אסור להיות בעצבות בל"ג בעומר. חלילה להשבית את השמחה

אז מה יש לנו?

שער נעול ודמעות בעיניים, כיסופים, געגועים והבנה שעד כמה שאנחנו מרגישים מחוברים לצדיק - זה הרבה יותר עמוק ממה שחשבנו... זה כל כך עמוק, רבי שמעון, זה כל כך חזק, שהדמעות לא מפסיקות, וכמה שאני מנסה להסביר לעצמי שזה הדבר הכי נכון – לסגור את מירון – זה לא עוזר לי בכלל שאני מבינה.

חיתנתי בת בחתונה מצומצמת בגינה, חגגנו ברית לנכד חדש בדירה קטנה ולא בכיתי ככה... איך אפשר לצמצם את החתונה הזו של ל"ג בעומר?

זה היום הכי יפה שלי בשנה, היום שרוחץ לי את הנשמה, מטהר אותי ונותן לי כוח להמשיך... היום שכל המועדים שבשנה מרוכזים בו כמו תרכיז מתוק... יש בו הכל, בל"ג בעומר. הוא כמו ראש השנה שעוברים לפניו כבני מרון, הוא מטהר ומכפר כעשור בתשרי הדמעות, הבכיות... בתוך המערה כמו יום כיפור ומחוץ למערה כמו שמחת תורה, בל"ג בעומר גילה רשב"י גילויים עצומים וסודות עמוקים בתורה, כולם קופצים ובוערים כמו שמחת בית השואבה בירושלים, הנרות והמדורות מאירים כמו החנוכיות שבחלונות כסליו...  והח"י רוטל משקה של מי יודע כמה יהודים שבאו לבקש ולהודות נשפך כמו בפורים... הוא תמיד חל בשבוע של פסח שני... ורשב"י – סיני סיני לו נקרא – הר מירון הוא הר סיני של הדור שלנו... מדהים! עשרים וארבע שעות של כל המועדים וכל השמחות, הוא יום החופה והיום של הילדים הקטנים על הכתפיים...

והשנה, השנה אנחנו נדרשים לצמצם את כל זה לנר אחד קטן שנדליק בבית. איך נשפוך את כל העוצמות והרגשות בנר אחד קטן על השיש במטבח?

מה השם רוצה?

מה רשב"י רוצה?

אם זה קורה לנו, זה רק כי רשב"י הסכים. זה הרי היום שלו. היום הזה, ל"ג בעומר, כולו ברשותו של רשב"י...

אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת את כל הגעגועים והכיסופים והרגשות והדמעות ולכוון אותם ביחד עם רשב"י לגאולה! אני בטוחה שרשב"י בשמיים מכוון אותנו כדי לצעוק איתנו – דייי!

ועם זה ולמרות הכל להיות בשמחה, כי הצדיק הזה, המרעיש והמרגיז ממלכות יכל לפעול ברגע אחד שההילולה תתקיים כסדרה, אבל הוא החליט אחרת ואנחנו מרכינים ראש ומקבלים באהבה וחוגגים הילולה בבית. כן, זה אפשרי!

אסור להיות בעצבות בל"ג בעומר, חלילה להשבית את השמחה. רשב"י חפץ שנהיה בשמחה ביום הזה. תשמעו סיפור שהיה במירון לפני בערך מאתיים שנה: השער הגדול שעל ציונו של רבי שמעון בר יוחאי היה נעול במנעול כבד, כפר מירון הקטן היה נטוש, ריק ושומם, האזור ההררי היה קשה לגישה ונידח כל כך ורק יחידי סגולה זכו מידי פעם לעלות במסירות נפש ועוד היו צריכים לשלם מס לערבים שהיו יושבים באזור.

באותם ימים פקדו רעידות אדמה קשות את הגליל ובאחת מרעידות האדמה נבהלו הערביים שגרו סמוך למירון והם עלו עם הנשים והילדים שלהם היישר לקבר של רשב"י, הם ידעו רשב"י קדוש עליון והם האמינו בו שהוא בוודאי יגן עליהם, אבל השער היה סגור. 

האדמה רעדה, הם היו בסכנה והחלו לטלטל את השער הכבד ולצעוק: רבי שמעון, רבי שמעון... תפתח לנו את הדלת... רבי שמעון, אתה אדם גדול, גם אבותינו אמרו עליך שאתה אדם גדול... מן פאד'לכ (בבקשה ממך) תפתח לנו את הדלת, ארג'וכ (אנא) תפתח... והדלת הכבדה נפתחה מאליה... מדהים! רבי שמעון פתח להם את הדלת והם נכנסו פנימה כולם, עם הנשים ועם הילדים וכולם ניצלו.

