"ציסטות בצוואר, בעיות בלב, מים בבטן - למה את לא מפילה כזה ילד חולה?"

אחרי שתי בנות, התרגשה אנג'ליקה לשמוע שהיא נושאת ברחמה בן. אולם השמחה נותרה רק לרגע, משום שמיד לאחר מכן הסביר לה הרופא את הממצאים שראה בבדיקה. "תורידי את הילד", הוא אמר לה מיד, ושלח אותה להמשך בירור עם האבחנה הקשה.

אנג'ליקה כמובן נלחצה, אך בתוך ליבה כבר נבטה ההחלטה, שאת החיים של הנשמה הזו היא לא מפסיקה. במשך חודשים ארוכים היא נלחמה על חייו של בנה כמו לביאה, מתמודדת עם בדיקות מתעתעות, עם לחצי הרופאים, ובעיקר עם הפחד מפני העתיד. לבסוף, דווקא ביום השמח ביותר בשנה הגיעו הדמעות, אך יחד איתן גם הידיעה שעשתה את הדבר הנכון.

"על ילדים לא עושים תנאים"

בשבוע ה-14 להריונה, הגיעה אנג'ליקה לבדיקת שקיפות עורפית, ושם התחיל הכל. "הרופא אמר לי שיש לתינוק ציסטות על הצוואר, והודיע שההיריון לא תקין", היא מספרת. "הוא שלח אותי משם לבדיקה נוספת בבית החולים, ושם, עוד לפני שעשיתי אולטרסאונד, כבר יעצו לי לעשות הפלה, על סמך האבחנה שהגעתי איתה. באותם רגעים קיבלתי ממש פיק ברכיים, התחושה הייתה קשה מאוד".

אך הפלה לא הייתה בכיוון של אנג'ליקה כלל. "עוד לפני הסיפור הזה, התפרצה אצל הבת שלנו אלרגיה מסכנת חיים, ושם נבטה בתוכי ההבנה שעל ילדים לא עושים תנאים. את מה שה' נותן מקבלים באהבה, ורק הוא זה שיחליט מה יהיה איתם", היא מסבירה. "לכן לא הסכמתי להפיל, אך כן החלטתי לבדוק מה קורה. קיוויתי שתוצאות הבדיקות הראשונות יתבדו, ושאולי כך נגלה שהעובר בריא".

אולם הבדיקות הרבות רק העמיקו את חוסר הוודאות עוד יותר. "בסקירת המערכות המוקדמת אמרו שיש לעובר בעיות קשות בלב, אך בבדיקה מאוחרת יותר ראו לב בריא לחלוטין", מתארת אנג'ליקה. "בדיקה נוספת הראתה שיש לו מים בבטן, אבל האבחנה שבאה אחריה הראתה שהבטן דווקא תקינה. בין לבין נעלמה בעיית הציסטות בצוואר, אך נמצא סיכון גבוה לתסמונת דאון. כבר לא יכולנו לדעת מה באמת קיים ומה לא".

לכל אורך הדרך, לא חשבת להקשיב לעצת הרופאים?

"בוודאי שלא, כי היה ברור לי שאני מקבלת את הילד שלי כפי שהוא, ובגלל זה היו אפילו בדיקות ששקלתי אם כדאי בכלל לעשות. בנוסף, האבחנות שהשתנו מרגע לרגע נטעו בי את ההבנה שאנחנו לא באמת יודעים מהו מצבו של העובר, והייתה לי תקווה חזקה שהוא יצא בריא, למרות שלא תליתי רק בזה את ההחלטה".

עד כמה הרגשת שהרופאים מאפשרים לך לבחור בעצמך?

"האמת היא שהרגשתי שלא מקבלים את הבחירה שלי, ולוחצים עליי מאוד לעשות הפלה. שמעתי מהרופאים מילים קשות על ילד שנראה כמו מפלצת וכנראה יהרוס לי את החיים, ממש כך. זאת בזמן שאפשר היה לדבר איתי בצורה מקצועית יותר - בלי כל המילים המפחידות. הם אמנם נתנו את האפשרות להמשיך את ההיריון, כי הרי שבסופו של דבר בחרתי בזה, אבל אף אחד מהם לא עשה לי חיים קלים עם ההחלטה הזו. המקום היחיד ממנו קיבלתי תמיכה היה מחלקת אמ"א של הידברות, ולאורך הדרך הקשה זכיתי שוב ושבו לשיחת טלפון מעודדת ממש מידי יום. מול כל הלחץ של הרופאים, מילותיה המרגיעות של קלינה, מנהלת המחלקה, נתנו לי כוח רב, והעובדה שיש מי שיתמוך בי, הייתה חשובה לי מאוד".

דמעות ביום השמח בשנה

למרות כל התקוות והאופטימיות, בהיותה בשבוע ה-37 להריונה, החלה אנג'ליקה לחוש בירידה בתנועות העובר. "כאשר הגעתי לבית החולים כבר לא היה לו דופק", היא מתארת, "ויום למחרת, בחג הפורים, עברתי לידה שקטה. הילד שלנו לא שרד בגלל הבעיות הבריאותיות שחלקן באמת היו קיימות, אבל אנחנו זכינו לא לקפח את חייו, ולתת לו לפחות את חודשי החיים שבבטן. בברית שעשו לו לפני הקבורה, נתן לו בעלי את השם 'ניסים'. אחרי הכל, במהלך כל החודשים האלה, היו לו הרבה ניסים בבדיקות".  

"אינני אישה שומרת מצוות, אבל אמונה גדולה בה' יש לי", היא אומרת לסיום, "ברור לי שעשיתי את הדבר הנכון כשנלחמתי עבור חייו של הבן שלי עד הסוף. זכיתי להיות השליחה לנשמה הזו, שהייתה צריכה כנראה לעבור את התיקון שלה כך, והעובדה שהוא הלך ביום מיוחד כל כך כחג הפורים, רק חיזקה בתוכי את התחושה הזו. הוא נפטר יום לפני יום ההולדת שלי, ועם כמה שזה לא היה קל, אני מודה לה' על מתנת החיים הקצרה שזכיתי לשאת בתוכי, ועל כך שלא אני סיימתי את חייו. אילו הייתי חלילה בוחרת אחרת, זה בוודאי היה רודף אותי עד יומי האחרון".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il