מרגש: "כנגד כל הסיכויים - זכיתי להביא שני תינוקות בבריתו של אברהם אבינו"

לא מעט בריתות ערך המוהל הרב צבי גוטמן בחודשים האחרונים, אך שתי הבריתות שנערכו ובשבוע שעבר היו מיוחדות ובלתי שגרתיות.

"הכול התחיל לפני שבוע", הוא מספר, "כשקיבלתי קריאה מיוחדת מבלארוס מהרב אברהם גבירצמן: תינוק נולד למשפחה יהודית בבלארוס למזל טוב. הם רוצים שאבוא למול את ילדם ביום השמיני, אך אין להם כסף לשלם את הוצאות הדרך".

הברית בבלארוס

ברית מילה בימי קורונה

מה זאת אומרת אין כסף? כמה עולה ברית מילה בימינו? מסתבר שדווקא בימי הקורונה הפכה ברית למבצע מורכב במיוחד: "במשבר הקורונה קראו לי בכל שבוע לערוך בריתות מחוץ לווינה מקום מגורי, ובכל פעם מחדש זה היה משימה מסובכת", מספר הרב גוטמן, "הרי רוב הגבולות סגורים, כמעט כל המדינות מחייבות בידוד למשך שבועיים לכל זר שנכנס למדינה, אין טיסות, ואין אישורי נסיעה. במצב כזה, כל ברית שנערכת בזמנה דורשת אישורי נסיעה מיוחדים, אלתורים חוקיים יותר ופחות, ורעיונות נועזים. באחת הפעמים נדרשתי אפילו להפוך ל'נהג משאית', כדי שיאפשרו לי לעבור את הגבולות...

"הפעם ראינו כי הדרך לבלארוס תהיה אפשרית רק בשילוב הבא: יהיה עלי לנסוע[31]  ברכב מווינה שבאוסטריה אל גרמניה. זו נסיעה של כארבע וחצי שעות, ולאחריה אצטרך להמשיך בטיסה לפינלנד ומשם בטיסה נוספת לבלארוס. לצורך המסע בדרך חזור איתרנו טיסה מבלארוס לשבדיה וממנה לווינה, כולל עצירת ביניים בשבדיה למשך שבע שעות וחצי. שימו לב לכל מעברי הגבול והחלפות כלי התחבורה, אשר דורשים הרבה מאוד כסף לכל המערך של הנסיעות. מדובר בערך ב-1500 אירו, שהם כאלפיים דולר. הורי התינוק שמעו זאת ונכנסו למצוקה. הם לא ידעו כיצד יוכלו לממן את הנסיעות היקרות והבלתי שגרתיות".

הרב גוטמן מתכונן לברית בחדר השכור בנמל התעופה בשבדיה

באמת סכום גבוה. לא יאמן שבשנת 2020 יהודים צריכים לשלם 2000 דולר על עריכת ברית מילה... ומה עשיתם?

"ביום שישי כתבתי על כך לחבר בצער רב, והוא הפיץ את ההודעה הזו לקבוצות שונות. התוצאה הייתה מדהימה: בתוך שעתיים הושלמו כל צורכי הברית! יהודים יקרים מרחבי העולם כולו תרמו והשתתפו מכל הלב, למען תיערך הברית בזמנה. בלי להכיר את התינוק ומשפחתו, בלי לבדוק ולחקור ולחשוד האם הפרטים נכונים, רק פתחו את הלב לכבוד המצווה. לא עברו עשר דקות מפרסום המודעה וכבר התקשרו אלי מארצות הברית הרחוקה כדי לזכות לתרום... ולא רק משם התקשרו, אלא מכל העולם. מהר מאוד ראיתי כי נאסף כל הסכום הדרוש לצורכי הנסיעה, ומיד העלינו הודעה כי לא צריך לתרום עוד. אבל היהודים היקרים ששמעו על המצווה, התעקשו על רצונם להשתתף בברית, ולא וויתרו: היו שתרמו כסף למשפחתו של התינוק, היו שתרמו והעבירו דרכי בגדים לתינוק, ואף היו יהודים יקרים שתרמו אוכל".

מדוע צריך תרומות של אוכל? מה הקשר בין עלות הנסיעות לעריכת הברית, לבין תרומת אוכל?

"גם זה קשור למשבר הקורונה. בדרך כלל ניתן להשיג בבלארוס מעט אוכל כשר, כאשר היהודים המקומיים מייבאים או נעזרים לשם כך בנוסעים שמביאים עבורם מוצרי מזון כשרים. אך כעת שורר בבלארוס מחסור גדול במוצרי מזון כשרים בגלל הגבולות הסגורים והקושי בייבוא. גם אני עצמי ביקשתי לסייע ולהביא אוכל כשר לבלארוס, ידעתי שהיהודים שם זקוקים למוצרי חלב טריים וכשרים כמו גבינות, וישמחו מאוד אם עכשיו, כשאני כבר עושה מאמץ כזה ועובר את כל הגבולות – לפחות אביא להם קצת מזון כשר. הלכתי לסופרמרקט וערכתי קנייה גדולה עבור יהודי בלארוס, הוספתי גם חטיפים לילדים, ורכשתי ככל שיכולתי להעמיס על הרכב. ואז שאל אותי בעל החנות, חבר טוב שלי, אם הקנייה שלי קשורה לברית המדוברת. אישרתי לו שאכן אני רוכש את המוצרים הכשרים עבור סעודת הברית ועבור קהילת בלארוס. המוכר שמע זאת, וכשהגיע תורי לערוך חשבון ולשלם – הודיע לי במפתיע שהקניה כולה היא מתנה ממנו. כמוהו היו עוד ועוד יהודים יקרים שהתעניינו בלי הפסקה במה אפשר עוד להשתתף במצווה הגדולה, ולא הסכימו לוותר על הזכות. זו הייתה תחושה בלתי נתפסת. הרגשתי שזו הייתה ברית של עם ישראל כולו".

