עידו פורטל: "חבר שאל אותי: 'למה היצירה שלך כל כך מנותקת ממך?'"

"אני רוצה להגיד לך משהו", אומר לי עידו פורטל, 31, מתכנת בימים ומוזיקאי בלילות, מספר רגעים לאחר שאנו פותחים בשיחתנו. "ישנם אנשים רבים מכל רחבי הארץ שעוזבים אחרי הצבא את הבית של ההורים שלהם, בהתרגשות וציפייה גדולה, פורשים כנפיים ועוברים לנחלאות, אחת השכונות הירושלמיות היותר מפורסמות. לפני כמה שנים גם אני עזבתי את הבית והגעתי לנחלאות. עם זאת, בניגוד לרבים, אני לא עזבתי את בית הוריי, אלא את הבית שהקמתי. זמן קצר לפני שהגעתי לשכונה עברתי גירושין, שבמהלכן לא הכל הלך חלק, בלשון המעטה, ולכן המעבר לנחלאות היה מאוד קשוח".

מהו הדבר המורכב ביותר שאתה זוכר מהימים הראשונים בנחלאות?

"השבתות היו הכי קשות לי, כי בהן הבדידות הורגשה הרבה יותר בעוצמה מאשר בימי החול. ברוך ה' זמן מסוים לאחר הגירושין המחלוקות בינינו נפתרו, וכבר כמה שנים שאנו מתנהלים במשמורת משותפת והכל טוב. לפעמים היינו אוכלים לבד בדירה שלי, ולפעמים היינו מתארחים אצל חברים.

"אגב, אני מאמין שהילדות שלי באמת התבגרו מאוד מהר בגלל זה. אני, מצדי, התרגלתי מאוד מהר להיות לבד, למרות שכאמור זה לא היה קל. הייתי מוכרח להתרגל לחיים החדשים, לא הייתה לי ברירה. פתאום אין כבר סדר ברור, הכל זמין, הכל לא מוגדר. אני משתדל תמיד לראות את הטוב, ואכן יצאו מהמצב המורכב שנקלעתי אליו המון דברים טובים".

נולד מתוך משבר

אם אתם חובבי מוזיקה יהודית אדוקים, או מוזיקה בכלל, סביר להניח ששמעתם את שמו או את שיריו של פורטל, אשר נמנה על תלמידיו של בית הספר הגבוה למוזיקה 'רימון'. באמתחתו של פורטל שלושה אלבומים, אשר כוללים בעיקר לחנים מערביים למילים מהמקורות. כעת הוא נמצא בשלבי עבודה מתקדמים על אלבומו הרביעי, שלראשונה יכלול שירים אישיים וחשופים.

"נולדתי למשפחה דתית, בקיבוץ בצפון", הוא מספר, "ומגיל צעיר מאוד התחברתי למוזיקה וכתבתי שירים. בתיכון זה נהיה יותר רציני, הקמתי להקת רוק, ולקראת סוף התיכון כבר התחלתי להלחין פיוטים, פסוקים ותפילות. בגיל 18 הוצאתי את האלבום הראשון, הוא די הצליח, ועד היום משמיעים אותו במספר תחנות. לאחר יציאת האלבום היו כמה הופעות, ואז התגייסתי לצבא ושירתי בחיל הים כמפתח סימולטורים לצוללות.

"תוך כדי השירות הצבאי התחתנתי, ודי מהר נולדו לנו שתי בנות. למרות שמוזיקה הייתה עניין מאוד משמעותי בחיי, מאז שהתחתנתי ועד שהתגרשתי לא נגעתי בה בכלל. הייתי עסוק בשגרה, ילדות, פרנסה וכו', והמוזיקה נעלמה. הייתי חסום. לא יצאו לי לחנים ולא מילים. אחרי הגירושין התחלתי לעבוד על האלבום השני, סיימתי אותו די מהר, ועברתי לנחלאות".

על איזה כיוון מוזיקלי הלכת באלבום השלישי? כיצד רצית לייחד אותו?

"זו היה בחודש אלול, תקופת הסליחות, והחלטתי ללכת על הקו הזה. רציתי ליצור אלבום עם שירי סליחות, ספרדיים ואשכנזיים, בעיבודים יותר רדיופוניים, יותר מערביים. עיבודים שהאוזן של הישראלי הממוצע בימינו תקלוט בטוב. גרתי ליד בית הכנסת של משפחת בנאי, שרנו שם את הסליחות עם כלי נגינה, ומתוך התפילות האלו נולד האלבום. רועי אמיר, מהקיבוץ שלי, היה שותף לאלבום הזה, וגם רוב הנגנים, שכתבתי עבורם את התפקידים והעיבודים, היו חבר'ה שהכרנו בבית הכנסת.

"כמה חודשים אחרי שהוצאתי את האלבום השלישי", אומר פורטל, "חבר שאל אותי 'למה היצירה שלך כל כך מנותקת ממך?' והפך לי את החיים. הוא אמר לי: 'אני מכיר אותך טוב, יש לך חיים מורכבים ומעניינים, אבל מהשירים שלך אי אפשר לדעת עליך כלום'. ככל שחלף הזמן הדברים שלו חלחלו בי יותר ויותר, ובשנתיים האחרונות ממש עברתי מהפך בעניין הזה. עברתי תהליך של התכנסות. של התבוננות פנימית והוצאה של הדברים שעלו לי בתהליכים האלה. תמיד דחיתי את הכתיבה האישית, אבל היום אני מבין שהמוזיקה היא כלי הביטוי הכי חזק שלי. יש דברים שאני רוצה להגיד בעולם, והשירים הם הדרך שלי לעשות זאת".

