראל הוא עשה בשירותו הצבאי. בתקופת מלחמת לבנון השנייה נלחם חדאד בלבנון יחד עם חבריו לחטיבת גולני. "ביקשתי להגן על הבית שלי", הוא מבהיר. "אני גר בנצרת, וטילים ששיגר ארגון הטרור חיזבאללה נפלו גם בעיר שלנו. הבהרתי את זה לערבים בישראל ובעולם במסגרת תיעוד שהועלה על ידי משרד החוץ בו אני מספר על חוויותיי, הטובות יש לומר, כאזרח ערבי בישראל".

בהמשך המלחמה מצא את עצמו חדאד בבית החולים לאחר שנפצע קשה במהלך אחד הקרבות בהם השתתף. "חיזבאללה ירו עלינו טיל קורנט. הטיל לא פגע בי ישירות אומנם, אבל ההדף והרסיסים שהתפזרו בעקבות פיצוץ הטיל, גרמו לי לפציעות קשות. הובהלתי לבית החולים עם פציעות בגפיים ובפנים, עד לשיקומי".

לאחר שחרורו מהשירות החל חדאד לנסות להכיר לחברה הערבית בישראל את החברה היהודית. "התרבויות כמובן נפרדות", הוא מסביר, "אבל חשוב שתהיה זהות אינטרסים מסוימת. למשל, איני מגדיר את עצמי כערבי ציוני, אלא כערבי, משום שכערבי איני יכול להזדהות עם המושג הזה של ציונות, שקשור ליהודים בלבד ולחלומם לעלות לציון. אבל זה לא אומר שאיני יכול להגן על ישראל בעולם ולקיים מסעות הסברה בחברה הערבית, שנועדו להכיר לערבים הישראליים את שואת יהודי אירופה, לדוגמה. אנו חיים כאן זה לצד זה, וחשוב שתהיה היכרות בין הציבורים, כך שאני גאה להיות ערבי ויחד עם זאת גאה גם להיות ישראלי", הוא אומר.

חדאד זמן קצר לאחר שנפצע במלחמת לבנון השנייה

בשירות ההסברה הישראלית

פאנל העיתונאים והמומחים ברשת התקשורת הגדולה newzroom afrika, הדרום אפריקנית, לא רגיל להציג עמדות פרו-ישראליות מובהקות מדי בימים כתיקונם, וודאי לא כאשר הדובר הוא ערבי, ועוד יותר שלא ב"שבוע האפרטהייד", שהונהג על ידי ארגונים פלסטיניים, אשר במהלכו מותקפת ישראל מכל כיוון במקומות שבהם מצוין אותו שבוע.

באותו יום זה היה שונה, עם צירופו של יוסף חדאד, ערבי, אזרח ישראל, אל הפאנל. חדאד דובר אנגלית רהוטה ובעל הופעה מרשימה, מספר לנו השבוע כי עוד קודם לעימות קיבל החלטה אסטרטגית. "אמרתי לעצמי שבניגוד לדוברים ישראליים אחרים, אני לא אתגונן. התגוננות נראית רע. לכן החלטתי פשוט להילחם על האמת שלי, ועשיתי זאת לדעתי בצורה טובה".

דרום אפריקה היא מדינה אנטי-ישראלית במוצהר. אין כמעט החלטה אנטי-ישראלית שהתקבלה על ידי חלק ממדינות העולם מבלי שתתקבל על ידי המדינה המשפיעה ביותר באפריקה, שפעם הייתה נתונה תחת משטר אפרטהייד וכיום מאשימה את ישראל באחריות למדיניות של אפרטהייד כלפי המיעוט הערבי שמתגורר בשטחה. למדינה הזו הגיע חדאד כחלק מקמפיין הסברה, של ארגונים פרו-ישראליים, שנועד להציג את מדינת ישראל באור חיובי במדינה העוינת. באותו יום הוא השתתף בפאנל תקשורתי שנערך באולפן החדשות של ערוץ החדשות האפריקני, newzroom afrika. אחד המשתתפים בפאנל, פעיל תנועת החרם נגד ישראל, BDS, תקף את מדינת ישראל על כך שכביכול אינה מאפשרת לחברה הערבית להגן על עצמה מפני הקורונה.

