כתבות מגזין
נגן הקלרינט: "נפצעתי בדרך, אבל לא ויתרתי על הנגינה במירון"
נגן הקלרינט חיליק פרנק מספר על ההופעה הראשונה שלו בל"ג בעומר במירון כנער בן 17, על הסינגל החדש שהוציא לכבוד ההילולא, ועל תאונת הדרכים המשפחתית שחווה ביציאה ממירון
- דוד פריד
- פורסם י"ח אייר התש"פ |עודכן
נגן הקלרינט חיליק פרנק"ההופעה הראשונה שלי במירון התרחשה ללא כל הכנה מוקדמת מבחינתי", מספר נגן הקלרינט הנודע חיליק פרנק. "עמדתי לצד חבריי כאשר שמעתי לפתע את אחד הזמרים מכריז ברמקול: 'חיליק פרנק, לבמה', ומאותה שנה והלאה אני זוכה לשמח מדי שנה את העולים לציון.
"מי שקרא לי לעלות לבמה באותו ל"ג בעומר בלתי נשכח", ממשיך נגן הקלרינט שהפך במרוצת השנים לבעל המנגן שמזוהה יותר מכל עם ההילולא המרכזית במירון, "היה אחד מאנשי התזמורת במירון שהכיר אותי וביקש לצרף גם נגן קלרינט לתזמורת. הייתי אז רק בן 17, ומטבע הדברים התביישתי מאוד וסירבתי לעלות לבמה, אך לאחר שחבריי דחקו בי וציטטו את האמירה הידועה: 'במקום שאין איש - השתדל להיות איש', החלטתי לעלות ולנגן. אבל גם לאחר שכבר קיבלתי את ההחלטה והתחלתי לנגן, הרגשתי חשש גדול. רק אחרי כחצי שעה של ניגון ברצף, התחלתי להתרגל לזה שאני עומד ומשמח יהודים וקיבלתי אומץ. אפשר לומר שבלי האירוע ההוא, לא הייתי במקום שבו אני נמצא היום", הוא מציין.
באותה שנה שבה פרנק הופיע לראשונה במירון, במת המוזיקה במקום הייתה נראית אחרת לגמרי מכפי שאנו מכירים אותה כיום. "קראו לי אז לנגן רק בגלל שלא היו מספיק נגנים שיעמדו שם, כמה שזה נשמע מוזר היום עם האינפלציה של המנגנים שרק מבקשים לעלות לזמן קצר כדי לשיר או לנגן. צריך להבין שכיום המדיניות היא שונה: הכל מסודר יותר, ויש פרוצדורה שאותה צריך לעבור כל נגן או זמר שרוצה לשמח את העולים לציון. באותה תקופה לא היה ביקוש כה גדול, ולכן גם לא הייתה פרוצדורה כלשהי. כך שאם מישהו החליט להזמין אותי, יכולתי לעלות על הבמה ולשיר ללא כל הפרעה".
"עוד כילד הוקסמתי מניגוני מירון"
הקריירה של חיליק פרנק, שזורה היטב בתולדות ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי במירון. פרנק, בן 42, נהג לעלות למירון עוד כנער צעיר. "אבי היה לוקח אותי מדי שנה ביום ההילולא אל הציון הקדוש, וכאשר היינו מגיעים למקום, הייתי נוהג להקשיב בערגה לניגוני מירון שהתנגנו שם. בשנים ההן, טקס ההילולא במירון היה שונה מאוד, מכל כיוון שהוא. המוזיקה הייתה מצומצמת יותר, מספר ההדלקות היה קטן יותר, ואפילו כמות המשתתפים הייתה פחותה".
את התזמורת שהתנגנה במירון של לפני כשני עשורים ומחצה מכנה חיליק "צנועה במיוחד". "היה אורגן אחד ושתי בוקסות בלבד, שפעלו לאורך כל ההדלקה בבאיאן, ומיד לאחריה הן הופסקו, ואז הייתה מתחילה לפעול המוזיקה שבחצר. בשעה 02:00 לפנות בוקר, הסתיימה המוזיקה החיה עד למוצאי ל"ג בעומר. אלו שלא זוכרים את הימים ההם יתקשו להאמין לדברים שאני אומר, אבל זו הייתה המציאות, לאורך היום היו מפעילים טייפ עם שירים של מירון, וזהו. הימים הללו חלפו-עברו מן העולם, וכאחד שעוקב אחר ל"ג בעומר מידי שנה באדיקות גדולה, אני יכול לומר לך שמדובר בשינוי מבורך, שכל כך הרבה יהודים רוצים לבוא ולהזדהות עם היום הגדול הזה, גם כדי להתפלל בציון ובסביבתו וגם כדי לשמח את הבאים להשתתף מכל קצוות הארץ".
עוד בעודו נער צעיר החליט פרנק ללמוד את מקצוע הנגינה באופן רשמי. "בגלל שכל כך התרשמתי מהאירועים במירון, גמלה בליבי ההחלטה להפוך בעצמי לאחד שמשמח יהודים באמצעות המוזיקה. זמן קצר לאחר שקיבלתי את ההחלטה, מצאתי קלרינט ישן בבית דודי, והלכתי ללמוד לנגן בו. הגעתי למורים הטובים ביותר בתחום, באותה עת. למדתי אצל בעל התשובה ובעל המנגן הנודע רומן קונצמן וכן קיבלתי שיעורים בנגינה מאיש מירון מוסה ברלין. לאחר מכן התחלתי להופיע בערבים, באירועים שונים. באותה תקופה כמעט לא היו אירועים שכללו קלרינט. אני הייתי הנחשון. ואז הגיעה ההופעה הראשונה שלי במירון, כנער בן 17, והיא זו שהזניקה אותי אל קדמת הבמה. לאחר אותה הופעה הרגשתי מוכן נפשית לצאת להופעות ברחבי הארץ".
