סרטן הערמונית – דרכי טיפול, תזונה ומידע רפואי שחשוב לדעת

סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, ואחת המחלות השכיחות ביותר אצל גברים מעל לגיל 50. למעשה, אחד מכל עשרה גברים מעל לגיל 50 בארץ (ואחד מכל ששה בעולם) יחלה בסרטן הערמונית, וסביב גיל 90 שיעור המחלה עומד על כמעט 100%. מתחת לגיל 40, לעומת זאת, המחלה אינה קיימת כלל.

(לא) נעים להכיר: מהו סרטן הערמונית?

כמה מילים על סרטן באופן כללי: סרטן הוא תופעה שבה אחד מן התאים ברקמה מתרבה ללא הפסקה. כל תא סרטני מתחלק שוב ושוב ללא הפסקה, ויוצר גוש של תאים סרטניים במקום אחד בגוף. התאים בגוש הסרטני הורסים את הרקמות הבריאות שסמוכות אליו, ואם הוא אינו מטופל – התאים הסרטניים מתפשטים גם מחוץ לאיבר הראשוני שבו התפתחו. הם נוטים להגיע לאזורים כמו בלוטות הלימפה, הריאות, העצמות ועוד. ההתפשטות הזו מכונה "גרורות".

הערמונית היא בלוטה השייכת למערכת הרבייה של הגבר. היא ממוקמת בבסיס של שלפוחית השתן ומקיפה את צינור השופכה, המעביר את השתן מן השלפוחית אל מחוץ לגוף. תפקיד הערמונית הוא לייצר חלק מנוזל הזרע.

סרטן הערמונית, בניגוד למרבית סוגי הסרטן, הוא כזה שמתפתח באיטיות. קצב ההתחלקות של התאים הסרטניים איטי, ולכן במרבית המקרים, הוא אינו גורם למוות. עם זאת, חשוב לזהות אותו בשלב מוקדם ולטפל בו, כיוון שישנם גם מקרים אלימים יותר.

אבחון: איך אדע שאני סובל מסרטן הערמונית?

לעיתים ישנם תסמינים המצביעים על אפשרות לקיומו של סרטן הערמונית, כמו צורך תכוף בהטלת שתן, זרם חלש ודק של שתן וכאב בזמן הטלת שתן. במרבית המקרים, עם זאת, אין תסמינים ברורים, והסרטן מתגלה רק בבדיקות שגרה – או כאשר הגידול הסרטני כבר גדול, ויוצר לחץ על השופכה. במקרה של גילוי מאוחר, הסרטן עלול גם לשלוח גרורות, ואז להתבטא בכאבים בעצמות, בירכיים או בגב התחתון.

(צילום: shutterstock)

בגלל הקושי בזיהוי מוקדם, מומלץ לגברים מעל גיל 50 לעבור בדיקות שגרתיות לגילוי סרטן הערמונית. באמצעות בדיקות השגרה, ניתן לזהות סימנים להתפתחות הסרטן: הגדלה של בלוטת הערמונית, שמתגלה בבדיקה ידנית של הרופא, או עלייה בשכיחות של חלבון PSA – חלבון שמיוצר על ידי בלוטת הערמונית, אשר מתגלה בבדיקת דם פשוטה. עם זאת, כל התסמינים וגם הבדיקות הללו עשויים להתרחש גם כאשר ישנה הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית. לכן, כאשר מתגלה חשד לסרטן הערמונית, מבצעים ביופסיה. הביופסיה היא בדיקה שבה נוטלים דגימה של רקמות מהבלוטה, ובודקים אותה בבדיקת מעבדה מיוחדת. נטילת הרקמות נעשית בדרך כלל בהרדמה מקומית, וכרוכה בכאב קל, אשר לרוב חולף בתוך מספר ימים.

אז יש לי סרטן הערמונית. איך מתקדמים מכאן?

ראשית יש לדעת, שסיכויי ההחלמה מסרטן הערמונית גבוהים, ובמקרה של גילוי מוקדם הם עומדים על כ-90%. בנוסף, כאמור, לעיתים קרובות ניתן לחיות עם סרטן הערמונית במשך שנים רבות, ללא טיפול מיוחד ובבריאות טובה, בגלל ההתפתחות האיטית שלו.