"בישראל יש את משרד הבריאות שמוציא הודעות לאזרחים", ציין פעיל ה- BDSבדבריו, "אבל הם הוציאו את זה רק בשפה העברית. לא בערבית", הוסיף, אך אז נתקל ביוסף חדאד שהגיב ואמר: "זה שקר". פעיל ה-BDS  טען בתגובה כי דבריו נכונים והמשיך לדבר, תוך שהוא מנגנן על רגשות הצופים האפריקנים, כשהוא משווה בין מדיניותה של ישראל למדיניות האפרטהייד שהונהגה בדרום אפריקה בעבר. "זה פשוט מגוחך", אמר, "כמו בימים החשוכים שלנו, בעידן האפרטהייד, כאשר ממשלת האפרטהייד מוציאה הודעות שנאמרות רק בשפתה".

בתגובה הוציא חדאד אינסטינקטיבית את מכשירו הסלולארי והראה אותו לפעיל ה- BDS, תוך שהוא מבהיר לו כי הוא עצמו, אזרח ערבי בישראל, קיבל הודעה בשפה הערבית למכשירו הסלולארי. "אני חי בישראל, ולא אתה", אמר חדאד לפעיל האנטי-ישראלי. גם מצפייה שטחית בתיעוד, שהתפרסם, נקל להבין כי זו הייתה מהפעמים הבודדות בהן הובס הנרטיב של ה- BDS בדרום אפריקה.

לאחר אותו אירוע הוזמן חדאד לשוחח עם מנהיגיה של מפלגה קיצונית ואנטישמית בדרום אפריקה. אל הפגישה עם האיש הגיע כשהוא מלווה באנשי הקהילה היהודית המקומית. "מנהיג המפלגה מכונה 'היטלר האפריקאי'", אומר חדאד, "ולכן העובדה שקיבלתי הזמנה להיפגש עם אנשיו לאחר ההופעה שלי בטלוויזיה הדרום אפריקנית הייתה מפתיעה במיוחד". חדאד מגולל בפנינו את המשך הסיפור המפתיע עוד יותר: "כשהגענו למקום, שוחחנו ממושכות. לאחר מכן אמרו לי אנשי התנועה האנטישמית כי דבריי שינו את הלך מחשבתם על ישראל. 'דע לך שאנו אומרים את מה שתנועת ה-BDS אומרים לנו לומר', הם גילו וסיפרו כי אנשי החרם נגד ישראל מגיעים ומשלמים להם כסף, והם בתמורה מדבררים את מסריהם בכלי התקשורת ובמסדרונות הפוליטיים. הפגישה הזו הסתיימה כשמעיני נציגי הקהילה היהודית המקומית זלגו דמעות של התרגשות", הוא מספר.

האירוע הדרמטי בדרום אפריקה לא היה היחיד. חדאד מצא את עצמו מגן על ישראל פעם נוספת באותה תקופה. "הופעתי בפני פרופסורים וסטודנטים למדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית שבארה"ב. לפני שעליתי להרצות בפניהם, ביקשתי ממי שהיה אמור להציג אותי שלא יזכיר את מוצאי הערבי, אלא יציין שאני מישראל בלבד. ואכן, כך הוא עשה. באמצע נאומי לפני הנוכחים, קם אחד מהסטודנטים ואמר לי: 'תשמע, זה די ברור שאתה מגן על מדינת ישראל, כיהודי איני מצפה ממך לתקוף את העם שלך'. לשאלה הזו ציפיתי", אומר חדאד. "פניתי אליו, תוך שאני מגייס את המבטא הערבי הכבד ביותר שלי, ואמרתי לו: 'אני יוסף חדאד, אזרח ערבי שמתגורר בישראל'. שקט השתרר במקום, ההלם והתדהמה ניכרו על פני כולם. המסר הועבר", הוא אומר.

המטרה: למנוע דעות קדומות

אבל מה גורם לך, כערבי, להגן דווקא על ישראל?

"זה פשוט מאוד", הוא משיב לי, "כי דווקא כבני מיעוטים אנו מעוניינים לצאת החוצה ולהסביר את ישראל בעולם. דווקא כמיעוט יש לנו את הכוח לעשות זאת היטב. שמנו לנו למטרה להיות קונטרה לארגונים כדוגמת ה-BDS. כי אנו מאמינים שצריך להגיד את האמת, ומה שהארגונים האנטי-ישראליים עושים זה נגד האמת. אנו מסבירים לאנשים בעולם שאין פה אפרטהייד, ושאף אזרח ערבי לא יסכים לעזוב את מדינת ישראל. הערך הגדול שלי הוא שאני יכול גם להביע ביקורת כלפי המדינה שלי ולהצביע על חסרונותיה ועל התנהלות של הרשויות שלה שלפעמים פוגעת בציבור שלי, כך שדבריי החיוביים ברובם נראים אמינים ואמתיים, והם מתקבלים על לב השומעים.

