גולשים כותבים
כשכל הרופאים התייאשו ושום דבר לא עבד, נזכרתי בדבר האחד שהזנחתי
מה עושים כשבלוטת התריס מפסיקה את פעולתה במשך שנה וחצי? שיתוף אישי בסאגה רפואית עם מסר מחזק עבורכם
- שולי שמואלי
- פורסם ל' סיון התש"פ |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
קוראים יקרים,
רציתי לשתף אתכם בסאגה רפואית שחוויתי על בשרי. הסיפור אומנם עוסק בתחום הבריאות, אבל המסר המחזק שאני מבקשת להעביר יהיה רלוונטי לכל תחום בחייכם, בין אם מדובר על זיווג, הצלחה בלימוד, פרנסה או כל תחום אחר בו דרושה הישועה.
בבדיקת דם שעברתי התברר כי אחד האיברים בגופי הפסיק לתפקד בצורה תקינה.
הפתרון הרפואי הוא לקחת כדור לכל החיים שתפקידו להחליף בצורה מלאכותית את אותו איבר, אך הוא גורם לניוון סופי של אותו איבר.
מצד שני, אי טיפול רפואי יגרום לבעיות במערכות שונות בגוף.
אז מה עושים? האם קיים פתרון שלישי? ואם כן, האם הוא הצליח במקרה שלי?
על כך בסיפור שלפנינו...
בבדיקת דם במהלך ההיריון שלי נמצא כי איבר בגופי הפסיק לתפקד בצורה תקינה.
אותו איבר נקרא "בלוטת התריס". אמנם מדובר בבלוטה קטנה היושבת באזור הצוואר, אבל יש לה השפעות על מערכות שונות בגוף.
לבלוטה תפקיד משמעותי ביותר, והוא לייצר שני הורמונים המועברים דרך הדם לכל הרקמות בגוף ומסייעים לתפקוד תקין של המוח, של הלב, של השרירים, ושל איברים נוספים. בשורה התחתונה: בלוטת התריס אחראית לייצר הורמונים שהכרחיים על מנת שכל התאים בגוף יעבדו בצורה תקינה.
בעקבות תוצאת הבדיקה, הרופאה רשמה לי כדור תרופתי שלוקחים כל יום. לקחתי את אותו הכדור במשך כל שאר 6 חודשי ההיריון שנותרו, כדי לשמור על התפתחות תקינה של העובר.
ישנם מקרים בהם ההפרעה נגרמת בעקבות הריון או לידה, ולאחר 2-3 חודשים לאחר הלידה בעיית בלוטת התריס מסוגלת להיפתר מעצמה. לכן, לאחר שהבת שלי נולדה, דהיינו לאחר 6 חודשים בהם אני נוטלת באופן קבוע את הכדור, החלטתי על דעת עצמי שאני מפסיקה ליטול את הכדור, בתקווה שדברים יסתדרו מעצמם. קיוויתי שהבלוטה תתאזן ותחזור לתפקד בצורה תקינה.
לצערי, אצלי זה לא היה המקרה.
חיכיתי מספר חודשים ארוכים אחרי הלידה, כשאני סובלת מהמחלה המכונה: "תת-פעילות של בלוטת התריס", והמצב רק הלך והחמיר.
במקרה שלי, מערכת החיסון זיהתה מסיבה מסוימת את בלוטת התריס כגורם זר, והתחילה לתקוף אותה ולהרוס אותה. זאת הסיבה השכיחה ביותר להפרעה של תת-פעילות בלוטת התריס.
התפקוד של הבלוטה הלך והידרדר, ורופאת המשפחה אמרה לי שעלי לחזור לקחת את אותו כדור, וגם נתנה לי מרשם.
התחלתי שוב לקחת את הכדור באופן קבוע.
מדובר בסוג הכדורים שהם "כדור לכל החיים", שמטרתו להחליף בצורה מלאכותית את בלוטת התריס.