טבילה במחיר בריכה שלמה

ואכן, הרב גוטמן יצא לדרך ביום שני, בחמש לפנות בוקר. הוא התחיל את המסע הארוך לעבר בלארוס, כשהוא מצויד בתרומותיהם של עשרות יהודים מרחבי העולם.

"לפני שיצאתי לדרך התקשרתי לאדמו"ר מבעלזא", הוא מספר, "כחסיד בעלזא, אני מתקשר תמיד לפני נסיעות כדי לבקש שיזכירו אותי לפני האדמו"ר ולזכות בברכתו. בימים האלו, כשהגבולות סגורים וכל נסיעה דורשת אישורים ואלתורים מיוחדים, רציתי עוד יותר מתמיד לצאת לדרך כשאני מלווה בברכתו של האדמו"ר. ואכן, האדמו"ר ברך אותי ויצאתי למסע.

"נסעתי לגרמניה ברכב, המשכתי בטיסה עם אישור מיוחד לפינלנד, ושעה מאוחר יותר החלפתי מטוס אל בלארוס. הגעתי בשעת לילה מאוחרת של יום שני, לאחר שעות ארוכות של נסיעה, מותש וסחוט, אבל העיקר שהגעתי, והברית תוכל להיערך בזמנה, בעזרת ה'. כשפגשתי את הורי התינוק, בני המשפחה לא האמינו למראה הכבודה המרגשת שסחבתי עמי: בגדים, אוכל כשר, מלאי שוקולדים וחטיפים בהכשרים מהודרים, ובעיקר לב ענק של כל יהודי העולם".

אלא שבזה לא מסתיים סיפורה של הברית, הרב גוטמן ממשיך ומספר את עלילות השבוע המרגש שחווה: "לפני עריכת הברית ביקשתי לטבול במקווה, כפי הנהוג. בקהילה הסבירו לי שמקוואות הגברים סגורים בגלל הסגר הקורונה, ואין לי כל אפשרות לטבול במקווה טהרה. חשבנו מה לעשות, ולבסוף נמצא פתרון יצירתי: שכרנו בריכת שחייה מקומית, ובשש בבוקר נכנסתי לבריכה הריקה וטבלתי. אומנם זה לא מקווה טהרה כשר לטבילה דאורייתא, אך לטבילת מנהג של גברים זה גם כן טוב. בעל הבריכה הגוי היה המום כולו: מדוע היהודים שוכרים בריכה שלמה למשך היום, בסכומי כסף כה גבוהים, אולם משתמשים בה רק למשך דקות ספורות? לכו תסבירו לגוי מעלתה של טבילה...".

מעמד אמירת הברכות בברית בשבדיה: הרב גוטמן והרופא ואבי הבן עם התינוק

לאחר כל ההכנות והמכשולים, הגיע תורו של התינוק הקטן להצטרף לעדת ישראל הנימולים. "בחסדי ה', זכינו לערוך את הברית לתינוק ביום השמיני ללידתו. התינוק הקטן נקרא בשם אליהו, וההורים היו מאושרים שזכו לכך למרות כל הקשיים. בסיום הברית, ביקש סביו של התינוק לשלם לי שכר טרחה, כנהוג, אך אני סירבתי. אמרתי לו שיהודים רבים כל כך השתתפו בברית הקדושה הזו, וגם אני רוצה להיות חלק מעם ישראל, ולא לקבל כסף על הברית. הסב שמע זאת והחל לבכות מרוב התרגשות".

ברית לבן חודש

הברית הסתיימה ברוב אושר, וכעת יש לערוך את הדרך חזרה לווינה. אך מתברר שאצל עושי מצווה הזכויות רודפות זו את זו: "הדרך היחידה לחזור לביתי הייתה דרך טיסה לשבדיה, וכללה עצירת ביניים", מספר המוהל. "את עצירת הביניים הזו רציתי לנצל לעריכת ברית נוספת. מיוחדת. כבר ידענו לפני חודש כי בשבדיה נולד תינוק יהודי, שמחכה עד עכשיו להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. ההורים חששו מנגיף הקורונה המשתולל במדינה, ומזה שבועות עמלנו לשכנע אותם לערוך ברית לילדם הקטן. ידידי ר' משה סטאריק המתגורר בווינה עזר לי בזה מאוד, יחד עם הרב חיים גרייזמן - שליח חב"ד בשבדיה. שניהם דיברו על ליבם של ההורים שוב ושוב. הם הסבירו להם אודות החשיבות והזכות הגדולה בעריכת ברית מילה לתינוק, אך ההורים עדיין פחדו מאד ולא הסכימו. כעת, כאשר ממילא עמדתי לעבור בדרכי בשבדיה, חשתי שתהא זו החמצה גדולה מדי לשהות במדינה ולא למול את התינוק היהודי המחכה כל כך להצטרף לכלל עם ישראל.