"ככלל, אני עובד עם ארגונים פרו-ישראליים שונים, וגם מקיים קשרים עם משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים, אם כי אינני עובד מטעמם. פעם גם עשיתי בהתנדבות סרטון עבור משרד החוץ. הסרטון מדבר על חייהם של אזרחי ישראל הערביים. התיעוד זכה להצלחה רבה והוא היה לסרטון השלישי מבחינת הפופולריות שלו שהופץ לעולם הערבי על ידי משרד החוץ.

"לכולנו יש מחשבות על קבוצות שונות באוכלוסייה. אנו עלולים להכליל מגזר שלם במשהו שעושים יחידים", מוסיף חדאד. "בדיוק בשביל זה הקמנו את הארגון לפני כשנתיים. מאז פעלנו רבות, כאשר הובלנו שלל מיזמים שנועדו למנוע את הדעות הקדומות שעלולות לעלות בין המגזרים השונים בישראל. ברקע יום השואה שחלף, הקמנו בשנה שעברה יוזמה שבמהלכה יכירו אזרחים ערביים את סיפור השואה. האירוע הזה מוכר ליהודים במסגרת תכנית 'זיכרון בסלון', והארגון שלנו יזם אירועים כאלו גם למגזר הערבי. בשנה שעברה עשינו אירוע נוסף, והשנה, לולא הקורונה, תכננו כבר לעשות 20 אירועים שכאלו! זה התפרסם והביקוש גבר. בסופו של דבר עשינו אירוע דרך הזום. האירוע תוכנן מלכתחילה לכלול עד 15-20 אנשים, אך בשל לחץ שהופעל עלינו נאלצנו להגדיל את המספר לכמה עשרות. מדובר באירוע שבו ניצול שואה מספר על חוויותיו בפני אזרחים ערביים, משהו שאמור להיות טבעי, ומטרתנו היא להפוך אותו לכזה", מסביר חדאד.

אירוע לזכר השואה בחברה הערבית

לדבריו, "מטרת העמותה היא להפוך את המגזר הערבי בישראל לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אנו בעצם מקדמים את נושא השירות הלאומי, כאשר המוטו שלנו קורא לצעירים לשרת את המדינה ובו זמנית את הקהילה. לשרת במסגרת מערך הכיבוי וההצלה, משטרה, מד"א ועוד, זהו שירות גם למדינה וגם לחברה הערבית עצמה. אנו פועלים גם לכך שהחברה הערבית תהיה חלק משפיע בחברה הישראלית.

 "במסגרת פעילות הארגון אני נתקל לא פעם באירועים שבהם תוקפים אותי קיצוניים. אבל אני יודע שדווקא התגובות האלו מוכיחות שאני בדרך הנכונה. הצלחתי לשנות גישה לאנשים שונים שחלקם הבהירו לי מלכתחילה שלא אצליח בכך. אבל עובדה, הצלחתי. היה בחור צעיר שאמר לי שכל הערבים הם מחבלים, והיום הוא מתנדב אצלי בעמותה. היה גם בחור ערבי שאמר לי שאני בוגד בעם שלי, וגם הוא מתנדב אצלי בעמותה לאחר שהבהרתי לו כי הקשר עם יהודי הארץ הוא חיובי וכי היהודים והערבים אינם אויבים. אמרתי לאותו צעיר: 'אתה מתגורר בנצרת, שיש בה הכל, כך שאתה יכול לחיות את כל חייך מבלי לצאת מהמקום ובלי להכיר ישראליים כלל, ואם כן, כיצד תוכל לדעת מי הם היהודים?' נתתי לו להבין שהדעות שלו על היהודים אינן נכונות ונובעות מבורות".

"למה 'הרשימה המשותפת' צריכה לפסול את נתניהו והליכוד?"

