כתבות מגזין
האיש שמאחורי צופיה; מי אתה, עקיבא בן דוד?
עקיבא בן דוד, מנהל 'צופיה', מספר בראיון חשוף ועמוס רגשות את המתרחש מאחורי הקלעים, וחושף גם את סיפור חייו: "הייתי בסין, אך יד ההשגחה הביאה אותי הישר למשרדי הידברות"
- אריק נבון
- פורסם ט"ו סיון התש"פ |עודכן
עקיבא בן דוד, מנהל ’צופיה’
ארגון הידברות מוכר לכולם, אבל כשאני שואל אנשים ברחוב מהן פעולותיו של הארגון, אני שומע את התשובות הללו: "הידברות - זה עלון שמופץ כל שבת בבתי הכנסיות". "הידברות - זה אתר אינטרנט". "הידברות - זה חלוקת מצרכים לנזקקים". "הידברות - זה ערוץ טלוויזיה". "הידברות - זה סמינרים". "הידברות - זה שאלות בהלכה". ועוד כהנה וכהנה. היו גם שאמרו ש"הידברות זה שיח בין שני אנשים", אבל הם היו מעטים מאוד. המכנה המשותף של כל העונים, שכולם צדקו, בוודאי חלקית. כי ארגון הידברות זה גם וגם וגם וגם...
אבל כשפוגשים את עקיבא בן דוד - מי שיושב מאחורי הקלעים של אחת מהזרועות הכי חשובות של הידברות – "צופיה", ניתן להבין מה עומד ומי עומד, מאחורי כל מה שמוגש לציבור בצורה האיכותית ביותר וברמה גבוהה במיוחד. "הצופה מקבל את הכל על מגש של כסף" מספר לי עקיבא בן דוד. "על כל תוכן שאנו מעלים, יושבים טובי המוחות", הוא מוסיף בסיפוק. "ושלא תחשוב שזה הסוד היחיד שלנו, כי מוחות טובים יש גם בעוד ערוצי תקשורת. הסוד העיקרי הוא שאצלנו יושבים גם טובי הלבבות. אנשים שעובדים עם כל הלב, חדורי אמונה ושליחות. ואת זה, אין בשום ערוץ".
עקיבא בן דוד הוא נכדו של הרב אליעזר בן דוד זצ"ל. שהקים מוסדות רבים בארץ ובעולם, ביניהם סמינר "אור החיים" המפורסם והוותיק בבני ברק. עקיבא גדל בשכונת בית וגן בירושלים, וכיום הוא מנהל את מחלקת צופיה בהידברות. אבל מאחורי הסיפור שלו עם ארגון הידברות, יש סיפור של השגחה פרטית מדהימה. "זה קרה לפני כשלוש עשרה שנה", מספר עקיבא. "ארגון הידברות פרסם שהוא מחפש עובד לארגון. חשבתי שזה יכול להתאים לי, אז שלחתי קורות חיים והוזמנתי לראיון, שבסופו נאמר לי שאני לא מתאים. בסדר, ממשיכים הלאה. ואז קיבלתי הצעת עבודה בסין. טסתי לשם, והתחלתי לעבוד שם בתחום היהדות, שזה אומר מענה לצרכיו של היהודי הנודד - אוכל כשר, תפילות, מקווה, וכל מה שיהודי צריך בשגרת יומו ובזמן הנדודים בארץ זרה. עבדתי שם במשך שנה, עד שביום בהיר קיבלתי טלפון מחבר קרוב שעובד בהידברות, והוא הציע לי לבוא לעבוד בארגון. אמרתי לו שיש שתי בעיות: בעיה ראשונה, שאני כרגע בסין, והבעיה השנייה, שגם אם הייתי בארץ, הרי הידברות דחה אותי לאחר שראיין אותי לפני שנה, אז למה שעכשיו ירצה אותי? חברי בדק את הנושא מול הגורמים הרלוונטיים, והודיע לי שהארגון זקוק בדחיפות לעובד בדיוק בתחום שאני יכול להציע, ואם אני מגיע מסין במהירות האפשרית, אני מתקבל ומתחיל לעבוד. השיחה הייתה ביום שלישי, ביום רביעי כבר הייתי על מטוס בחזרה לישראל, וביום חמישי התחלתי לעבוד בהידברות, עד עצם היום הזה, ברוך השם".
מסין הישר לפתח תקווה
בתחילה עסק עקיבא בתחום הפרסום והשיווק של האתר והערוץ, ואף שלח ידו בהפקה. אך מהר מאוד הוא התקדם הלאה עד שהגיע לתפקיד הניהול.
