רב הכותל בשיחה להידברות: "היה קשה לראות את הכותל לאחרונה, אבל בשבועות הכל ישתנה"

ארבעה מיליון בני אדם מגיעים אל הכותל המערבי מדי שנה. בימי שגרה, ניתן למצוא בשריד בית המקדש עשרות רבות של מניינים, המתחילים בנץ החמה ומסתיימים רק בשעת ליל מאוחרת, לצד המתפללים אפשר לפגוש במקום בליל של קבוצות ויחידים המגיעים אל הכותל, חלקם כדי לחגוג בר-מצווה, או שמחה משפחתית אחרת, ואחרים שניתן לראות עליהם כי אינם שייכים לעם ישראל ובאו למקום כתיירים מאחת ממדינות העולם, וכמובן יש גם את אלו שסיבת הגעתם למקום מתפרסמת לאחר מכן בכלי התקשורת, אם אלו עשרות יהודים אמריקנים שזו להם הפעם הראשונה בשריד בית המקדש, או אירוע בר-מצווה לניצול שואה שזוכה לחגוג באיחור של כשבעים שנה את יום קבלת עול מלכות שמיים.

בחודשים האחרונים, כל זה פסק. קול התורה והתפילה שהדהד במקום גם בתקופות קשות במיוחד, בזמני צנע ובשעות מלחמה, נדם כמעט לחלוטין. בחודשיים האחרונים, לראשונה זה 53 שנה, ההמונים חדלו להגיע. השיעורים במקום הופסקו, והמקום הקדוש ביותר לעם היהודי – התרוקן כמעט לחלוטין. "זה היה מחזה עצוב", מתארים עובדי הקרן למורשת הכותל המערבי, שמתוקף תפקידם הגיעו אל הכותל גם בתקופת השפל של הקורונה.

(צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

התמעטות הדרגתית

הכותל המערבי לא התרוקן ביום אחד. בדומה לתהליך שהתרחש בישראל כולה, גם הנוכחות בכותל הלכה והתמעטה בהדרגה. "עם פרוץ מגפת הקורונה החלו ההגבלות הראשונות", מספרים בקרן למורשת הכותל המערבי. "תחילה קיבלנו הוראה לנעול את החללים הסגורים ברחבי הכותל, בהם גם את מקומות התפילה במערות. בהמשך הוטלו הגבלות גם על המתחמים הפתוחים. במסגרת ההגבלות על מקומות התפילה הפתוחים, נאלצנו לחלק את הרחבה לקבוצות-קבוצות. זה היה אומנם צעד משמעותי עבורנו, אך עדיין כזה שאפשר את המשך הפעלת המקום כיאות".

השינוי הדרמטי התרחש מספר ימים לפני חג הפסח, אז הטילה הממשלה מגבלה על יציאה למרחק של יותר ממאה מטרים. "מאותו רגע הכותל התרוקן כמעט לחלוטין", הם מספרים. "זה היה קשה במיוחד עבורנו,  מכותל מערבי מלא ועמוס במתפללים – הנוכחות במקום הפכה למועטה במיוחד. מי שכן יכלו להגיע באותה תקופה הם האנשים אשר מתגוררים בעיר העתיקה בלבד, כך שהכותל הפך ממקום העלייה לרגל ליהודים מכל קצוות הארץ למקום שאליו יכולה להגיע קבוצה קטנה של אנשים".

בתקופה מאוחרת יותר נאסרו כל מנייני התפילה. מלבד התפילות שנערכו בכותל המערבי, באלו דרישות הייתם צריכים לעמוד כדי לקיים את אותם מניינים?

"בתקופה שהוטלו המגבלות על מנייני התפילה, התחלנו לדאוג לכך שיתקיימו בכותל שלוש תפילות ביום. המשטרה דרשה שיהיו אלו אנשים קבועים שישתתפו מדי יום בתפילות, ולכן היינו צריכים למצוא אנשים מאזור הכותל שיוכלו להתחייב כי יבואו מדי יום לשלוש התפילות. לא הייתה לנו בעיה למצוא אנשים שהסכימו להתחייב לכך. להיפך, נאלצנו לסנן חלק שביקשו להגיע. בסופו של דבר, הבאנו 12 מתפללים מבית כנסת החורבה הסמוך, שביקשו לבוא ולהתפלל בכותל. מראש דאגנו לכך שיהיו 12 מתפללים ולא מניין מצומצם, כדי שלא נמצא את עצמנו בלי מניין במקרה של אונס מצד אחד מהמתפללים".