תת-פעילות בלוטת התריס מוגדרת על ידי הרפואה הקונבנציונלית כמחלה כרונית, שהטיפול בה מחייב נטילת תרופה לאורך כל החיים.
ציטוט של רופאה - "התרופה לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס היא תרופה אותה יש לקחת ברוב המקרים לכל החיים. הפסקה של התרופה לאחר מספר חודשי שימוש תביא לחזרה של כל הסימפטומים שצוינו קודם, ואולי אף להחמרתם, שכן תת פעילות של בלוטת התריס היא בדרך כלל מחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי), שמתקדמת עם חלוף הזמן, כך שעם השנים כמות ההורמון המיוצרת ע"י הבלוטה הולכת ופוחתת, עד שהיא מגיעה לאפס".
ציטוט של רופאה נוספת - "תת פעילות בלוטת התריס היא מצב כרוני הדורש טיפול קבוע".
הבעיה בכדור הזה היא שבגלל שהוא מחליף את תפקוד הבלוטה, אז הבלוטה מפסיקה את התפקוד המינימלי שכן היא ביצעה, ומתחילה להתנוון. ככל שפרק הזמן שנוטלים את הכדור גדל, כך הבלוטה מתנוונת יותר ויותר, עד לניוון מוחלט. זאת אומרת ששימוש בכדור הזה לטווח הרחוק הוא גזר דין סופי לבלוטת התריס.
הבעיה הנוספת של הכדור הזה היא תופעות הלוואי שעלולים לסבול מהן, כגון לחץ תוך גולגולתי, גידול מוחי מדומה מוגבר עם התנפחות של העיניים, ליקוי בפוריות, ירידה בצפיפות העצם ועוד.
מלבד תופעות הלוואי המרתיעות ומלבד ה"גזר-דין מוות" שנחתם לבלוטת התריס אי פעם לשוב לתקינותה בנטילת כדור זה, השימוש בכדור זה גרם לי לתופעת לוואי מסוימת שפגעה באיכות חיי.
באיזשהו שלב, כשאני כבר נוטלת את הכדור מספר חודשים, החלטתי שכל הסיפור הזה שנקרא "להתחיל עם כדור לכל החיים" בגיל צעיר ממש לא התאים לי. נכון שהחיים הם לא תוכנית-כפי-בקשתך, אבל לא הסכמתי להשלים עם זה.
יחד עם זאת, הבעייתיות של הפסקת הטיפול התרופתי היא הופעת התסמינים הלא נעימים. מעבר לכך, פרק זמן ממושך של תת-פעילות של בלוטת התריס עלול להוביל לפגיעה בלב, לשינויים פתאומיים באישיות, לדיכאון עמוק, עקרות, פגיעה עצבית (כאבים או תחושת נימול( ועוד הרבה דברים לא נעימים.
למרות זאת, לקחתי סיכון מסוים ופשוט הפסקתי לקחת את הכדור על דעת עצמי.
(הערה: אין במאמר זה שום המלצה להפסיק טיפול רפואי מכל סוג שהוא!!!)
אז התחילו להופיע התסמינים הלא נעימים של תת-פעילות בלוטת התריס, אותם תסמינים מוכרים שחוויתי אחרי סוף ההיריון, כשנתתי תקופה מסוימת צ'אנס ראשון לבלוטה להתאזן.
עכשיו הגיע הזמן לתת צ'אנס מס' 2 לבלוטה לחזור לעצמה.
התסמינים מהם סבלתי היו:
- עייפות קשה מהרגע שאני קמה לאורך כל היום, ללא קשר כמה שעות ישנתי.
- מצבי רוח (ישנה פגיעה בהפרשת הורמון סרוטונין "הורמון השמחה").
- עליה במשקל, ללא קשר למה אוכלים (נאלצתי להרעיב את עצמי כדי לא לעלות במשקל).
- אי סבילות לקור (בעלי ציין כמה שחם היום, ואני הייתי מתכסה בסמיכת צמר ומתלוננת: ק-פ-ו-א לי!!!).
