"סכנה בברית המילה? פייק ניוז"

תינוק כבן שלושה שבועות אושפז לאחרונה בבית החולים "בני ציון" בחיפה, לאחר שנדבק בנגיף ההרפס. בעקבות המקרה, נשמעו טענות לפיהן ההידבקות אירעה בשל פעולת המציצה שבוצעה במהלך ברית המילה. הרב ד"ר דורון לדווין, מוהל מוסמך עם ותק של יותר מעשרים שנה, דוחה את הטענות על הסף: "זה פשוט פייק ניוז", הוא אומר בריאיון לערוץ 7.

"יש פה איזה עליהום על המנהג", מוסיף הרב לדווין. לדבריו, לפעולת המציצה של הדם סביב ערלת הרך הנימול – המהווה חלק בלתי נפרד מברית המילה – דווקא יש ערך רפואי רב, ושימוש בחומר חיטוי מונע לחלוטין את הסכנה המזערית של הידבקות בהרפס.

הרב לדווין מציין, כי בישראל יש משום מה נטייה להטיל את האשמה על המציצה במקרים של הרפס ילודים לאחר המילה: "סטטיסטית, זה לא מדויק ולא נכון". לדבריו, חקירה אפידמיולוגית פשוטה מאפשרת לקבוע, כי ברוב מוחלט של מקרי ההרפס בתינוקות המקור אינו במוהל: "הדרך היחידה להוכיח כי המוהל העביר את הנגיף לתינוק תהיה על ידי התאמת הדנ"א של נגיף ההרפס הנמצא בפה של המוהל עם זה שמזהם את התינוק. מעולם לא היה מקרה שבו בוצעה בדיקה כזו ונמצאה קורלציה".

המוהל הוותיק מגבה את טענותיו בנתונים: "בארץ, כ- 8 מתוך 100,000 תינוקות נדבקים בהרפס ילודים, מתוכם שניים בלבד מיוחסים לברית מילה, ובמקרים שבהם הייתה מציצה בפה מיד קופצים ואומרים שזה בגללה. יש פה התנהלות לא רציונלית של המערכת, כי יש 'עליהום' על המנהג וזה חבל".

זאת ועוד: המציצה מונעת את הסיבוך הנפוץ ביותר בברית – דימום יתר. הרב לדווין מסביר, כי באופן טבעי לאחר הברית ישנם כלי דם מדממים, והמשך הדימום עלול לגרום להיפוקסיה – חוסר אספקת דם וחמצן – של ראש איבר הברית, ואף לנמק. המציצה החזקה של הדם בברית יוצרת ואקום, שסוגר את כלי הדם, ובכך קטן "באופן משמעותי" הסיכון להמשך הדימום.

"המציצה עצמה שואבת את הדם מכלי הדם, סוגרת אותם, מונעת דימומים אחרי הברית, וגם מסלקת את אותם קרישים שעלולים להיווצר ויפגעו באספקת דם לראש האיבר. ברור שמציצה בפה מועילה לתינוק, גם מצד מניעת דימומים וגם מצד שיפור אספקת דם אחר כך לראש האיבר".