זה לא משנה איך את נופלת - משנה איך את קמה

זהו זה, החלטת שאת מקרה אבוד. סוף סוף גמלת בלבך לשלוט פחות בבעלך, להצליח לא לאבד את העשתונות מול הילד- ולפי כמות ההחלטות כך גם כמות הנפילות...

בפרשתנו מסופר על הנזיר שקיבל על עצמו לא לשתות יין ולא להסתפר לתקופה מסוימת, אם קרה שבטעות שכח ושתה יין או הסתפר, עליו להביא קורבן.
לאחר מכן, מופיע פסוק אחד ובו מסר עוצמתי: "וכפר עליו (הקורבן) מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא (במדבר ו', י"א).

לכאורה המילים "וקדש את ראשו" נראות קצת תמוהות, מה פירוש המילים קידש את ראשו?

למה בדיוק את הראש?

ענה הבית ישראל בפירוש שהיה חביב ונוטע כוחות בשומעיו שלא להתייאש, וכך אמר: נזיר שקיבל על עצמו שלא לשתות יין או לא להסתפר, ופתאום קרה לו מקרה שלא עמד בהבטחתו, ודאי אומר לעצמו: "הנה ראית שאינך יכול לעמוד בשום דבר, תראה איך נפלת, מה - לא יכולת להישמר? זהו, אתה מקרה אבוד". ואולי אפילו יגדיל אותו נזיר לומר לעצמו: "ואולי בכלל אלוקים לא רוצה את מעשי, אולי סיבבו משמים שאטמא?". אומרת התורה לאותו אדם יקר שהתייאש: "וקידש את ראשו" נקה את ראשך ממחשבות מיותרות ומייאשות, תקדש את הראש ותתחיל בנזירות חדשה מהיום והלאה.

זה הזמן לנקות את הראש

הדברים הללו לא מדברים רק על הנזיר, אלא לכל אחת מאיתנו גם אם שלחת חצי ביקורת בבעלך יום אחרי החלטתך החגיגית שכבר לא תעשי זאת לעולם, נקי את הראש ממחשבה שאת מקרה אבוד, ותתחילי מהיום. דווקא מתוך הנפילה להתקדם הלאהץ

שלמה המלך כתב: "שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה" - גם לצדיקים תהיינה נפילות. אולם מה ההבדל בין צדיקים לרשעים? שצדיקים קמים מנפילתם, ומצליחים לבסוף לשפר את דרכם, והרשעים מתייאשים ולא קמים.

צדיק הופך לצדיק - רק בזכות הנפילות שלו

אם חשבת לתומך שהנפילה מחזירה אותך אחורה, בואי תקראי משהו מעודד שאמר רבי יצחק הוטנר (פחד יצחק חלק אגרות ומכתבים אגרת קכ"ח) על פסוק זה: הטיפשים חושבים כי כוונתו של שלמה המלך לומר שאף על פי ששבע יפול צדיק, מכל מקום הוא קם, אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא, שמהות הקימה של הצדיק תבוא על ידי הנפילות שלו.

על זה נאמר משהו נפלא בגמרא: אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן (גיטין מ"ג א').

כמו אותה אישה שנכשלה וראתה כמה חצי הביקורת מרחיקים בינה לבעלה, עשתה פרסה - והחלה בשינוי!

כך לא תתקעי בנפילה

היצר הרע אוהב את הנפילות שלנו, כי הוא יודע שככה נתייאש, והייאוש יהפוך אותנו למדוכאים. ממשילים זאת לסיפור: מסופר על שני גנבים שתכננו לגנוב מחנות של ממתקים. הם הגיעו ביחד בתיאום. הראשון נכנס לחנות, מכניס את היד שלו לסוכריות וגונב יד שלימה. בעל החנות כועס ורודף אחריו, יוצא מהחנות, ואחרי מרדף קשה מצליח לתפוס אותו. הוא חוזר לחנות שמח וטוב לב, אבל אז הוא מגלה שהקופה ריקה!

הוא הבין שזו היתה תחבולה, טריק - הם תכננו מראש שכשהוא ירדוף אחרי החבר, השני יגנוב את כל הקופה.

כך היצר הרע. הוא רואה שנפלנו נפילה, אפילו קטנה, אז הוא מכניס אותנו לביצה של ייאוש ועצבות, ואז הוא גונב לנו את כל הקופה.

את כמו נשר - לא נבהלת, מתחדשת!

דווקא הייאוש הוא הגורם לעוד נפילות. נקי את הראש, כדבריו של ה"בית ישראל", והמשיכי לצעוד, כי נולדת לראות קדימה דווקא מתוך הנפילות. המחשבות המעוותות שאת מבחינת "מעוות לא יוכל לתקון" הן המפילות אותך!

לא סתם מדמה דוד המלך את הנשמה לנשר (תהלים ק"ג, ה'): לנשר כוחות התחדשות מופלאים. המדרש אומר, כי מדי עשר שנים עולה הנשר לשמים, מתקרב לגלגל החמה, מהחום הוא נופל לתוך הים וכנפיו נושרות ונראה כאילו הוא אבד לנצח, ואז פתאום הוא מתחדש ועולה שוב חזרה. ולאחר זמן רב, בגיל מאה, עולה לגלגל החמה ומסיים את חייו בשיבה מופלגת.

כך מבטיח ה' לעם ישראל: "תתחדש כנשר נעוריכי" (תהלים ק"ג, ה') – תתחדשו כמו נשר, יראה לכם כאילו נפלתם ושאין סיכוי, ופתאום תתחדשו ותצמחו מחדש רק מהידיעה הזאת שיש בכם כוח לקום!

מוכנה לרוץ קדימה עם כל הכוח?