ראשי הכוללים מתריעים: "מוסדות תורה עומדים בפני קריסה"

הסגר שהוטל על אזרחי ישראל במשך כחודשיים, היכה קשות כמעט בכל תחום מתחומי התעשייה והפיתוח במשק. אבל הכוללים והישיבות הקדושות ספגו מכה קשה עוד יותר. בראיון שערכנו עם מספר ראשי כוללים, הם מספרים על המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, ועל הפתרונות, החלקיים, שמאפשרים להם להתמודד עם המצב החדש שפוקד את העולם.

אחד מראשי הכוללים, שמחזיק כולל באחת מערי הדרום, אשר ביקש שלא להזדהות בשמו, מודה בשיחה עמנו, כי מצבו הכלכלי קשה במיוחד עד-כדי-כך שהוא שוקל את צעדיו בנוגע להמשך פעילות הכולל. "אני נוהג לטוס לארה"ב מספר פעמים בשנה, כדי להשיג מימון עבור האברכים", הוא אומר. "אבל כעת, ישראל אומנם משחררת את המגבלות שנוצרו בעקבות המגפה, אבל בארה"ב – מוקד התרומות שלי כמו של חלקים משמעותיים במיוחד מעולם התורה, המגפה עדיין נמצאת בעיצומה. המצב החדש גרם לכך, שהעשירים הגדולים בחו"ל הפסיקו לקבל ראשי מוסדות ומתרימים, ומי שניסה להגיע לחו"ל גילה בדרך הקשה כי טעה. לאחרונה שמעתי על אחד שטס בכל זאת לארה"ב. אבל, לאחר שהצליח לעבור את כל הבירוקרטיה ולהיכנס למדינה, גילה כי אין לו אפילו איפה לישון בלילה, ונאלץ ללון ברכב שלו. עד כדי כך".

ראש הכולל מציין כי הוא ניסה להשיג תרומות מחו"ל, אך מרחוק. "הפעלתי את קשריי עם אנשים שונים ברחבי ארה"ב, והיו כאלו שהתגייסו ותרמו. אבל המצב בעייתי במיוחד. פעולה מרחוק היא אפקטיבית הרבה פחות בעולם התרומות שמתבסס בדרך כלל על הקשר האישי בין התורם למתרים. בנוסף, יש אנשים שלא עונים לטלפונים לא מזוהים, כך שאנו – ראשי הכוללים - מוצאים את עצמנו מול שוקת שבורה".

(צילום: shutterstock)

במטרה לסייע לכוללים ברחבי הארץ, החלו בחלק מהעיירות ברחבי ארה"ב לפעול וועדות הצדקה המקומיות. במסגרת הפעילות החדשה, וועדות הצדקה בערים שונות ברחבי ארה"ב פתחו במבצע גיוס כספים לטובת ראשי מוסדות התורה שנהגו להגיע עד לפני כחודשיים לארה"ב. "מדובר על תרומות יפות", אומר ראש הכולל עמו אנו משוחחים, "אך עדיין אלו אינן תרומות בסדר גודל שמעניקים העשירים הגדולים, מדובר על כ-200-300 דולר, שמאפשרים בקושי להחזיק את הראש מעל המים".

לדברי ראש הכולל, "המצב הכלכלי של הגבירים איננו ברור דיו. יש עשירים רבים שהמצב הכלכלי שלהם בתקופה הזו לא ידוע. אבל יש כאלו שניתן להבין כי ניזוקו מהמצב החדש, ויש דווקא שהרוויחו מהקורונה. אני מכיר עשיר אחד שמספק ציוד לבתי חולים בקליפורניה ובלוס אנג'לס, שהרוויח מיליונים מהקורונה", הוא אומר.

