כתבות מגזין
הרב אורי מנשה: "רציתי לחזק את שמירת השבת, לא שיערתי להיכן זה יוביל"
אחרי שנים של קירוב הרבים, החליט הרב אורי מנשה להתחיל להפיץ מדבקות מיוחדות עליהן כתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת, השבת היא הלב של העם היהודי". חזונו מופץ בכל הארץ, ובשיחה עמו הוא מסביר איך נולד הרעיון
- תמר גרמי
- פורסם ג' תמוז התש"פ |עודכן
בזמן שרוב עם ישראל יושבים שבעים ומנומנמים על הספה לאחר סעודת השבת, הרב אורי מנשה, נשוי ואב ל-7 ילדים, ממשיך לזכות את הרבים בתוך ביתו ומחוצה לו. הוא מארח נערים בסעודות השבת, והאהבה לזיכוי הרבים היא מנת חלקם של רבים מבני משפחתו. רעייתו, דליה, סייעת בגן ילדים, מכינה אוכל לשבת למשפחות נזקקות, ובנו - נתנאל שמעון, מחלק חלות בימי חמישי למשפחות.
בתו של הרב מנשה, חנה, נשואה לבנו של המרצה הידוע הרב מיכאל לסרי, והרב מנשה מנצל את הקשר המיוחד שנוצר בינו לבין מחותנו, ובערבי שבת הם מכתתים את רגליהם בין בתי הכנסת הפזורים ברחבי רמת גן, ומחזקים את הצעירים. כחלק מפעילותו הענפה גם מקיים הרב מנשה מספר כנסים לחיזוק וקירוב הציבור, בהם השתתפו הרב פנגר, הרב שניר גואטה, הרבנית חדוה לוי, ואפילו הרב זמיר כהן.
לגלות את היהדות בין גול לפנדל
אלא שלא תמיד היה הרב מנשה חלק מעולם היהדות. כנער מתבגר בשכונת רמת השקמה, סבבו חייו בעיקר סביב משחק הכדורגל, שהיה עבורו הרבה יותר מתחביב. הוא טיפח את מעמדו ככוכב הקבוצה בה שיחק, וכונה בפי חבריו "מלך השערים". בשלב מסוים אף שיחק בנבחרת מכבי רמת השקמה ר"ג. אלא שבהשגחה פרטית, בין גול לפנדל, גילה רבי מנשה את נפלאות היהדות.
"בשכונתנו היה מתנ"ס בשם 'מועדון בית דוד' ששימש את תושבי האזור", הוא מספר. "אחד מהאנשים הבולטים במתנ"ס התחיל להתחזק בתשובה, והביא מידי פעם רבנים שילמדו את החבר'ה מושגי בסיס ביהדות, כמו איך להניח תפילין, שמירת שבת וכדומה.
"אנחנו הצעירים, שהגענו בשביל הכדורגל, הפינג-פונג והטניס, התחלנו להתרגל לנוכחותם של האברכים, תלמידי החכמים שפקדו את המקום. התחלנו לשאול שאלות, ולהפתעתנו קיבלנו תשובות שלא הותירו אצלנו - או לפחות אצלי - מקום לספק. אמנם תמיד הייתה לי משיכה וזיקה ליהדות, גדלתי בבית מסורתי והייתי מחובר למצוות הנחת תפילין, אך אפשר לומר שזה הסתכם בזאת. בנעוריי היו לי שאיפות שונות לגמרי. חלמתי להתגורר בלונדון, והיה לי מצע די נוח להתחיל שם את חיי כגבר צעיר, כיוון שיש לי שם משפחה. חלמתי להיות איש עסקים מצליח ואיש העולם הגדול.