לדבריו, גם בנושא זה הוא חווה השגחה פרטית. "לאחר כמה שנים שעבדתי בארגון", הוא מספר, "הרגשתי שאני מגיע למיצוי, סוג של שחיקה טבעית. קבעתי פגישה עם המנכ"ל, ר' דוד תופיק, שבה הודעתי לו, שהחלטתי לסיים את תעסוקתי בהידברות. ואז זה קרה. יהיו שיאמרו שזה תזמון מקרים מדהים, ואני קורא לזה סייעתא דשמיא פרטית. תוך כדי השיחה, הרב תופיק מקבל שיחת טלפון מהרב זמיר כהן, שמבקש לקדם רעיון חדש שנקרא 'שבתות בקהילה' – מדובר בשבתות בהן הידברות דואגים ליצור קשר עם ראש קהילה או גבאי בית כנסת, ולתאם אתו הגעה של רב מטעם הארגון, שמתארח במקום במשך כל השבת, מוסר הרצאות, מקיים 'עונג שבת' אחרי הסעודה, שיעורים ביום שבת עצמו וסעודה שלישית משותפת עם בני הקהילה. כל הלוגיסטיקה והפרסום סביב ה'מיני-סמינר' הזה נמצאים באחריות ובמימון מלא של הידברות, למעט ארגון מקום לינה לרב האורח".
ואיך כל זה קשור אליך?
"רגע, אל תשכח את המעמד", אומר לי עקיבא. "כפי שסיפרתי - אני נמצא אצל מנכ"ל הידברות כדי להגיש מכתב התפטרות. תוך כדי כך מתקבלת שיחה מהרב זמיר כהן, שמבקש לממש את רעיון השבתות. ואז הרב תופיק פונה אלי ושואל אותי אם אני מוכן ומסוגל לקחת על עצמי את הפרויקט הגדול הזה. חטפתי בשתי ידיים. זה מה שנקרא סייעתא דשמיא".
אתה יכול לספר לי, במסגרת המיני סמינר, לאילו הישגים הגעתם?
"לאחר שנכנסתי עמוק לתוך הפרויקט, הצלחנו, בסייעתא דשמיא, להגיע למצב שיש כמעט כל שבת ארבעה רבנים שמפוזרים בקהילות שונות בארץ. 'שבתות בקהילה' נעשות בכל הארץ, מקרית שמונה ועד אילת. זה היה בשבילי סיפוק מדהים, בפרט שההשפעה של השבת לא הסתיימה במוצאי שבת, כיוון שחלק מהציבור שהשתתף בשבת המשיך לשמור על קשר עם הרב שביקר בקהילה. כך אנשים המשיכו להתחזק הרבה מעבר לאותה השבת, והרב ממשיך לנתב את דרכם. אני זכיתי לארגן כ-130 שבתות כאלה. זהו הספק גדול וסיפוק אדיר. כיום הפרויקט עדיין קיים, אבל אני כבר לא מנהל אותו".
כאמור, כיום מנהל עקיבא את פרויקט 'צופיה', ושם הוא מרגיש שהוא מקרב את עם ישראל לאביהם שבשמיים. "אני זוכה לעשות עבודת קירוב מיוחדת", הוא מספר שוב בהתרגשות.
למה אתה חושב שדווקא הפרויקט הזה מקרב ליהדות?
"זה לא מה שאני חושב, אלא עשרות המכתבים שנערמים לי על השולחן ומספרים את הסיפור של צופיה, את הסיפור של הידברות. הסיפורים מספרים על מהפכה שיש לאנשים בבית, ועל שינויים מרחיקי לכת שנעשו אצלם בחינוך הילדים, בזוגיות וביראת השמיים הפנימית".
בנימת קולו של עקיבא ניכרת ההתרגשות: "אתה בוודאי זוכר שכולם הזדעזעו ממקרה ההתעללות של הגננת בראש העין", הוא אומר לי. "נכון שזה מזעזע, אבל אני שואל, האם לתת לילד לשבת מול תוכן אלים זאת לא התעללות? ברור שזו התעללות בנפש של הילד, שמשפיעה עליו לטווח הארוך, ולעומק נפשו הפנימית. למדיה יש הרבה כוח השפעה, אז אם כבר יש מדיה בבית, למה שלא לראות תכנים טובים, ערכיים, חינוכיים? בשביל זה ישנה 'צופיה'".
עקיבא מספר על התוצאות המידיות של השינויים שקורים בעקבות המעבר לצפייה בצופיה. "התקשרה אליי משפחה אחת, שבקיץ האחרון רכשה את ממיר צופיה, וסיפרה לי שבתחילת שנת הלימודים היא העבירה את הילדים לחינוך תורני בזכות התכנים שהם ראו בצופיה. זה לא המקרה היחיד, וזה לא קורה רק בארץ, אלא אני שומע על דברים דומים גם בחו"ל. באחד הימים הרב זמיר כהן ביקש ממני לדבר עם משפחה מאירלנד, שהילדים שלה מתחנכים במוסדות לימוד של גויים. עשיתי כמצוותו והתקשרתי למשפחה, לשכנע אותה לרכוש את צופיה, על מנת שלפחות דרך הצפייה בתכנים תחדור אליהם קצת יהדות. לא עוברים שלושה חודשים, ואם המשפחה שולחת לי הודעה במייל, שבעקבות התכנים שהם נחשפו אליהם, הם החליטו להעביר את כל הילדים שלהם למוסדות לימוד של חב"ד. אלו סיפורים שחוזרים על עצמם כל הזמן, וזה מה שמשמח אותי באופן אישי, ואת הארגון באופן כללי - לדעת שהצלחנו לחולל שינוי שתוצאותיו מי ישורן".