פגישות הוחלפו בשיחות טלפוניות

הרב יורם יפת משמש כראש כולל בעיר נס ציונה. הכולל, שמפאר את העיר הקטנה זה כשלושה עשורים, מהווה בית של תורה ל-25 אברכים יראי שמיים. לצד הכולל קיים בית הוראה טלפוני שמסייע לתושבי האזור בשאלות הנוגעות לבית היהודי. את עיקר הפעילות מפנים הרב יפת והאברכים לחיזוק וקירוב צעירים ומבוגרים מהאזור, שזוכים להתקרב לקב"ה דרך הפעילות הענפה של הכולל. "הכולל קרוי 'תנועת הרש"ש' על שמו של הרש"ש", מספר הרב ומוסיף: "אנו רואים סייעתא דשמיא גדולה בפעילות הכולל, בזכות הרש"ש הקדוש.

הרב יורם יפת (צילום: יהודה פרקוביץ)

"היו לי זמנים קשים גם בעבר", משתף אותנו הרב יפת, "אך כעת מדובר בתקופה קשה במיוחד. הקורונה פגעה בכל מערך התרומות לכולל. אנשים חוששים לתרום, כל עוד מצבם הכלכלי לטווח הארוך אינו ברור דיו. גם תושבי ישראל רואים את הפגיעה בכלכלה הגלובלית וחוששים לפרנסתם, וכתוצאה מכך הם מקצצים בתרומות הניתנות למוסדות התורה.

"ויש גם את הבעיה העקרונית", הוא מציין, "זו שאיננה מאפשרת לפגוש תורמים פנים אל פנים כדי לגייסם לפעילות הענפה שלנו. בתקופה זו, רוב הזמן אנו נמנעים מלהיפגש, וגם כאשר אנו נפגשים, אנו עוטים מסכות ועומדים במרחק, כך שהאפקטיביות של ההתרמה יורדת פלאים, בגלל שחלק גדול מגיוס תרומות נעשה באמצעות הקשר האישי והעמידה פנים אל פנים בין התורם למתרים. המרחק הפיזי יוצר תחושה של מחויבות פחותה מצד התורמים, ומקטין משמעותית את כמות התרומות. המצב הזה בהחלט קשה".

עם זאת, למרות הדברים, הרב יפת מבהיר כי הוא מאמין שמצבו טוב יחסית. "אנחנו פועלים יותר מול תורמים מהארץ, אז אולי הנזק שלנו הוא פחות גדול. בנוסף, אנו מתבססים על תרומות קטנות, לעומת חלק מהכוללים שמתבססים על תרומות גדולות במיוחד. המשמעות של התבססות על תרומות קטנות, היא שגם אם יש כמה תורמים שהפסיקו לתרום, ניתן למצוא בקלות גדולה יותר תורמים אחרים שימלאו את החלל".

(צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי / פלאש 90)

אבל, מוסדות הרש"ש הצליחו למצוא פתרון חלקי שמאפשר להם לעבור בקושי את התקופה הקשה. "התחלנו לעבוד על גיוס תורמים דרך הטלפון", אומר הרב יפת ומבהיר, "אין דומה ראיה לשמיעה, כך שבין אם זו טלפנית שמשוחחת עם תורמים אפשריים ובין אם אני עצמי מדבר עמם, זה שונה משיחה שלי פנים מול פנים עם תורם. בשיחת התרמה שגרתית אני מראה לתורם הפוטנציאלי את הפעילות הענפה שלנו וכך הוא יכול להתרשם בצורה מיטבית, כך שאת התוצאה של הפעילות מרחוק אנו רואים בשטח, באמצעות הקטנת התרומות".

"המדינה הקטינה את תקציבי הכוללים"

הרב משה דרעי, ראש כולל 'מאיר אורה' בקרית הרצוג שבבני ברק, בו לומדים כ-500 אברכים, מבכה את העובדה שזמני הקיץ לא נפתחו כרגיל בישיבות ובכוללים בשל המגיפה ואומר: "אני מרגיש שגורשנו מבית השם. זה אומנם זמן קצר יחסית, זמן קיץ, אבל זמן איכותי מאוד, שגם כעת כלל לא ברור כיצד ובאיזו צורה הוא יתנהל".