נתתי פעמיים צ'אנס לבלוטה לחזור לעצמה, כלומר 2 תקופות של חודשים ארוכים בהם אני לא נוטלת כדור וסובלת מתסמינים כדי לאפשר לבלוטה לחזור לתפקד.
אחרי כמה חודשים ארוכים כאלה, שקיוויתי שדברים יסתדרו והבלוטה תחזור לעצמה, וזה לא קרה, הבנתי שצריך לעשות משהו אחר בנידון.
אז קיבלתי המלצה לרופא שעוסק ברפואה אלטרנטיבית, שעזר להמון אנשים שלא מצאו מזור למחלתם ברפואה הקונבנציונלית. קיבלתי המלצות חמות מאנשים שהיו מטופלים אצלו.
תליתי תקווה אדירה באותו רופא! הטיפול היה יקר. המחיר לפגישה הוא 600₪, ועלות רכישת המוצר הטיפולי הוא 700₪ עבור כל חודש. מה לא עושים בשביל הבריאות?
הייתי בטוחהשמשם תגיע הישועה! הייתי כמעט אובססיבית לשים לב מתי לקחתי או לא לקחתי את אותו תכשיר שאמור לרפא אותי. אותו תכשיר קיבל ממני תשומת לב לאורך כל היום. ממש "כרכרתי" סביבו והוא היה לשיחת היום.
במהלך החודש הראשון לשימוש בתכשיר, התסמינים החלו להיעלם. התחלתי להרגיש הרבה יותר טוב.
לאחר שבועיים נוספים של שימוש באותו תכשיר טיפולי התחלתי לחוש שהתסמינים חוזרים, ואחרי שבועיים נוספים עשיתי בדיקת דם.
לאכזבתי המרה מאוד המספר פשוט זינק.
במצב תקין תוצאת בדיקת TSH אמורה להיות בטווח של 0.4-4.2
בבדיקת הדם קיבלתי תוצאה של 10.12
התקשרתי למרפאה להודיע למזכירה, ואחרי כמה ימים היא חזרה אלי והודיעה: "הרופא אמר שהוא ניסה לייצב את הבלוטה אבל זה לא הצליח, והוא אמר שתחזרי לקחת את הכדורים הקונבנציונליים".
זה היה כמו חץ כואב. התקוות שתליתי בטיפול התנפצו לרסיסים.
מיד באותו יום התחלתי לברר על טיפולים אלטרנטיביים נוספים שיכולים להועיל. בעלי קיבל המלצה חמה ממכר שעוסק בתחום הרפואה האלטרנטיבית על איזשהו תכשיר. ביררנו מול אנשים שסבלו מאותה בעיה כמו שלי והשתמשו באותו תכשיר, והם ציינו שזה עזר רק לתקופה זמנית.
עכשיו באמת כל התקוות התנפצו לרסיסים.
לנסות תקופה ללא נטילת כדור תרופתי כדי שהבלוטה תתאזן - לא צלח.
לתת תקופה נוספת צ'אנס - לא צלח.
טיפול ברפואה אלטרנטיבית - לא צלח.
בירור על טיפול נוסף ברפואה אלטרנטיבית - לא צלח.
חלפה כבר שנה וחצי שבה הבלוטה לא מאוזנת מעצמה!
אז לוותר ולחזור לקחת את אותו כדור תרופתי?
לרוב, התשובה תהיה ברורה: כן!
אבל אני לא וויתרתי. חייב להיות פתרון אחר!
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
ואז זה הגיע...
הדבר היחידי שיכול לעזור לי שפשוט שכחתי ממנו במשך שנה וחצי: לבטוח בה' ש-ה-ו-א "רופא כל בשר" והוא יכול לרפא אותי בלי שום בעיה!!!
פתאום נפל לי האסימון, שבלי משים הוצאתי את הקב"ה מהתמונה. כל הזמן רק התעסקתי בתרופות וטיפולים ופשוט שכחתי לשאת את עייני ליושב במרומים.