"מגיל צעיר, בערך גיל 16, כבר ניהלתי מסעדה נחשבת ב'כפר המכביה', שנקראה 'אקרופוליס אולימפיה'. מהר מאד הכרתי את כל אנשי ה'שמנה וסלתה', ה'היי סוסייטי' של מדינת ישראל, וגם חבר'ה עשירים מאוד מדרום אפריקה. יצרתי קשרים וחברויות, כל האפשרויות היו פתוחות בפני והעתיד נראה ורוד מתמיד. בדיעבד אני מבין שבסך הכל מדובר בהבלי העולם הזה, שאנו נמשכים אליהם בעצת היצר הרע.
"למזלי, נמשכתי עוד הרבה יותר לשיעורי תורה, ובזכות האברכים שהגיעו למתנ"ס, התקרבתי מידי יום לאבינו שבשמיים. כשהגיע הצו הראשון החלטתי לוותר על הצבא לטובת לימודים בישיבת 'אור דוד' בפרדס כץ. למדתי שם חמש שנים. זו הייתה תקופה מאושרת וקסומה בחיי, הייתי מסופק מהלימוד האינטנסיבי. את רעייתי הכיר לי חבר מהישיבה, נישאנו כשהייתי בן 24 ומאז הכל היסטוריה".
"לא יתכן שנפצח גרעינים ומתחת לאף שלנו יתנפצו סדרי עולם"
כמי שעוסק שנים רבות בזיכוי הרבים, מה גרם לך להתמקד לאחרונה דווקא בעניין השבת?
"לצערי, לאחרונה נשבו רוחות סוערות במדינה, בעיקר מכיוון הנהלת רמת גן, עיר ילדותי. רבים שמכירים את פועלי בעיר פנו אלי בפליאה: 'מה קורה לכם שם ברמת גן?' היו גם גורמים בעלי השפעה, שאינני יודע מה מניע אותם לכך, שניסו להחדיר לתודעה הציבורית מסר שגוי, שכביכול העם היהודי הוא עם ככל העמים, וכאילו שיום שבת הוא בסך הכל עוד יום רגיל ככל יום חול, תוך כדי שהם מנסים להנחיל רעיון שקדושת השבת היא תפיסה מיושנת ולא רלוונטית. הטיעונים שלהם, בסגנון: 'תנו לנו לנסוע לים בשבת' או 'תנו לבקר את סבתא', נשמעו לכאורה הגיוניים למי שאינו מחובר ממקום אמיתי למסורת, ולמי שלא הפנים עד כמה חשוב צביונה של השבת לקיומנו כעם.
"היה קשה לראות איך מרימים יד בפרהסיה ובעזות מצח נגד השבת, ומנסים לרמוס את קדושתה בראש חוצות. כאשר ראיתי שהבסיס של העם היהודי נרמס באופן כה בוטה, הבנתי שאני לא יכול לשבת יותר בשקט. החלטתי שאני חייב להעביר את המסר האמתי והנכון על השבת: 'ושמרו בני ישראל את השבת...' - השבת שייכת לכולנו, כעם.
"כמו שפנחס הזדעק על חילול כבוד השם, כך גם אנו מצווים למחות. לא יתכן שנשב בעונג שבת, בבית עם המשפחה או בבית הכנסת, נאכל, נשתה, נפצח גרעינים, ומתחת לאף שלנו יתנפצו סדרי עולם. כאנשים שזוכים ללכת בדרך השם, אסור לנו להסתפק בהדפסת עלוני שבת ובכתיבת ספרים, כדי לשכנע את המשוכנעים. אנחנו צריכים לפעול גם בקרב אחינו התועים".
כך נולד אצל הרב מנשה הרעיון להפיץ את המסר באמצעות מדבקה (סטיקר) המודבקת על שמשות רכבים. "בחרתי דווקא במדבקות, כי חיפשתי מסר מקרב לבבות שיופץ באופן קבוע ויגיע להרבה אנשים. ככל שחשבתי על כך הגעתי למסקנה שמדבקה על גבי שמשות רכבים היא הדרך הכי יעילה להשיג את המטרה שלי. כפי שביקשו אלו שרצו לרמוס את כבוד השבת בראש חוצות, כך אנו נפיץ את קדושתה ונעשה קידוש השם בראש חוצות. אך היה לי חשוב לעשות את זה באופן נכון ובונה".