לכן, במקרים רבים הרופא ימליץ על טיפול השגחתי בלבד – כלומר מעקב תקופתי אחר ההתפתחות של הסרטן, ללא טיפול פעיל. המטרה של טיפול השגחתי היא למנוע ככל האפשר צורך בטיפולים אקטיביים, אשר כידוע, גורמים גם הם עצמם לתופעות לוואי, לעיתים קשות, ואף לסיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים. המעקב חשוב, כיוון שאם מדובר במקרה של סרטן אלים – הטיפול האקטיבי הכרחי, ולכן יש לעקוב ולבדוק את קצב ההתפתחות של התאים הסרטניים.

עם זאת, טיפול השגחתי בלבד עלול ליצור קושי נפשי על המטופל. עצם הידיעה שמחלת הסרטן קיימת בגוף ואינה מטופלת עלולה לגרום ללחץ ולחרדה. לכן כאשר שוקלים אפשרויות טיפול, גם ההיבט הנפשי נלקח בחשבון.

כאשר ישנו צורך בטיפול אקטיבי, ישנן מספר אפשרויות טיפוליות שנלקחות בחשבון. הבחירה בין האפשרויות השונות נעשית על ידי הרופא המטפל בהתאמה למצבו הרפואי האישי של המטופל.

ניתוח – באפשרות הניתוחית, מסירים לחלוטין את בלוטת הערמונית ולאחר מכן מחברים מחדש את שלפוחית השתן אל צינור השופכה. הניתוח יכול להיעשות במספר שיטות, כמו השיטה הבטנית, השיטה הפריניאלית או השיטה הלפרוסקופית (שעדיין אינה נפוצה בארץ). אם הומלץ למטופל על ניתוח, מומלץ לברר על האפשרויות השונות לביצועו, כדי להקל ככל האפשר על ההחלמה לאחריו.

טיפול בהקרנות – טיפול בקרינה נועד לפגוע באזור בו נמצא הגידול, תוך הימנעות מפגיעה באזורים אחרים, בריאים. במקרה של סרטן הערמונית, ישנן שתי אפשרויות לטיפול קרינתי. האפשרות האחת היא ההקרנות החיצוניות, המוכרות גם מסוגים אחרים של סרטן. הטיפול הינו יומיומי ונמשך מספר חודשים, ובמהלכו ניתנות כמויות קרינה הולכות וגדלות לאזור הערמונית, באמצעות הדמיה תלת ממדית ותוכנית טיפול ממוחשבת. הטיפול נעשה ללא הרדמה.

האפשרות השניה היא ברכיתרפיה – קרינה פנימית. באפשרות זו, משתילים חומר רדיואקטיבי ישירות לבלוטת הערמונית. ההשתלה נעשית בטיפול חד פעמי הנערך בהרדמה מקומית או מלאה למשך כשעה. לאחר כ-24-48 שעות המטופל יכול לחזור לשגרה היומית שלו, כאשר החומר שהושתל ממשיך לפלוט קרינה במשך מספר חודשים. היתרון בטיפול זה הוא האפשרות לתת כמויות גדולות הרבה יותר של קרינה מאשר מקרינה חיצונית, ומצד שני – למנוע פגיעה באיברים סמוכים בצורה יעילה יותר.

לעיתים נשקל גם שימוש בטיפול כימותרפי.

תזונה: מה כדאי לי לאכול אם יש לי סרטן הערמונית?

כדאי לדעת כי מחקרים מראים שישנו קשר בין התזונה במהלך החיים לבין התפתחות של סרטן הערמונית. על פי המחקרים, גברים אשר אוכלים מזון עשיר בשומן מן החי ובשומן טרנס – סיכוייהם ללקות בסרטן הערמונית גדלים. לעומת זאת, אצל גברים שאוכלים תזונה העשירה בפירות ובירקות, בוויטמיני E ו-D, סלניום, ליקופן ואומגה 3, הסיכון לחלות בסרטן הערמונית קטן.

למתמודדים עם סרטן הערמונית מומלצת תזונה עשירה בפחמימות מדגנים מלאים, בעלות אינדקס גליקמי נמוך, המכילה כמות נמוכה יחסית של חלבונים ושל שומנים. בנוסף, מומלץ להגדיל צריכה של מוצרים מן הצומח על חשבון מוצרים מן החי.

המלצות התזונה רבות וחשוב להתאים אותן למטופל ולצרכיו המדויקים. לכן מעבר להמלצות הבסיסיות הללו, מומלץ להתייעץ באופן אישי עם רופא ו/או דיאטנית, כדי להתאים למטופל תזונה שתסייע לו להתמודד עם המחלה בצורה מיטבית.