הכח להחזיר את הכתרים: נעשה ונשמע, גם בימים אלה

שבוע טוב לכל האהובים והחביבים, ברכת ה׳ תהיה על ראש כל המסורים והמוסרים את נפשם על הדרך הקדושה והטהורה של הקהילה הקדושה. על התורות, ההנהגות והמנהגים, הלימודים היומיים, השיעורים, זיכוי הרבים וספר דברים. 

הנה בשבוע קדוש שבו מתן תורה, רוצים אנו לעלות על הכתב יסוד גדול לבני עדתנו, למען יהיה חקוק בספר לזכרון עולם. בשבוע זה, ביום ב׳ בסיון, עמדו עם ישראל מתחת הר סיני ואמרו ״כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע״ והקדימו נעשה לנשמע, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו. ועל זה בא בצווי מה׳ למחרת ״לך אל העם וקדשתם היום ומחר״ שיכינו עצמם בקדושה ליום מתן תורה, כי ביום השלישי ירד ה׳ לעיני כל העם. 

וכן מצאנו בגמרא (שבת פח): 
דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שתי כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופרקום. שנאמר (שמות לג ו): ״ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב״ אמר רבי חמא ברבי חנינא, בחורב טענו ובחורב פרקו... ואמר רבי יוחנן, וכולן זכה משה ונטלו, דסמיך ליה ומשה יקח. אמר ריש לקיש עתיד הקב״ה להחזירן לנו שנאמר (ישעיה לה י) ״ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם״ שמחה שמעולם על ראשם. ע״כ 

וכשנסכם את הדברים הקדושים והיסודיים האלו, שהם מהחשובים בתורתינו הקדושה, הנה כאשר קיבלו על עצמם עם ישראל את התורה בב׳ בסיון בדבריהם וקבלתם נעשה ונשמע, ירדו כתרים מן השמים לעם ישראל. וכשחטאו נלקחו מהם ועתידין לחזור לעם ישראל, כשעם ישראל עושים או יעשו תשובה. 

והנה בשו״ת הרדב״ז בהקדמה, מחדש הרדב״ז חדוש עצום, שעל כל יהודי לשים מול עיניו, ואלו דבריו הקדושים: 
שהיינו יכולים לחשוב שמלאכי חבלה פרקו מישראל את הכתרים והחזירום למעלה, אך האמת אינה כן. אלא, הכתרים נפרקו מעל ראשם, אך לא הוחזרו למעלה, אלא נשארו בחורב, ובידי ישראל להלבישם בכל פעם בעטרה זו, 
כי בידינו היא ע״כ.

והנה הכתרים האלו בידי משה רבנו, ולכן קרנו עור פניו, וכן בידי חכמי ישראל. ולכן צדיקי וחכמי ישראל פניהם מאירות מהאור של הכתרים, וכן בעלי תשובה שגדולים יותר מצדיקים (ברכות לד) שלוקחים את הכתרים המונחים בחורב, והכתרים האלו חכמת אדם תאיר פניו, ומשם קרנו פני משה, שלא חטא בעגל והופקדו אצלו הכתרים של כלל ישראל, שחטאו בעגל. 

ולכן כאשר אדם עושה תשובה של אמת, גם בדור הזה מחזירים לו את הכתרים. ואותם כתרים, נמצאים בידי הצדיקים והחסידים ובעלי תשובה. 

וכמו שמצאנו במר עוקבא, כדמובא בגמרא (סנהדרין לא) שהייתה אשת איש, שרצה לחטוא איתה. ובעלה היה בחובות גדולים, ושילם החובות ונמנע מהחטא. וכאשר היה הולך בחוץ, היו רואים אור על פניו. והאור הזה הוא מהכתרים של ב׳ בסיון שחזרו אליו על ידי תשובתו. 

ועל זה אנו מתפללים בכל יום ״ברכנו אבינו כולנו כאחד, באור פניך״ ועומק הברכה שצריכים לכוון בתפילה, שנזכה שהאור פנים של הכתרים יחזור אלינו. ״כי באור פניך נתת לנו תורת חיים״ וזו התפילה והעבודה של כל יהודי, להלחם ולתקן וליישר את דרכיו שיזכה לאור של הכתרים בחייו. 

ולכן בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת: ״אוי להם לבריות מעלבונה של תורה״.  כי הכתרים שלנו ושל כל יהודי, מונחים ועומדים. כאשר נתקן את דרכינו, הכתרים יחזרו אלינו. וזו עבודתנו ביותר בימים אלו שלפני חג שבועות. שאור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו מהר לאורה. 

ובימים אלו, הכח להחזיר את הכתרים גדול מכל ימות השנה. ולקראת ב׳ בסיון הכח והאור כפול ומכופל. ומי שזוכה לעשות תשובה גדולה, ולהדבק בהקב״ה, זוכה להחזיר את האור עם הכתרים, ושמחת עולם על ראשו. 

ולכן אהובים וחביבים, בימים הקדושים שנשארו לנו לקראת חג השבועות, כל יום הוא בעל משמעות עצומה, וכל רגע לא מנוצל הוא נזק חמור וקשה מאוד. חייבים אנו כמר עוקבא, להחזיר את האור עם הכתרים. ומי שזוכה לתשובה אמיתית, עולמו רואה בחייו, ומשיג עולמות שלמים. 

עברנו בימינו בתקופה הזאת זעזועים קשים. מגפה קשה ומרה שעוד ידובר ויסופר עליה בדברי הימים, שהיא הפתח וההתחלה של ימי הגאולה השלמה. ועלינו לדעת שהעולם נכנס למסע ומנהרה, שאנו רק בראשיתה. ואם נזכה, הקב״ה יחיש את הגאולה בנחת ובקלות. ואם לא ניישר את אורחותינו ואת דרכינו, המסע לביאת הגואל יהיה מסע של זעזועים לא פשוטים. 

עכשיו נמצאים בסוג של המתנה מהשמים, לבחון מה ההשפעה והתוצאות של הזעזוע של המגיפה. ויש את בקשתו של יעקב אבינו, ״ורווח תשימו בין עדר ובין עדר...״ יעקב ביקש מהקב״ה, כשאתה נותן זעזועים ומכות לעם ישראל, תתן הפסקה ממכה למכה, מזעזוע לזעזוע. 

וזה הזמן לעשות תשובה אמיתית ולאסוף את שלנו, את הכתרים שאיבדנו בחטא העגל, שנמצאים בפיקדון אצל משה רבנו ובהר סיני. וזה הזמן הנכון, ועל כל אחד לסמן מה עליו להתחזק ומה בעוכריו, ולהגיע לחג השבועות, יום מתן תורתינו, ולהרגיש את קבלת התורה ולאסוף את הכתרים השייכים לשורש נשמותינו. 

בע״ה השבוע כולנו כאיש אחד בלב אחד, בשותפות, נילחם להחזיר הכתרים שלנו בעבודת השם, בתורה, בחסד, בתפילה ובתשובה שלמה.