מאז הופעתו לראשונה במירון, עברו מים רבים בנחל מירון הסמוך, חיליק הפך מאז לחלק אינטגרלי מיום ההילולא בציון הרשב"י, והופעותיו במקום היו לשם דבר. בשנים האחרונות פרנק מופיע בשני מעמדים שונים: תחילה הוא מנגן ב'במה המרכזית' במשך שעתיים, ולאחר מכן בשעות הערב הוא מופיע בהדלקה המסורתית של חסידות תולדות אהרון אשר מסמלת את סיום היום הגדול.
האם יש הבדל בין הופעותיך במירון בשנים עברו לשנים אלו?
"ההבדל המשמעותי הוא שבעבר הרגשתי תחושת אחריות גדולה, משום שידעתי כי אם אפסיק לנגן – לא יהיה מישהו אחר שיחליף אותי. הייתי עומד על הבמה ומנגן במשך שעות ארוכות. באותן שנים היו בודדים מלבדי שניגנו שם בציון, ולכן לא יכולתי לאפשר לעצמי להפסיק לנגן, אפילו שהרגשתי כבר שאין לי עוד כוח. לעומת זאת, כיום אני מנגן במשך שעתיים בלבד, ויכול להיות רגוע שיהיה נגן אחר שיחליף אותי מיד לאחר שאסיים.
"בניגוד לעבר, כיום גם אם ארצה, לא אוכל להמשיך לנגן אם לא סיכמתי את זה מראש עם האחראים, זאת לאחר שחלו שינויים בהתנהלות על הבמה בשנים האחרונות. כיום יש לכל תזמורת זמן מוגדר, אחרת תהיה שם אנדרלמוסיה. ישנם גם נגנים וזמרים שיש להם קביעות להופיע כבר שנים ארוכות, דוגמת מוסה ברלין שמופיע במירון עשרות שנים ברציפות, ולהם מאפשרים לנגן כמעט ללא הפרעה".
גם מחוץ לגבולות מירון, הפך פרנק לשם מוכר מאוד בתעשיית המוזיקה החסידית. חלק חשוב בפריצה שלו הוא משייך לדיסקים שהוציא. "הוצאתי דיסק אחד וראיתי שישנה היענות, לכן החלטתי להוציא עוד דיסק וגם אז הייתה ברוך ה' היענות. בהמשך הוצאתי דיסקים נוספים, שברובם ראיתי הצלחה גדולה. בסך הכל הוצאתי קרוב לעשרים דיסקים, מתוכם כאלו שנמכרו בעשרות אלפי עותקים. אחד הדיסקי
אי אפשר שלא לשאול – איך הקורונה השפיעה עליך? האם ההופעות פסקו בתקופה זו?
"התקופה האחרונה הייתה קשה במיוחד עבור העוסקים בתחום הנגינה. כמעט שלא הייתה עבודה בתחום. עבורי זו הייתה מכה כלכלית קשה. אבל, אלו הצרות הקטנות של הקורונה", הוא אומר. עם זאת, הוא מציין כי גם בימים כתיקונם מדובר בתחום מאוד אינדיבידואלי, "זה לא שאתה מקבל משכורת חודשית או יכול להעריך מראש את הביקוש שיהיה במהלך החודש".
שליח ציבור של עם ישראל
לפני זמן קצר הוציא חיליק קליפ מושקע לקראת ל"ג בעומר, אלא שהוא לא שיער למה הדבר יוביל. בחזור מהצילומים במירון, החליק הג'יפ שבו נסע יחד עם בני משפחתו. "ברוך השם יצאנו בנס מהסיפור", הוא אומר, "מלבד מכות יבשות, לא נפגענו משמעותית. אם כי, זה היה אירוע מפחיד. הילדים היו בטראומה של ממש, אבל הם התאוששו מהר בחסדי שמיים".
באותו זמן שבו צולם הקליפ, חיליק היה בטוח כי לראשונה זה שנים ארוכות לא יתאפשר לו להגיע למירון ביום ההילולא. "היה מצער מאוד לחשוב על זה", הוא אומר. "אני רגיל לעלות לציון מדי שנה בל"ג בעומר, במהלכו אני זוכה לשמח יהודים, והיה מאכזב לחשוב שלא אוכל להשתתף השנה באירועים במירון, אבל אז הגיעה ההודעה שבישרה לי כי אני, ככל הנראה, מוזמן עם עוד מספר מצומצם של בעלי נגינה להופיע באירוע המרכזי במירון שנערך השנה באופן מצומצם יותר. אני מבטיח להיות שליח הציבור של כלל ישראל, שהשנה לא זוכה להגיע בהמוניו אל הציון".
ואכן, זמן קצר לאחר ששוחחנו נחשף, כי ביוזמת השר, הרב אריה דרעי, תוקם במירון 'במת השמחה המרכזית' בה יופיעו מספר נגנים ומוזיקאים מובילים, בהם חיליק פרנק, עם זאת, עוד קודם שקיבל את התשובה הסופית מבהיר פרנק בשיחה עמי, כי גם אם לא יצליח לעלות לציון, חשוב להבין ש"רבי שמעון לכל הוא, וגם אם נמצאים במרחק, עדיין יכולים לקבל את ההשפעות של היום הגדול הזה". המסר הזה בהחלט חשוב עבור כל אחד מאתנו, שלא זוכה השנה להגיע אל תוככי הציון הקדוש במירון.