למה הכוונה?
"אני יכול לספר על עצמי: אני גר בבניין של 27 קומות ויש לנו שכנים שבכלל לא יודעים איך נראה בית כנסת מבפנים. אף על פי כן, אני מכבד אותם. כאשר אני שב עם ילדיי מבית הכנסת בליל שבת, לא משנה מי נתקל בדרכנו, אדם עם כלב, שכן עם נייד, צעיר עם סיגריה או אחד שבדיוק שוטף את הרכב, לכולם אנו מאירים פנים עם חיוך אמתי מכל הלב, מברכים ב'שבת שלום', והם מגיבים בחיוך. זהו סוד הקסם, לבוא ממקום של אהבה ואחדות.
"אני יודע על לא מעט אנשים, חילונים גמורים, שמרגישים בתוך ליבם, שמה שקורה עם רמיסת צביון השבת והסטטוס קוו זה לא בסדר ולא טוב, אך אין להם פתחון פה. אני גם מכיר אנשים שממש רוצים להגיע לבית הכנסת, אך מתביישים. אין להם מושג איך להחזיק סידור ואיך להתפלל, וזה גורם להם למבוכה רבה, עד שהם מוותרים על העניין. בסופו של יום רוב עם ישראל הם צדיקים עם לב ענק. גם כאן, בהפצת המדבקות, החלטתי לשדר את המסר של האהבה, וכך בחרתי את הכיתוב שהקב"ה שם אצלי בהשגחה פרטית: 'ושמרו בני ישראל את השבת, היא הלב של העם היהודי'".
ויש לו על כך פירוש מעניין: "רשב"י כותב בתיקון 'בראשית המן', 'ושמרו בני ישראל את השבת' ובהמשך הוא מזכיר ששבת קשורה ללב. גם שמעתי שיחה מפי הרב יוסף מוגרבי, שדיבר על מעלת השבת, והזכיר את הפסוק שאנו אומרים בתשעה באב, 'שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ'. פירש הרב בן ציון אבא שאול, שהשבת היא השמחה שלנו, אך יכולה להפוך לאבל עבור אלו המחללים אותה והופכים אותה בעבורם ליום חול".
הרב מנשה מבקש להדגיש: "עם ישראל הוא עם של חסד ונתינה. מדבקה אחת עולה לי כעשרה שקלים, שכן מדובר במדבקה איכותית בגודל 40-70 ס"מ שאינה מפריעה לשדה הראיה של הנהג. המימון של הדפסת המדבקות נעשה מכיסי הפרטי ומתרומות של אנשים טובים. אני נתקל בהמון חבר'ה שמגיעים אלי ולוקחים מדבקות על מנת להפיץ אותן במקומות מרוחקים יותר, כגון טבריה, קריית אתא, אופקים, שדרות וכדומה. אני חייב לציין גם את החבר'ה הצדיקים של ארגון 'מקדשי שביעי', שטילפנו אלי מיוזמתם, הזמינו מדבקות והתחילו בהפצה נרחבת. למען האמת, בזמנו עדיין לא הכרתי אותם, אך שמחתי על כל מי שנרתם להפצת הרעיון שלי.
"כל יהודי שרוצה לקחת מדבקות עבור רכבו הפרטי, או על מנת להפיץ, מוזמן בשמחה, ושידע שבזכותו נמשיך לקדש שם שמיים, וקרנה של השבת תמשיך לעלות בעזרת ה' בקרב הציבור הרחב".
ליצירת קשר עם הרב אורי מנשה: Uri0522891779@gmail.com
ליצירת קשר עם ארגון 'מקדשי שביעי': ms0795293630@gmail.com