הרב גוטמן והרופא היהודי בנמל התעופה בשטוקהולם

"במשך כל אותו הלילה ערכנו מרתון של שיחות טלפון לשבדיה: קישרתי בין ההורים לבין משפחות אחרות שערכו ברית בימים אלו, הרגעתי והסברתי את כל התהליך, הפצרתי ושכנעתי. ברוך ה', לאחר שכנועים רבים ניאותו ההורים לערוך את הברית לילדם, ומיד היה עלינו למהר ולארגן את כל הפרטים בעריכת הברית הפתאומית, לתאם בין הבאים, לתכנן היכן ואיך ומי, ולדאוג גם לרופא יהודי שיבוא גם הוא למקום, כפי שמחייב החוק השבדי.

"הוחלט שהברית תיערך בחדר צדדי בשדה התעופה עצמו. האב הגיע לנמל התעופה עם תינוקו בן החודש, ועימו גם רופא יהודי. ללא מניין נוכחים, אבל עם הרבה שמחה והתרגשות, ערכנו את הברית, והתינוק הוכנס בבריתו של אברהם אבינו. שמו בישראל נקרא מאיר, וההורים היו מאושרים על שזכו וערכו ברית לבנם למרות כל החששות הקודמים".

הארה ממרומים

הרב גוטמן ממשיך לספר: "לאחר שסיימנו את הברית, זכיתי לראות השגחה פרטית מיוחדת באופן אישי: הברית נערכה בשדה התעופה 'ARN Stockholm ', ולאחריה היה עליי להמשיך בטיסה נוספת כדי לצאת משבדיה ולהגיע בחזרה לאוסטריה. אך פרט קטן וגורלי נשמט מידיעתי: הטיסה השנייה יצאה מנמל תעופה אחר, 'StockholmNYO', ולא מהנמל בו נחתתי וערכתי את הברית. כשהזמנתי את כרטיסי הטיסה לא הבחנתי בהבדל ה'קטן'. גם תהליך הוצאת המזוודה מהמטוס לא הסב את תשומת לבי לשינוי, כל ההתנהלות הייתה רגילה. כנראה הייתי רואה את הטעות רק בזמן אמת, כאשר היה עלי להעלות את המטוס ולא הייתי מוצא אותו בשדה התעופה. בנקל הייתי מפסיד את הטיסה החשובה, ומי יודע מתי הייתי יכול לצאת ולחזור לביתי? הרי איני יודע מתי יש טיסות נוספות משבדיה לוינה.

לאחר הברית: הרב גוטמן והרופא עם אבי הבן בנמל התעופה בשבדיה

"היינו כבר לאחר עריכת הברית, מאיר הקטן היה רגוע ומצץ בשלווה את המוצץ הטבול ביין, ואני נחתי מעט לפני שאעלה שוב לטיסה הבאה. ביקשתי מאבי הבן לעזור לי ולהדפיס את כרטיס הטיסה שלי. הוא הדפיס זאת בקלות, והעיף מבט קל בכרטיס.

"'היי, אתה לא במקום הנכון!' הוא אומר לי.

"'מה זאת אומרת?' לא הבנתי. 'עוד שלש שעות הטיסה שלי. מה הבעיה?'.

"'תסתכל בכרטיס. המטוס שלך ממריא משדה תעופה אחר. עליך למהר ולנסוע לשדה המרוחק מכאן שעתיים נסיעה, לפני שתחמיץ את הטיסה'.

"לרגע נבהלתי. לא ידעתי מה אעשה וכיצד אספיק את המטוס, אולם אז התערב בשיחה הרופא היהודי, זה שהגיע למקום רק בשביל לאפשר את עריכת הברית באופן חוקי, ואמר שהוא נוסע בדיוק לאותו אזור. בסופו של דבר הרופא הסיע אותי הישר אל שדה התעופה, ואני הספקתי את המטוס חזרה לביתי ברגע האחרון. אלמלי הברית שהתאמצנו לעשות בשבדיה, כנראה הייתי מפסיד את הטיסה ומצטער מאוד. חשתי שזו הייתה ממש הארה מהקב"ה".

"חזרתי הביתה, מלא רשמים מהבריתות המרגשות, וכתבתי לכל התורמים המופלאים: 'הקב"ה נתן לכם מתנה מיוחדת. לא רק שהשתתפתם בזכות של ברית אחת, אלא זכיתם בזכויות של שתי בריתות'".

רחלי שינפלד מקובנה: "האחיות בבית החולים נתנו לי חמץ בפסח"