לחדאד יש הרבה מה לומר על המפלגות הערביות בישראל. מילים טובות על פעילותן כמעט לא תמצאו שם. "לפני הבחירות האחרונות כתבתי שגם אם יהיו 15 מנדטים למפלגה הערבית המאוחדת היא לא תעזור לנו. 'זה 15 מנדטים שלא שווים כלום', כתבתי. כולם תקפו אותו בעקבות כך, ורק כעת הם רואים כמה צדקתי, כש'הרשימה המשותפת' עומדת לשבת פעם נוספת באופוזיציה, ולא סתם באופוזיציה, אלא בספסלים האחוריים שלה. הם עוד חשבו שאם 'כחול לבן' ייכנסו לממשלת נתניהו, הם יהיו אלו שינהיגו את האופוזיציה. עכשיו גם זה לא הולך לקרות ומי שיעמוד בראש האופוזיציה יהיה יאיר לפיד. זה בדיוק מה שציפיתי שיקרה", הוא אומר.

ואיזו התנהלות אתה מצפה לראות מצד הפוליטיקאים הערביים?

"אנו חושבים שהמנהיגים הפוליטיים של החברה הערבית, אנשי 'הרשימה המשותפת', לא עושים מספיק בשביל החברה הערבית, מה עוד שהמפלגה מורכבת כידוע מארבעה קבוצות שכל אחת מושכת את המפלגה לכיוון אחר".

יוסף מותח גם ביקורת על התמקדות המפלגה בנושאי חוץ במקום בנושאים שמעניינים את רוב אזרחי ישראל הערביים. "חברי הכנסת של הרשימה פועלים בעיקר סביב ענייני חוץ. לאחרונה השיח שלהם השתנה, כי הם רצו תמיכה מצד ערביי ישראל. אבל הם חזקים רק בדיבורים. ברגע שתקום ממשלה, הם יחזרו לפעול בעיקר סביב נושאי החוץ והכיבוש, שזו הסוגיה האחרונה שמעניינת את אזרחי ישראל הערביים", אומר חדאד.

עם זאת, הוא מבהיר כי ישנם נושאים שבהם 'הרשימה המשותפת' פעלה בצורה נכונה לטובת ערביי ישראל, אם כי מדובר במקרים נדירים. "לאחרונה פרגנתי להם בנושא ההסברה שהם עשו במאבק נגד מגפת הקורונה. אבל מלבד זאת הם לא עושים הרבה. המצב של אזרחי ישראל הערביים גרוע. את האזרח הערבי הממוצע מעניינים דברים כמו הביטחון האישי שלו, חינוך הילדים ונושאים אזרחיים נוספים. לא הסוגיה הפלסטינית. רק לפני זמן קצר יצא אדם מרכב בנצרת וירה בתשעה בני אדם. מה הם עושים עם האלימות הזו? שום דבר".

זה נראה שאתה במיעוט בחברה שלך. הרי אפשר לראותשיש 15 מנדטים של אזרחים ערביים שתמכו במפלגות הערביות על סט הערכים שהן מציעות...

"זה בגלל שלא הייתה אלטרנטיבה לערביי ישראל מלבד 'הרשימה המשותפת'. למי רצית שיצביעו? לעבודה שהתחברה למרץ ולגשר ושאין בה אפילו נציג ערבי אחד? חבר הכנסת הערבי היחידי ברשימה, עיסאווי פריג' נדחק גם הוא לאחור. גם 'כחול לבן', לא פנתה במוצהר לערביי ישראל. בעשירייה הראשונה שלה אין אזרח ערבי אחד, וגם 'הליכוד', כשהם רצו את האזרחים האתיופיים הם העבירו נציג מ'כחול לבן' למפלגה, שימשוך את הקולות האתיופיים. כלפי הערביים הם לא עשו זאת.

"למעשה, אני שואף ליצור אלטרנטיבה לרשימה המשותפת. שאנו ערביי ישראל נצליח להקים אלטרנטיבה למפלגה המשותפת, בדמות רשימה ערבית ישראלית שרוצה קודם לדאוג לאזרח הערבי הקטן. אנו רוצים להיות חלק, להשפיע. לקח למשרד הבריאות זמן להכניס את כל ההוראות למגזר הערבי. תאר לעצמך אם היה שם בכיר ערבי במשרד הבריאות, זה לא היה קורה. וזה המצב כעת, כי ערביי ישראל רוצים להשתלב.

"אני רוצה", הוא אומר לסיום, "שהאלטרנטיבה הזו תוכל לשבת עם נתניהו ו'הליכוד'. אם ראש מפלגת 'הליכוד' בא ואומר: 'יש פה אזרחים ערביים שרוצים להיות חלק מהקהילה', על המפלגות הערביות להתחבר אליו בשביל האינטרסים האמתיים של החברה האזרחית-ערבית בישראל".