לדבריו של פורטל, הוא רצה מלכתחילה להתחיל לכתוב על דברים אישיים, וביניהם - כאבים, קשיים, תקווה, אופטימיות, ועוד, ולכן החל להשתתף בסדנאות כתיבה והלחנה של חמי רודנר ודניאל סלומון. "הסדנאות קידמו אותי המון, כי חלק מהמשימות בסדנה זה לכתוב בכל שבוע שיר. זה מאלץ אותך לחפור בעצמך ולהוציא דברים שאולי היית מעדיף לשמור בפנים. אגב, זה יותר זול מפסיכולוג, וזה לגמרי פותר בעיות.

"למשל, לגבי השיר החדש, 'הגיעה העת', אני יכול לספר שהוא נולד מתוך משבר. אחרי אחת הסדנאות נשארתי קצת בסטודיו, ודיברתי עם עובדת סוציאלית שיחת עומק. אחרי השיחה נפרדנו לשלום, ויום למחרת היא שלחה לי את השיר הזה, שכמובן עסק בתכני השיחה שלנו.

"אני אף פעם לא מלחין טקסטים של אחרים", מתוודה פורטל, "אבל הטקסט הזה נגע בי, ואולי לכן גם הלחן בא מיד. משהו במילים האלו היה מאוד מדויק. אני מאמין שמה שגם עזר לזה לקרות זה שאני לומד ב 'רימון' עכשיו. אני לומד שם הפקה מוזיקלית, וקורה לי משהו פשוט מדהים. עד היום לא הצלחתי להסתדר באף מסגרת – בית ספר, צבא, נישואין, וכו'. 'רימון' זו המסגרת הראשונה שאני מצליח להישאר בה. אני עושה שיעורי בית, משקיע, מתאמן.

"כיום, אגב, אני ממש בעניין של להמשיך עם הכיוון של הכתיבה האישית. השיר הזה הוא סנונית ראשונה מתוך הכיוון של: 'בואו תכירו אותי'. עם זאת, אני יודע שאני לא רוצה להתמסחר עם המוזיקה שלי, ואם אעסוק רק במוזיקה – זה כנראה יהיה חייב לקרות. אמנים שמתפרנסים רק ממוזיקה צריכים ליצור גם כשלא בא להם, גם כשאין להם מה, ולכן אני לא עוזב את תחום התכנות, וב"ה מתפרנס ממנו".

כשאתה נחשף למאחורי הקלעים

בנוסף לתחום המוזיקלי שנכנס לחייו של פורטל בגיל צעיר ביותר, מסתבר שגם העיסוק בתכנות הופיע מאוד מוקדם בחייו, באופן מפתיע ויוצא דופן. "אחד המורים שלי בכיתה ח'", הוא מספר, "כנראה זיהה שיש לי כישרון בתכנות, הוא הביא לי ספר שעוסק בנושא, והמליץ לי לקרוא. הוא הכניס אותי לתחום, ושנים אחר כך סגרנו חשבון - הוא בא להופעה שלי והודיתי לו מול כולם. תכל'ס, מאז כיתה ח', אני בפנים. את התיכון, אגב, עזבתי בכיתה י"א. אפילו בגרות אין לי. בניתי במהלך השנים כמה וכמה אתרים גדולים, וברוך ה' זה הולך מצוין".

איך ילד בכיתה ח' מתחיל לתכנת ולבנות אתרים? נשמע מסובך.

"ההתחלה הייתה לא פשוטה, אבל דברים פשוט התגלגלו בצורה טובה. התחלתי את הדרך בכך שהייתי מתקשר למספרי טלפון של עסקים שראיתי מודעות שלהם בעיתון. הבנתי שהם רוצים לשווק את עצמם, אז התקשרתי אליהם והצעתי לבנות עבורם אתר. ככה זה התחיל להתגלגל. מפה לשם, כבר 15 שנה אני כבר בונה אתרים. יש הרבה חשיבה יצירתית בתחום הזה, וזו עבודה שממש מרחיבה עולמות. כשאתה בונה אתר אתה נחשף למאחורי הקלעים של מי שאתה בונה עבורו, ובהרבה מקרים זה מרתק".

חזרה למוזיקה, מה התוכניות לעתיד הנראה לעין?

"יש שיר שאני הולך להוציא בקרוב, שעוסק במגורים בירושלים ובתופעת הרווקות המאוחרת. אגב, בשלב מסוים החלטתי לקחת פסק זמן מהמרוץ הזה של החיפושים. הבנתי שאני צריך לעבור דברים עם עצמי, דברים של היכרות ובירור אישי, ורק אחרי שארגיש מוכן אחזור לזה.

"אחרי הצבא לא היה לי זמן לעצמי, לא נסעתי להודו כמו הרבה אחרים, הייתי כבר נשוי עם ילדים בשלב הזה. אני רוצה לשאול היום את עצמי מי אני, מה אני, מה אני רוצה להיות ולעשות בעולם. התהליכים האלה לוקחים הרבה זמן יחסית, כי אני כבר לא ילד".