בקרן למורשת הכותל מדגישים כי מלבד הדרישה שיהיו אלו 12 אנשים קבועים, נדרשו המתפללים לקיים גם את שאר המגבלות שנקבעו בחוק: חבישת מסכה ושמירה על מרחק של שני מטרים מאדם לאדם.

רב הכותל: "מטרתנו הייתה שקול התפילה לא ייפסק משריד בית מקדשנו"

בשיחה שאנו עורכים עם רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוניץ', שעמד מאחורי המשך מנייני התפילה גם בתקופה שבה השתוללה המגפה בכל רחבי הארץ, הוא מביע את כאבו מהמצב שבו עמד הכותל בתקופה האחרונה. "לא ראינו כדבר הזה, שהכותל המערבי ריק כמעט מאדם. האירוע העולמי הזה אמור לעורר אותנו לתשובה ולחשבון נפש. על הקב"ה נאמר הכתוב: 'תולה ארץ על בלימה'. ומשמעות המילה בלימה היא: 'בלי – מה'. כלומר: ללא דבר. כן, הנגיף הזה, אשר תכליתו אינה ברורה, אין לו חיסון ולרופאים אין ידע מספק לגביו, כך גם הקב"ה מנהיג את העולם בלי שאנו יושבי תבל נדע מה הוא עושה. האירוע הזה הראה לנו שאנו צריכים להביט למעלה ולהודות לקב"ה על כל רגע ורגע מחיינו".

הרב מציין כי למרות התמעטות מספר המתפללים והקשיים הרבים, הוא ביקש בכל מאודו למנוע את הפסקת קול התפילה מהכותל המערבי. "עשינו מאמצים רבים כדי להמשיך את המניינים הקבועים בכותל. אני עצמי השתדלתי להגיע אל המקום הקדוש במשך כל התקופה האחרונה. ביקשתי לחזק את המקום הקדוש הזה ואת היהודים מהסביבה שכן יכלו להגיע להתפלל. זאת משום שלא רצינו שתיפסק חס ושלום התפילה מהכותל המערבי דווקא בזמן שבו עם ישראל מצפה לישועה".

(צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90)

איך הייתה ההרגשה להתפלל במקום שהומה מדי יום בהמוני בני אדם וכעת התרוקן באחת?

"מצד אחד זה היה כואב מאוד, אבל מצד שני זה נתן לנו כוח וחיזוק, שאם קול התפילה לא פסק מהכותל המערבי בזמן כה קשה, וודאי שלא תיפסק התפילה מהכותל לתמיד.

"גם אופי התפילה היה שונה מהרגיל. המתפללים שמרו על מרחק זה מזה, אבל ראיתי שהתפילות נאמרו בכוונה גדולה יותר. כל מי שהתפלל כאן בימים האלו הרגיש כשליח של עם ישראל כולו, המגיש את תפילות עם ישראל בפני הקב"ה במקום הקדוש הזה".

ואכן, בקרן למורשת הכותל המערבי מציינים את היענות הנרחבת מצד המוני יהודים מהארץ ומהעולם ליוזמה מיוחדת שהם הגו – "תפילה בכותל ממרחק".

על מה בדיוק מדובר?

"למעלה מארבעה מיליוני בני אדם מכל רחבי העולם השתתפו מרחוק באמצעים הדיגיטליים בתפילות שנערכו בכותל המערבי", אומרים בקרן למורשת הכותל המערבי, ומסבירים כי הם הפעילו שידור חי מהתפילות בכותל. "הכותל היה באותם ימים אחד מהמקומות הבודדים בעולם שקיימו מניינים באופן רגיל יחסית, ולכן השידור החי של התפילות מהכותל הפך למוקד עניין רחב במיוחד מצד יהודים שביקשו להשתתף מרחוק בתפילה".

לאחר חג הפסח החלה הממשלה להסיר את המגבלות על הכותל המערבי. "לאחר הפסח יכלו להגיע למקום כל יושבי העיר העתיקה", אומר לנו אחד הגורמים שהובילו את המהלכים לפתיחת הכותל. "כדי לאפשר את הגעת המתפללים מחדש נערכנו כיאות והקמנו מספר מתחמים סגורים יחסית, שנועדו לאפשר מספר מנייני תפילה מצומצמים".

(צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90)

אתם רואים באופק חזרה של הכותל לשגרה מלאה?