באותו רגע שהבנתי ששום רופא ושום תכשיר לא יכול לעזור לי, ירדה לתודעתי ההכרה שרק האחד והיחיד יכול לעזור לי ותחושת האמונה הזו מילאה את כל נימי נפשי.
זה לא עניין אותי בכלל מה כל הרופאים אומרים! לא עניין אותי שעולם הרפואה טוען שזו בעיה כרונית לכל החיים והבלוטה לא תחזור לעצמה! ה' יכול לעשות ה-כ-ו-ל!
החלטתי שאני לא משתמשת בשום תכשיר טיפולי, לא נוטלת שום כדור ולא עושה שינוי תזונתי או שינוי בפעילות ספורטיבית. השינוי היחידי שאני עושה הוא התחזקות בביטחון גמור בה' שירפא אותי. הייתי רגועה כ"כ, וידעתי שזה ב-ד-י-ו-ק מה שהולך לקרות ממש בקרוב!
שבועיים מאותו יום המשכתי לחוש בתסמינים, אבל לאחר אותם שבועיים התחלתי להרגיש שיפור ניכר.
כעבור חודש מאותו יום בו גמרתי בדעתי שה' הולך לרפא אותי, נגשתי לקופת חולים לעשות בדיקת דם.
לפני חודש התוצאה הייתה בשמים: 10.12, כאשר הטווח התקין הוא 0.4-4.2
בבדיקת הדם קיבלתי תוצאה של 5.8!!!
צניחה קיצונית בתוצאה בתוך חודש!
המצב המשיך להשתפר מיום ליום, וכעבור 3 חודשים נוספים, כשביטחון גמור בלבי, התוצאה בבדיקת הדם הופיעה בצבע ירוק כמבשרת באותיות קידוש לבנה: את בטווח התקין!
סבלתי מתת-פעילות של בלוטת התריס במשך שנה וחצי, ומגמת הירידה התלולה לטווח התקין התרחשה באופן מידי לאחר הישענות מוחלטת וביטחון בה' וללא שום טיפול או שינוי באורח החיים.
"קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי" (תהילים מ', ב').
"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" (תהילים, מ', ה').
"גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ, וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה" (תהילים, ל"ז, ה').
הקב"ה רוצה שנסמוך עליו, נשען עליו ונבטח בו כי בכך אנו יוצרים עמו קשר של חיבור ודבקות שזהו רצונו.
לעיתים כשיש לנו העדר בתחום מסוים בחיינו ואנו כ"כ חפצים למלא אותו, אנו עלולים להיסחף אחר השתדלויות מרובות ומאומצות.
אדם החפץ בזיווג עלול ליצור קשר עם המון שדכניות, להירשם לכמה וכמה אתרי הכרויות ולהזכיר בפני כל הנקרה בדרכו את בקשתו בעזרה למציאת שידוך.
אדם החפץ בהעלאת משכורת עלול להישאר שעות נוספות מרובות בעבודה כדי ליצור רושם חיובי על המעסיק, או אף להגיע לחנופה כלפיו.
אדם המבקש מזור בריאותי עלול להיסחף לטלפונים שלא נגמרים על מנת להפעיל קשרים ופרוטקציות בכדי להצליח לקבוע פגישה עם רופא מומחה בתחום.
אכן, חובה עלינו לעשות השתדלות בגדר הטבע, אבל עלינו לזכור כי אין בכוח ההשתדלות להועיל, והיא רק הכרח, שכן אין אנו מבקשים הנהגה ניסית.
בכל תחום בחיינו בו אנו זקוקים לישועה, עלינו לפעול בראש ובראשונה בערוץ היחידי שבאמת מסוגל לפתוח לנו את השער הנעול והוא הקיווי וההישענות על ה'.
כוח הביטחון בה' הוא הכוח העוצמתי והחזק ביותר שיכול להביא לנו את ישועת ה' ואין נפלא ומתוק מאשר ההישענות על אבא-כל-יכול.
תודה רבה לבורא-עולם!