בתה של הנפטרת מקורונה, במכתב מרגש: "אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא"

בסוף מרץ האחרון, נפטרה מסיבוכי קורונה פזית בביאן בת ה-50 מראשון לציון, לאחר שבוע שבו נלחמה בנגיף. 

בביאן הייתה הקורבן ה-18 של הקורונה, והיא הותירה אחריה בעל ושלוש בנות - תאומות בנות 20 וילדה בת 14. לאחר מותה פרסמה בתה רומי בת ה-14 את המכתב הזה, שריגש אלפים ברשת: "אמא שלי, אהובה שלי, יקרה שלי, כל העולם שלי! שמישהו יעיר אותי מהחלום הנורא הזה! שזו מתיחה באחד באפריל, שכל זה לא אמיתי... הדמעות מדברות, הידיים רועדות והגוף צמרמורות.

אני לא מעכלת, זה לא נתפס שהטרגדיה הזו קרתה. אי אפשר לתאר את הסיטואציה הזו. בחיים לא דמיינתי וחשבתי שהיום הזה יגיע, שאצטרך להיות בהלוויה שלך, ושכל הוואצפ שלי ים הודעות של 'משתתפים בצערך', ו'שהכל יהיה בסדר', ולראות אותך בחדשות ובכתבות. הכל מרגיש לי סרט אחד גדול שתיכף אצא ממנו".

"הקורונה הארורה הזו שעצרה לכולנו את החיים"

ממשיכה רומי הצעירה, וכותבת: "זה פשוט נחת עלינו בבום כמו פצצת אטום ישר לתוך הלב! לא האמנו שזה יקרה ויגיע! מה זה קשור עכשיו באמצע החיים?! כולנו בהלם, בשוק , שבורים, הרוסים ומרוסקים.
הלב כואב, נשרף ונשבר לחתיכות!
אוף אמא , זה לא פייר!למה דווקא את? אישה מדהימה ומלאת טוב לב.
לא סתם קראו לך ״פזית״ , אישה זהב עם לב זהב ענק! מלאך טהור ואמיתי!
אמא שלי, אני לא מאמינה שאני מדברת עלייך בלשון עבר. את היית האישה הכי מדהימה, חזקה , אמיצה, אכפתית, אוהבת, תומכת, אופטימית, חייכנית, עוזרת לכולם בראש ובראשונה ותמיד שם בשבילנו בטוב וברע! 

אמא ואישה למופת! וכמו שאבא תמיד אומר 'אשת חיל'. אמא, אין אחד שלא הכיר אותך וידע מי את!
כולם יודעים, ואין אחד שלא אמר כמה את אישה מדהימה ומלאת שמחה שתמיד עוזרת ונותנת. פשוט העריצו אותך!
את נלחמת כמו לביאה כל החיים שלך למעננו, ובמשך ה-10 ימים הלא פשוטים האלו בבית חולים בתקופה הקשה והמטלטלת הזו ועם הקורונה הארורה הזו שעצרה לכולנו את החיים.

"כמה חיכיתי ודמיינתי את היום שתשובי אלינו חזרה הביתה עם החיוך הגדול והיפה שלך, בריאה ושלמה ותראי שלט גדול שהכנו עבורך 'ברוכה השבה אמא יקרה שלנו!'".

"הייתה לה בעיה בלב שטופלה, אבל חששנו לה"

את מכתבה מסיימת רומי עם מילים שמביעות געגוע לפעולות שנהגה לעשות פזית, לכאורה פעולות פשוטות ויומיומיות, אך כעת מתברר כמה הפעולות הפשוטות הללו עשו רושם גדול על בני הבית. " אמא, איך ממשיכים? שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר בלעדייך. אם זה השיחות הקבועות, השיחות בקבוצת ווטסאפ שלנו ״בביאן אימפריה״ שכל יום את שולחת לנו שיר חדש לשמוע, ההתכתבויות, השיחה הקבועה מהעבודה שלך, הארוחות בשישי בערב, ההליכות שלנו בערב, השיחות הקבועות עם המשפחה והחברות שתמיד את מסדרת להם את העניינים, הפתקים הקטנים שאת משאירה לנו מידי בוקר עם מטלות שצריך לעשות בבית ושתמיד בסוף כתוב אוהבת אמא ולב.

"וכמובן, מי יצחק עליי על זה שאני לא יודעת לבשל ויגיד 'רומי את תשרפי את הבית'? אמא שלי, כמה שאת תהיי חסרה. געגועים בלי סוף! אין רגע שאנחנו לא חושבים עלייך! כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא! אמא יקרה שלי, נוחי על משכבך בשלום. אני בטוחה שאת במקום טוב שם למעלה בגן עדן, שומרת ומסתכלת עלינו כל הזמן בגאווה ורואה כמה אנחנו מאוחדים וחזקים! את ואבא גידלתם משפחה למופת! למדנו ממך כל כך הרבה לחיים!
ואל תדאגי אבא, שחק, הילי ואני תמיד ביחד ושומרים אחד את השני כל הזמן וגם עלייך אמא יקרה שלנו!
אמא את איתנו תמיד בבית, בלב ובנפש!
אוהבים אותך תמיד תמיד ומתגעגעים בלי סוף  ת.נ.צ.ב.ה".

פזית בביאן עבדה בבנק בראשון לציון. כשהקורונה החלה להתפשט בארץ, בני משפחתה הציעו לה שלא לחזור לעבודה, בשל מחלת רקע ממנה סבלה. "הייתה לה בעיה בלב שטופלה, אבל חששנו לה ואמרנו לה לא ללכת, כי פחדנו שתידבק מישהו", אמרו בני המשפחה ל'ישראל היום'. "היא נאבקה במשך כמה ימים ונלחמה, אבל הכל הידרדר מהר".