מידע ויהדות ללא גבולות
מה יש בצופיה שמעניין כל כך את הצופים?
"בצופיה יש שישה שידורים של ערוצים ישירים שמשודרים כל הזמן, 24 שעות ביממה: ערוץ הילדים, ערוץ הסרטים, מוזיקה, קטנטנים, צופיה וערוץ הידברות כמובן. מעבר לזה יש ספרייתV.O.D עם עשרות אלפי תכנים, שבה אתה בוחר מה לראות, מגוון ענק של תכניות ילדים עם כל הפרקים בתוכן, נשיונל גיאוגרפיק - היחיד בעלם שמדובב לעברית, הרצאות של כל הרבנים, בכל הנושאים, קליפים של זמרים, ערוץ בית המדרש הגדול בעולם, שבו יש שיעורים בגמרא, הלכה, משנה, מוסר, פרקי אבות ודף יומי. יש גם ערוץ נשים שמוגן עם קוד, שבו יש תוכניות אוכל - בישול ומתכונים, שיחות נשים והרצאות של רבניות. לאחרונה הכנסנו לימודים, סדנאות וקורסים דיגיטליים, בחינם. יש לנו חדשות בכל יום מהאולפנים שלנו, חדשות נקיות, בלי לשון הרע, ועוד אלפי תכנים. הכל כמובן מפוקח, ערכי וחינוכי. אני תמיד אומר: 'כשיש לכם צופיה בבית - אתם יכולים להיות רגועים', כי בטוח שהילדים רואים תוכן טוב ונקי".
עקיבא ממשיך להרחיב על התוכן האדיר שיש בצופיה: "צופיה מגיע בשני אופנים - או ממיר, או 'מסך שיוויתי'. ממיר, זה סטרימר קטן שמתחבר לכל מסך, ואילו האפשרות השנייה היא לרכוש דרכנו את המסך. הרעיון של המסך הזה שאין לו שום אפשרות חיבור חיצוני. אי אפשר לחבר לו דיסק און קי או USB. הוא מזהה אך ורק את התכנים של צופיה. הסיבה שהוא נקרא 'מסך שיוויתי' היא מכיוון שכתוב עליו 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד', כך רואים שהוא מובדל מכל המסכים האחרים. המסך הוא 43 אינצ', מסך לד איכותי, ומגיע עם מתקין שמתקין את המסך אצלכם בבית".
הפירוט של עקיבא מרשים ביותר. אולם בתקופה סוערת זו, כשנגיף הקורונה משתולל בעולם וגורם לכולם להסתגר בבתים עם ילדיהם, אי אפשר להימנע מלשאול איך התקופה עוברת אצלם בצופיה. "זאת תקופה מאתגרת מאוד", מספר עקיבא. "אנשים יושבים בבית ומחפשים תוכן לצפייה, ואז מגלים בדיוק באיזה תוכן הילדים צופים. בעקבות כך יש פניות רבות לצופיה, ואנו ברוך השם מצליחים לעמוד בלחץ, למרות התנאים הקשים שמסביב".
אז אם אני רוצה להזמין, איך אני מקבל את 'צופיה' לבית שלי?
"כל מי שרוצה את הממיר, צריך לעבור וועדת רבנים. הרעיון של הקמת צופיה הוא עבור אנשים שיש להם טלוויזיה בבית, ועכשיו הם רוצים להחליף לתכנים טובים יותר. אנחנו לא רוצים להכניס את צופיה למי שאין לו מדיה בבית. לכן יש וועדת רבנים מיוחדת לעניין זה, וכל מי שרוצה צופיה בביתו, צריך למלא שאלון קצרצר, שלוקח מקסימום שתי דקות, ולאחר מכן בקשתו עוברת לוועדת הרבנים שמחליטה בעניינו".
הממיר של 'צופיה'
איך בדיוק וועדת הרבנים מחליטה?
"יש כמה כללים שמנחים אותם. הבקשה נידונה בכובד ראש, תוך כדי שמירה על הפרטיות של מבקש הבקשה, ובכל מקרה כל פרט נשאר שמור במערכת של וועדת הרבנים, ורק להם הזכות לדעת אותו. בחלק מהמקרים, כאשר יש ספק אם צופיה מתאימה למשפחה, וועדת הרבנים מבקשת אישור של רב המשפחה או רב השכונה שמכיר את המשפחה ואת הסיטואציה, ובמכתב הוא מפרט כי הנתונים שהוצגו נכונים, ולהבנתו היענות לבקשת המשפחה לרכוש את צופיה יש בה תועלת ולא חס וחלילה נזק".
להצטרפות לצופיה חייגו 073-333-3333 או הקליקו כאן