הרב משה דרעי (צילום: עובדיה כלימי)

הרב דרעי מציין כי אם עד כה הוא הצליח להתמודד עם המצב ולגייס את הכספים הדרושים לשם הפעלת המוסד, הרי "שהמדינה, הזכורה לטוב מהסיוע עד כה ומהתקציב המוגבר שהביאה לאחרונה בעקבות המגיפה, צמצמה מאוד את הקצבאות לכוללים, והאברכים יקבלו 350 שקלים בלבד. זה בשבילי מכת שבר", הוא אומר.

הקיצוץ שעליו מדבר הרב דרעי מהווה המשך של מגמת הקיצוץ בתקציבים שמקבלים הכוללים מהמדינה. התקציב הממשלתי לכוללים צנח בשנה האחרונה בכ-50%, ועומד כיום על 350 שקלים בלבד לאברך, זאת לאחר שעמד בעבר על כ-700 שקלים. לדבריו, מדובר במכה קשה. "בגלל שאנו מתבססים על שני אלמנטים, הן על תורמים והן על המדינה. כעת, המדינה מקצצת בתקציבים וגם התרומות פחתו בעקבות המצב".

מאיפה בעיקר גייסת את התרומות עד היום?

"בדרך כלל השתמשתי בקשר האישי שפיתחתי עם תורמים רבים מהסביבה וגם מרחוק. אני משמש כמוהל בתפקידי, כך שאני נפגש עם אנשים רבים מכל קצוות הקשת. כמו כן, יש לנו בכולל קו להלכה ולטהרה, ועם הזמן הכרנו עוד ועוד אנשים, וכל תרומה שאנשים מעניקים לנו מצטרפת ומסייעת לבסס את הכולל".

הרב דרעי מספר כי הוא מתנהל בזהירות בימים אלו. "בגלל הירידה בתרומות למדנו לחלק את עוגת התקציב מחדש, כפי שכתוב, 'מלך במשפט יעמיד ארץ'. המטרה שלנו היא להסתדר ולמצוא את האיזון. כרגע יש לנו מספיק כסף, אבל זה בדגש על המצב הנוכחי. אנו עדיין משתדלים שלא להחסיר מאף אברך דבר, ואני מקווה שנוכל להמשיך כך גם הלאה".

התרומות שהגיעו בזכות הקורונה

הרב ראובן גולן, ראש כולל ברחובות השייך למוסדות 'דרכי תורה', מספר דווקא על הפן החיובי של הקורונה: "ישנה תופעה של תרומות מצד אנשים אשר ביקשו להינצל מהמגפה. למזלנו, זמן קצר לפני שהמגיפה השביתה את המדינה, ביקרנו בבתיהם של גדולי ישראל. בין היתר, התברכנו גם על ידי הרב מאיר מאזוז שהבטיח כי 'לתורמי הכולל יהיה שפע ברכה, פרנסה, ישועות ובריאות'. ההבטחה על הבריאות בתקופת הקורונה הביאה רבים לתרום לנו כדי להגן על עצמם מהמגפה בזכות התרומה וברכתו של הצדיק".

הרב ראובן גולן

תחת המוסדות של הרב גולן בהנהלת חמיו ישנם שלושה כוללים. אחד מהם נחשב לכולל הספרדי, הגדול ביותר באזור השפלה, שניים מהכוללים ממוקמים ברחובות ואחד בקרית עקרון, ובכולם ממשיכים האברכים לקבל את המלגה החודשית ללא כל שינוי. "הסיבה לכך היא העובדה שהכולל מתבסס, בין היתר, על תרומות מתוך הקהילה", מסביר הרב גולן. "הכולל שלנו מתבסס על הסכמי יששכר וזבולון, שנשארו ברובם למרות המצב. כמו כן אנו פועלים בקרב בני קהילתנו, אנשי דרכי תורה, ומתפללי בית הכנסת, אשר מרגישים צורך ומחויבות למפעלים החשובים ותורמים עבורם. כל זאת לצד העובדה שהכולל שלנו פועל באמצעות תרומות קטנות יחסית, ואינו מתבסס על עשירים גדולים, שפרנסתם הייתה עלולה להיפגע בעקבות הקורונה. כל זה מנע מאתנו משבר גדול עוד יותר", הוא מציין.

(צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)

אז אפשר לומר שאתם מסודרים?

"לצערי לא ממש, כי הקומץ אינו משביע את הארי. הגיעו אלינו לאחרונה אברכים חדשים, שאנו מתקשים לקבלם. חמי, הרב בן ציון סלאמי, שמנהל את הכל וגם אחראי על העבודה הקשה בהשגת המימון עבור הכוללים, החליט להקים את הכולל לאחר שנפצע במלחמת יום כיפורים, ועושה מאמצים כבירים מאוד לקבל אל המוסדות את האברכים שמתדפקים על דלתותינו. אבל, לאחרונה הגיעו מספר אברכים ואיננו יודעים כיצד נוכל להכניס גם אותם. נושא נוסף שפגע בנו כלכלית, הוא סגירת בתי הכנסת למשך תקופה ארוכה. בעקבות כך מכירות העליות, שהיוו נדבך ברווחי הכולל, הופסקו, וחלק מהתרומות פחתו".

רואים ניסים

ועדיין, ההתמודדות בימים אלו קשה מאוד, עד שנראה כי רק ניסים מהשמיים יכולים לעזור. ראש כולל אחד אומר ל'הידברות', כי בעצמו איננו יודע כיצד השיג עד כה את הכספים לכולל שהוא מחזיק. "זה לא סייעתא דשמיא, אלא ניסים ונפלאות ממש", הוא אומר ומספר, "היה לי קשר עם עשיר אחד מארה"ב. בו בזמן, ניסיתי להיפגש כל העת עם אחיו, שהינו אדם בעל יכולות כלכליות אדירות, אך ללא הצלחה. באחד המקרים שהגעתי לארה"ב, נודע לי כי האח שעמו הייתי בקשר נפל ושוהה כעת בבית החולים. החלטתי להגיע ולבקרו בבית החולים. כאשר הגעתי למקום, הופתעתי לראות את האח השני, שהגיע בדיוק באותו זמן לבקר את אחיו. בעקבות כך נוצר בינינו הקשר המיוחל והוא מלווה את הכולל שלנו בתרומות מאז. כך במקום שאני אהיה זה שהגיע אליו, הקב"ה החליט לשלוח אותו אליי..."

סיפור נוסף ומדהים במיוחד שהוא מספר נוגע להקמת המבנה שבו ממוקם הכולל שבבעלותו. "קודם הבנייה", הוא אומר, "סמכתי על הבטחה של תורם אחד, אשר העניק לי את הסכום הראשוני. אך במהלך הבניה, מצבו הכלכלי הורע, ואני נותרתי עם בניין בנוי למחצה. תקופה קצרה לאחר מכן, רעייתי נסעה לצפת. באמצע הדרך התפתחה שיחה בינה לבין אישה אחרת שישבה על ידה באוטובוס. בתוך כדי הדברים סיפרה אשתי, כמשיחה לפי תומה, את סיפור התרומה שהופסקה. האישה ההיא ביקשה ממנה בשלב מסוים לעצור ואמרה לה שהסיפור נגע לליבה ובכוונתה לסייע לנו. התורמת האנונימית הוציאה פנקס צ'קים ורשמה צ'ק בסך 5,000 דולר עבור הכולל. רעייתי הייתה בטוחה שבכך הסתיים הסיפור, אך לקראת סיום הנסיעה ביקשה התורמת מאשתי, שאבוא לבקר אותה בביתה. כמובן שהסכמתי, ובכל אותו הזמן אמרתי לעצמי: '5,000 דולר זה סכום יפה, אבל אני עדיין רחוק מהסכום האמתי'. ביום המיועד, הגעתי לביתה. היא קיבלה אותי במאור פנים ושוחחנו במשך זמן מה. לאחר כשעה ששהיתי בבית, היא הוציאה פנקס צ'קים ואמרה לי שבכוונתה להשלים את כל הסכום. יצאתי משם עם מאה אלף דולר שאפשרו לי להשלים את הקמת הבניין. אם הסיפור הזה לא נס, מהו נס?!"