"בימים אלו נמשכת מדיניות הסרת המגבלות. המניינים בכותל גדלו לאחרונה למניינים בני חמישים איש, וההוראות מתירות כעת את כניסתם של 500 בני אדם בו זמנית למתחם כולו. עם זאת, החזרה המלאה לשגרה נראית עדיין רחוקה. יש עדיין הגבלות שונות, כמו החובה שקיימת גם בכותל המערבי על חבישת מסכה, לצד ההוראות המגבילות כניסת כמות גדולה של מתפללים, וכן בדיקת החום שנעשית לכל מי שמבקש להיכנס למתחם. אך גם בעניין זה חשוב לדעת, כי אדם אשר שלבוא ולהתפלל בכותל בשבת יכול להיכנס מבלי שיבצעו עליו בדיקת חום דיגיטלית האסורה בשבת, זאת בתנאי שיביא אישור רופא המאשר כי הוא בריא".

בצל השגרה המסתמנת, אומר רב הכותל כי אסור לקחת את הליך החזרה לשגרה ההדרגתי שמתבצע בימים אלו כמובן מאליו. "אנו צריכים להודות לה' על הניסים הגדולים שמלווים אותנו, בעיקר בתקופה זו, בה אנו רואים כיצד המגפה עוזבת אותנו, כאשר עד לפני תקופה קצרה הערכות דיברו על מאות אלפים של נדבקים ועל רבבות נפטרים, רח"ל. אך הערכות הללו התבדו, והקב"ה הוכיח לעם ישראל כי זו הארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה. "כדי להבין עד כמה חסדי שמיים ליוו אותנו בתקופה האחרונה", מוסיף הרב רבינוביץ', נוכל להביט על הנעשה במדינות אחרות, באירופה ובארה"ב, ונבין עד כמה ההשגחה העליונה ליוותה אותנו בימים אלו".

"הרבבות שמגיעים מדי שנה בחג השבועות לא יגיעו השנה"

"חג השבועות המתקרב הוא אחד משלושת הרגלים שבהם היהודים מצטווים לעלות לרגל לירושלים", אומר הרב רבינוביץ' ומציין, כי מלבד חובת העלייה לרגל, יש סיבה נוספת לכך שחג מתן תורה התקבע בתודעה כיום העלייה המסורתי אל הכותל המערבי, שכן בדיוק בתקופה זו לפני 53 שנה אוחדה ירושלים ושוחרר הכותל המערבי. "יש אנשים שבמשך כל השנים האלו הקפידו לעלות לשריד בית המקדש וגם בשנה זו בוערת בהם אש העלייה, אך לצערי לא כולם יוכלו לבוא", הוא מדגיש, "שכן 'חמירא סכנתא מאיסורה' - חמורה הסכנה מן האיסור. לאלו שנוהגים ומקפידים על כך אני מציע להגיע בימים האחרים, ימי ההשלמה, ולאו דווקא בחג עצמו. הכותל לא נסגר חלילה, ואם לא בחג השבועות עצמו, אפשר בימים הסמוכים".

עם זאת, בקרן למורשת הכותל המערבי מבהירים כי למרות המגבלות הם נערכים להגעתם של עשרות אלפי בני אדם. "חג השבועות השנה חל ביום שישי, כך שיהיו אלו יומיים ואפילו שלושה ימים של פעילות סביב השעון במטרה לקלוט את האלפים שיבואו, כמובן בהתאם למגבלות".

עם זאת, הערכות מדברות על ירידה משמעותית במספר המבקרים בכותל במהלך החג והשבת שלאחריו. במשטרה ובמשרד הבריאות הבהירו כי גם בחג המתקרב יוכלו לשהות רק 500 אנשים בתוך רחבת הכותל. "המגבלה הזו לא צפויה למנוע מאלפי בני אדם לשהות במקום", מדגישים בקרן למורשת הכותל. "המגיעים אל המקום יתחלפו כל העת, כך שבמהלך החג כולו יוכלו לשהות במקום כמות גדולה במיוחד של מתפללים על אף המגבלות".

אם יוכלו להיכנס רבים כל כך, מדוע הכרזתם על קיום הגרלה שתאפשר ל-500 בני אדם בלבד לשהות במקום בחלק מהזמן?

"אומנם באופן כללי המגיעים מתחלפים כל העת, אך ישנם זמנים שבהם כמות המגיעים גדולה במיוחד, באופן שמונע כל אפשרות לנהל את המקום בצורה נאותה, ועבור הזמנים הספציפיים הללו קבענו את ההגרלה".

כדי להבהיר עד כמה חשובה ההגרלה, אומרים בקרן למורשת הכותל, כי בשבת האחרונה השתתפו בתפילות שנערכו בכותל כ-20 אלף בני אדם, ורבים המתינו בחוץ זמן ממושך. "בחג השבועות לעומת זאת, נוהגים להגיע למקום כ-75 אלף בני אדם, וגם אם יגיעו פחות אנשים השנה, עדיין מדובר על כמות עצומה של מתפללים, כך שחלקם ייאלצו להישאר בחוץ לאחר שעשו את הדרך הארוכה בחום. לכן זה בלתי אפשרי לאפשר לכל מי שרוצה להגיע אל המקום, בשעות העומס המשמעותיות, ולהתבסס על כך שיוכל להיכנס באחת מהנגלות".

(צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

שעות העומס, לדברי הגורמים עמם שוחחנו, הן תפילת הנץ בשבועות בבוקר ותפילת ליל שבת. "למי שלא מכיר", מבהיר גורם המלווה את תפילת הנץ בכותל המערבי מדי שנה, "כי בשעת הנץ של שבועות רחבת הכותל כולה מלאה באדם, כולל כל הרחבות שמסביב ועד קצה החניות שבפתח. בשני זמני העומס הללו, כמות האנשים כה גדולה, מה שאומר שאין כל היתכנות לאפשר את הגעתם של בני אדם כה רבים ויחד עם זאת לשמור על ההנחיות. לכן הוחלט לבצע הגרלה שתאשר הגעתם של 500 בני אדם בלבד לשני הזמנים הללו". בקרן למורשת הכותל המערבי מדגישים, כי ההגרלה תיערך בליווי של עורך דין ורואה חשבון, במטרה להבטיח כי רק הזוכים יוכלו להגיע ולשהות במקום בתפילות.

ההשתתפות בהגרלה היא באמצעות הרשמה באתר הכותל, במהלכה מתבקשים להקיש פרטים מזהים. הזוכים יקבלו אישור זכייה במייל והם יתבקשו להגיע לנקודות שונות בהן יינתנו התווים. כך, במהלך התפילות האמורות בחג ובשבת, הם יוכלו להיכנס אל הכותל תוך הצגת האישור ותעודת הזהות. בקרן למורשת הכותל המערבי אומרים עוד כי ניתן יהיה לקחת את האישורים בתוך 24 שעות ממועד קבלת המייל. לאחר 24 שעות שבהן הזוכה לא מגיע לקבל את האישור, זכות הכניסה אל הכותל תעבור אל הבא בתור אחריו.

בשאר הזמן יוכל כל מי שיחפוץ להיכנס אל הכותל ללא צורך באישורים, בהתאם למגבלת ה-500 איש. וכדי להימנע מדוחק רב מדי באזור הכותל, שוטרים יעמדו בכניסות להר ציון ושער יפו, ויאפשרו מעבר רק בזמנים שבהם הכותל והרחבה שסביבתו לא יתמלאו באדם. כמו כן, עיריית ירושלים תציב כמדי שנה נקודות שתיה באזור לטובת המתפללים.

"לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הכל תלוי בהכנה"

דווקא העובדה שהשנה ייאלצו המבקשים לשהות בכותל בחלק מהזמן להתכונן לכך זמן מה מראש באמצעות הרשמה להגרלה והגעה לנקודות שבהם יחולקו הכרטיסים, יכולה ללמד משהו על הצורך להתכונן אל היום הגדול הזה. וכפי שמציין רב הכותל: "חג השבועות, מעורר עלינו מלמעלה את הכוח של נתינת התורה, משום שאיננו חוגגים את החגים רק כזיכרון על מה שהיה, אלא יודעים שמדי שנה מתעוררים עלינו כל האורות של אותם ימות קדם ואלו משפיעים עלינו גם בימינו אנו. עד-כדי-כך שהרב אלישיב זצ"ל היה מורה לחולים להתפלל בשעת קריאת התורה של שבועות, משום שידוע כי במעמד מתן תורה נרפאו כל חולי עם ישראל. כך, שאם זכינו, אנו מקבלים את החג מדי שנה בשנה על כל סגולותיו".

הרב רבינוביץ' מוסיף כי יש הבדל מסוים בין חג השבועות לשאר מועדי ישראל. "בעוד לכל חג יש תאריך מיוחד, כמו לדוגמה, ראש השנה בא' בתשרי, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, ואפילו יש מחלוקת אם התורה ניתנה ב-'ו לחודש או ב-ז'. דבר נוסף שמבדל את חג השבועות מכל מועדי השנה זו העובדה שקודם החג יש לספור חמישים ימים שנועדו לאפשר הכנה ראויה לקראת היום הגדול. המסר של החג הזה, "אם כן", מסיים הרב רבינוביץ' את דבריו, "שהחג הזה בשונה מהחגים האחרים - ניתן לקבל לפי כמות ההכנה של כל אדם ואדם. כאשר רק לאחר הכנה ראויה אפשר לזכות לקבל את אור התורה".