לפעמים החיים שלך קצת רועדים, הקרקע נשמטת לך וכל השערים נדמים לך סגורים ונעולים... יש לך כתובת - רבי שמעון! הוא יפתח לך את הדלת, לערבים הוא פתח... לך הוא לא יפתח? וגם אם פיזית השער נעול והשוטרים פזורים פה בכל פינה ולא נותנים לעבור – רבי שמעון איתך. אני אתן לך את הדרך שהוא יהיה איתך בבית שלך.

אבל לפני כן, חשבו רגע. אם ביום הכיפורים השנה היו לוחשים לכם באוזן בסוד את כל מה שנעבור השנה - מגפה, בידוד, הסגר, חולים, נפטרים, פסח מצומצם, ל"ג בעומר בלי מירון, מסכות, כפפות... מה הייתם עושים ביום כיפור? אני מבטיחה לכם שלא הייתם נותנים ליום כיפור לעבור. אתם הייתם קורעים את השמיים בצעקות. לא הייתם נותנים לשערים להינעל בנעילה - לא הייתם מוותרים. ואתם יודעים מה? הייתם מצליחים. כי ליהודים יש כוח לבטל גזרות בתפילות ובצעקות. תקשיבו - יש לכם עוד הזדמנות... ל"ג בעומר, היום, כן, הוא גדול כמו יום כיפור, אומר השר שלום מבעלז. אל תתנו ליום הזה לעבור סתם, תנצלו אותו לתפילה ולצעקה, מפני שהוא מסוגל להמתיק דינים, וגם לגאולה. ל"ג בעומר זה עשרים וארבע שעות שהן ברשותו של הרשב"י. והוא עומד ושואג: "יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין", והוא מבטל מעלינו גזירות.

אומר האדמו"ר מקארלין: "מי שמאמין ברשב"י - יקבל חיזוק מרשב"י. אתם מבינים? תדליקו לו נר, ותגידו: "אני מאמין בכוח של רבי שמעון...". אתם תקבלו ישירות חיזוק ממנו, חיזוק באמונה, חיזוק לנפש, חיזוק לגוף, חיזוק עם הילדים, חיזוק לחשבון הבנק, חיזוק לשלום הבית וחיזוק וכוח לעבור את הכל...

ועכשיו, סגולות ליום הנפלא הזה, להתחבר לצדיק ולזכות לישועות, והשנה יותר מתמיד:

1. להדליק שבעה עשר נרות, כמניין טו"ב – מל"ג בעומר ישנם טו"ב ימים עד שבועות, והם ימים טובים, יפים ונוחים. כשמדליקים יש לומר: לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך, ויהי נועם וכו'...

2. לשיר את הפיוט "בר יוחאי", זה מטהר את הנשמה.

3. להתעורר בתשובה! זכות רשב"י מסייעת בטהרת הלב והנשמה.

4. כשמזכירים את דברי הצדיק, שפתותיו דובבות בקבר, וזה ממש כמו השתטחות על קברו. לכן טוב לקרוא זוהר. כן, גם נשים, גם ילדים, לגרוס בלי להבין. רבי אברהם אזולאי כתב: מצווה מן המובחר שיתעסקו בה רבים, גדולים וקטנים... מאחר שבזכות זה עתיד לבוא מלך המשיח.

קריאת הזוהר מטהרת את הנשמה, מתקנת את הנשמה. ה"דגל מחנה אפרים" מסביר שזה כמו שנכנסים לחנות של בושם ולא קונים את הבושם, אבל הריח נדבק! הצדיק מווילדניק אומר שהמילים והאותיות של הזוהר מקשרים את האדם לאין סוף יתברך! זה בונה עולמות. מסוגל לפרנסה, לשמחה ולישועות.

5. כולם פוחדים מה "גל" השני של הקורונה... במקום גל יהיה לנו ל"ג, ואין ספק שרבי שמעון בר יוחאי יפעל לבטל מעלינו את הגזרה הזו ויהיה היום הנפלא זה סוף וקץ לכל צרותינו  - ל"ג זה גל, וגל זה חצי מהמילה גלגל. חצי גלגל זו קשת! מדהים! נהגו לירות חיצים מקשת בל"ג בעומר, רמז לתפילותינו שעולות כחץ היישר לכיסא הכבוד כמו שאמר יעקב אבינו: "אשר לוקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"... ורש"י מבאר: "תפילתי ובקשתי"! הצדיק מקאמינקא היה יורה שלושה חיצים: אחד – שתתן לי. השני – שתמחל לי. השלישי – אל תיקח ממני.

רשב"י – אותיות "ירד שפע רב בזכותו". הוא יאיר לנו ויקרב לנו גואל, כמו שאמר בעל ה"צבי לצדיק" כשדיבר על גאולה: אני לא יכול לומר מתי, אבל נראה לי ברור, כשיהיה, זה יהיה בל"ג בעומר. אמן.

תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו הוא ימליץ טוב עלינו אדונינו בר יוחאי.