שבועות
התובנה שתפתיע אתכם: זה הקשר בין קורונה למתן תורה
אנחנו כעת ממש למרגלות הר סיני. כל מה שנותר לנו זה רק רגע של הפנמה והחלטה ולהכריז: נעשה ונשמע. וזהו. יוצאים לדרך, לקבל את התורה
- הרב שמואל פולק / אז נדברו
- פורסם כ"ו אייר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)בימים האחרונים אני מרגיש תחושה מאוד מוזרה: מצד אחד זהו, די קורונה! מצידי הקורונה נגמרה. אני על כל פנים סיימתי ללמוד בעיון את הסוגיה דקורונה אני מיציתי את הסוגיה (בתקווה שלא תגיע איזה קושיה בדמות גל חוזר שתפריך את כל המהלך, ולא נצטרך שוב להתחיל את הסוגיה מחדש).
טוב, סיימתי עם הסוגיה של הקורונה. עכשיו צריך לעבור לסוגיה הבאה. נו, מהי הסוגיה הבאה?
חג השבועות. עוד רגע חג השבועות. נו, מהר, מהר אהוב כי בא מועד. מהר להסתער על ההכנה למתן תורה, חיזוק בלימוד...
אבל לא.
מאוד קשה לי להחליף את הדיסק.
מאוד קשה לי להיכנס כעת להכנה למתן תורה. זה כל כך לא קשור לי עכשיו. אולי בגלל שאני רגיל להגיע לחג השבועות לאחר שגרה מבורכת של למעלה מחודש ימים בספירת העומר, ואילו התקופה האחרונה שהייתה כ"כ לא שגרתית, אז ליפול לחג השבועות מתוך קורונה אחת גדולה זה... זה לא מתניע לי.
אני מנסה, ולא הולך.
מה עושים? איך מצליחים להתניע, ומהר, לפני שיהיה מאוחר?
אז מצאתי נחמה קטנה: עם ישראל- דור דעה במדבר היו במצב לא יותר טוב מאיתנו.
אם אנחנו נוחתים לחג השבועות היישר מהקורונה, אז תחשוב שעם ישראל באותם 49 יום עברו למעלה מ-10 מסעות.
ועוד איזה מסעות: עד לפני חודש וחצי הם היו במ"ט שערי טומאה; בחודש וחצי הזה הם הספיקו להיות בים סוף; להגיע לאילימה; להתלונן במסה ומריבה; מדבר סין; לקבל מן; לקבל את השבת; הספיקו להגיע לרפידים; הספיקו לעבור את מלחמת עמלק, ומיד לאחר מלחמת עמלק הם נוחתים היישר להר סיני, היישר לקבלת התורה!
ואם עם ישראל, למרות כל זה, הצליחו להתניע מחדש ולהיכנס עם כל ה'ברען' למתן תורה - אז גם אנחנו מסוגלים.
ואתה יודע מה? אדרבה! זה גופא קבלת התורה.
מה זה קבלת התורה? לקבל על עצמי לעשות מה שצריך: נעשה ונשמע.
כן. אני עומד דרוך ומחכה להוראות מלמעלה: מה שהרבש"ע אומר לי - אני מיד מבצע.
נו, אז איך מתאמנים הכי טוב על קבלת התורה? איך רוכשים את המיומנות הכי טובה להיות מקבל תורה? בשביל זה אתה עומד כל יום מול נתוני שטח ש ו נ י ם! וכל יום הקב"ה מציב לפניך מגרש אחר, אתגרים שונים, וכל פעם הקב"ה רוצה משהו אחר.
למה נשארים ערים בליל השבועות? איך ניצלים מגזירת כרת על ידי תיקון ליל שבועות? הרב זמיר כהן מסביר:
ריבונו של עולם, אני פה לשירותך
והנה פה נקודת המבחן! רבש"ע: אני פה לשירותך. נעשה ונשמע. אין לי מושג מה יהיה היום; אין לי מושג האם אני חוזר לבית מדרש או נשאר בבית; האם אני מצטרף לקפסולה או נשאר בחוץ; אני כבר חודש ימים שלא יודע לצפות מראש איך אני הולך להיראות היום ואיפה הקב"ה רוצה לראות אותי- אבל בשביל זה אני מכריז נעשה ונשמע! ואני פה לשירותך רבש"ע!
זו הפיסגה של קבלת התורה, וזה בדיוק מה שהיה לדור דעה לאורך כל ספירת העומר.
עם ישראל הולכים אחרי עמוד הענן, ולא יודעים לאן הוא הולך. אין שום קצה חוט מתי הוא ייעצר. הולכים אחרי עמוד הענן כי נעשה ונשמע! אנחנו הולכים אחרי ה'. עמוד הענן לפתע נעצר - באותה שניה כולם עוצרים מתקפלים בונים סוכות. כן, כל המושג היהודי ששמו סוכות הוא מהתקופה הזו של יציאת מצרים.
אתה בונה סוכה, ואין לך מושג לכמה זמן: האם ללילה אחד או לתשע עשרה שנה.
ופה ה"נעשה ונשמע" קורה בפועל.
בקיצור: פתאום קלטתי שהמגרש האמיתי ביותר בהכנה למתן תורה - זה דווקא החוסר שגרה שנקלענו אליה בתקופה האחרונה. דווקא המצב המשתנה והכל כך לא עקבי - זה כעת הנעשה ונשמע שלנו
רק מה? פה זה באמת תלוי בתפיסה שלי כי עד היום לא חשבתי ככה, וחבל.
עד היום ישבתי כל הזמן וחיכיתי מתי אני אחזור לשגרה.
תבין: בכולל שאני לומד יש מתלה מסוים שעליו אני מניח את הכובע שלי, ומשום מה עד לפני כמה ימים היה תקוע לי בראש שכל זמן שהכובע שלי לא יהיה מונח על המתלה הזה - אי אפשר להתחיל להתכונן לחג השבועות...
כן, תצחק, תצחק, אבל לכל אחד מאיתנו יש את המתלה שלו, או את הקופסא שלו, שרק ככה אני מתמקם ורק כשיש לי את הנתונים האלו והאלו - רק אז אני יכול להתניע קדימה.
אז זהו - שלא!
קבלת התורה זה בדיוק זה - אבל הפוך!
קבלת התורה זה אומר נעשה ונשמע: רבש"ע: מה שתגיד, באיזה סיטואציה, אני פה תמיד לשירותך!
יתכן שקלטתי את זה קצת מאוחר, אבל בינינו, זה לא מאוחר. יש לנו עוד שבוע ימים עד חג השבועות, ועדיין השגרה די רחוקה מאיתנו, והקב"ה רוצה מאיתנו כל יום את העבודת ה' של אותו יום.
להגיד לך שזה קל? לא!
להגיד לך שככה תמיד זה יהיה? גם לא.
כי יש שגרה, והיא תיכף תחזור, אבל סוף סוף אנחנו עכשיו לקראת קבלת התורה ולקבל - צריך לקבל כל סיטואציה! אני מקבל על עצמי עול תורה בכל מצב!
ה' יעזור. עוד נחזור לשגרה. עוד תבוא שגרה מבורכת, אבל החוסר שגרה שיש עכשיו - זה ודאי לא מפריע לנו להתכונן למתן תורה, אלא ההיפך: דווקא תורם לנוף דווקא מפגיש אותנו ביתר שאת עם "נעשה ונשמע" של קבלת התורה!
אז הנה, אנחנו כעת ממש למרגלות הר סיני. כל מה שנותר לנו זה רק רגע של הפנמה והחלטה ולהכריז: נעשה ונשמע.
וזהו.
יצאנו לדרך.
סרטון קצר המספר את סיפורו של חייל אמריקאי מעניק הסתכלות אחרת על תורת ישראל ועל חג השבועות - היום בו נוצר בין עם ישראל לבורא עולם קשר בל יינתק. צפו: