השבת של אביטל שוורץ: "השתדלנו לשמוח בשבת, אבל הלב שלנו היה בבית החולים"

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא מעין עולם הבא. מהשנייה של הדלקת נרות נוחתת עלי שלוה מדהימה. זמן של רוגע ופנאי להתכנסות פנימית".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"אני אוהבת לעבוד לאט וליהנות מהדרך (זה פוליטיקלי קורקט למילה 'עצלנית'...), ולכן אני מתחילה את ההכנות לשבת מוקדם ופורשת אותן בהדרגה. ביום שלישי בערב אני ובעלי עושים קניות. ביום רביעי אני מארגנת את המטבח ומסדרת את המקרר, מתפטרת משאריות ומנקה את המטבח באופן יסודי. ביום חמישי בצהריים אני מתחילה בבישולים: אני מכינה הרבה סוגים של סלטים, דגים ומנות אחרונות מגוונות. ביום שישי אני מכינה בצק לחלות וזוכה לברך על הפרשת חלה, מבשלת עוד קצת תוספות כמו אורז וירקות מאודים, וכמובן מבשלת את החמין".

האם היו אצלכם שינויים משמעותיים בגלל הקורונה?

"השינוי המשמעותי ביותר הוא שאין אורחים. אנחנו אוהבים מאוד לארח, וכמעט בכל שבת היה לנו אורח או כמה אורחים, ומאז שפרצה הקורונה אנחנו לבד. קצת מצחיק לומר על היושבים סביב שולחן של עשר נפשות שאנו מרגישים 'לבד'. אבל זו האמת, שהאורחים חסרים לנו מאוד".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"בליל שבת אנו אוכלים חלות וסלטים, ואחר כך אני מגישה את הדגים. כשאין לנו אורחים בשבת, אנחנו לא אוכלים בסעודת הלילה עוף, כי אחרי המנה הראשונה לאף אחד לא נותר מקום לאוכל נוסף. בשבת בבוקר אנחנו אוכלים חלות עם סלטים, כמו בליל שבת, ואחר כך מגישים את החמין. אנחנו משפחה מעורבת, והחמין שלנו הוא דוגמא מיוחדת לזה: הוא דומה מאד לטשולנט של אשכנזים, אבל עם תיבול וניחוח מזרחי. ועם החיטה שאני מכניסה בשקית קוקי הוא בכלל יוצא חצי טשולנט. לא לשווא אנחנו מכנים אותו חמין 'מזרח מערב'... בנוסף לכך, בשתי הסעודות אני מגישה גם אורז בשביל הילדים, וירקות בשביל הדיאטה שלי".

איך נראה שולחן השבת אצלכם?

"ברוך ה', יש לנו שמונה ילדים מגיל חמש עשרה ועד שנתיים, כך שיש בסעודות הרבה רעש של צחוק ושמחה. אנחנו מאוד אוהבים לשיר זמירות שבת, וממשיכים ושרים גם שירים אהובים אחרים. הרבה פעמים אנחנו משחקים שאחד הילדים בוחר אות בצורה אקראית, ואז האחרים צריכים למצוא במהירות שיר באות הזו. יש גם ילד קבוע שאוהב להקריא משל ממשלי המגיד מדובנא, ואח שלו באופן קבוע אוהב לחוד חידות על פרשת השבוע. לפעמים בעלי מספר להם סיפורי צדיקים, בעיקר בשבתות החורף כשיש ליל שבת ארוך.

"בין לבין, שלוש הקטנות מצחיקות את כולם כל הזמן (אגב, החלוקה של הילדים שלנו היא חמישה בנים ואחר כך שלוש בנות) זה מיוחד כל כך לראות שכאשר הקטנים גדלים עם ילדים גדולים בבית, הם לומדים מהם בלי להרגיש ומדברים גם הם במילים של גדולים. כשהקטנות מביאות את דפי הקשר ומספרות מה שלמדו בגן, בני הגדולים נהנים מאוד לשמוע אותן  וליהנות מחוכמותיהן. נראה לי שהם גם נהנים להיזכר מה היה להם בגן.

"אולם בכנות, לא צריך לחלום שיש אידיליה תמידית סביב השולחן. גם אצלנו הילדים, כמו ילדים,  לפעמים פורשים מהשולחן ומתיישבים לקרוא, או מעצבן יותר, מתחילים לרוץ סביב השולחן ולשחק בתופסת. זה בעיקר תלוי עד כמה מעניין להם בשולחן".

ועדיין, זה נשמע כמו שולחן שבת מהאגדות. האם תמיד נראה כך שולחן השבת שלכם? או שאלו דברים שהנהגתם בביתכם בשבת עם השנים והניסיון?

"כשהגדולים היו קטנים, סעודות השבת שלנו נראו אחרת לגמרי: קודם כל, רק בעלי ואני ישבנו ליד השולחן, יחד עם בני הבכור ששיתף פעולה מגיל אפס. היינו מסיימים אז לאכול מהר, כי לא היה לאף אחד משנינו כוח להושיב חבורת זאטוטים סביב השולחן, וודאי לא לזמן ארוך. ילדי צפופים מאוד, ברוך ה', החמישי נולד כשהבכור היה בסך הכול בן שש, ואני הרגשתי לגמרי בגנון של קטנטנים. העדפנו לאכול מהר ואז לשבת בסלון ולשחק ביחד. ובכלל, כשהילדים היו קטנים, רוב השבת הייתה עוברת עלי בהפעלה טכנית שלהם.

"עם הזמן, ככל שהילדים גדלים, הם נהיים שותפים יותר בשולחן שבת, אם זה בשירת הזמירות ואם זה באמירת דברי תורה. הבנים הגדולים לומדים אחרי הסעודה, וזה משהו שלא היה לי כשהם היו קטנים, כמובן. קול התורה בבית הוא משהו חלומי".

מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"בשבתות הקיץ, אני מתענגת על האפשרות הנדירה של לקום בשלוש משנת צהריים מיטיבה ומפנקת, ולגלות שגם אם אני אגיד את כל ספר תהילים תישאר לי עוד שבת ארוכה".

עם שמונה ילדים בלי עין הרע, את מצליחה לנוח בשבת?

"כן. אני ישנה בשבת אחרי הסעודה, מהשעה אחת בערך עד שלוש, חוץ משבתות שיש לנו אורחים, שאז האדרנלין של האירוח לא נותן לי לישון. איך זה מסתדר בפועל? פשוט מאד, הקטנטנות הולכות לישון יחד איתנו, והבנים צריכים ללמוד. לרוב, לפני שאני הולכת לישון, אני מודיעה מה יהיה הפרס שיינתן למי שמכבד הורים, וזה עובד גם על הגדולים. זה הזמן השקט שלהם לחזור על החומר, כדי שאחר כך, כאשר אנו חוזרים איתם על הנלמד, יהיה להם מהר וקל יותר. הילדים אוהבים ללמוד, כי הם יודעים שהם מתוגמלים על זה. למשל, הבן שלי, בן אחת עשרה וחצי, התאמץ לסיים בשבת שעברה מסכת, כדי שבסעודה שלישית הוא יוכל לעשות 'סיום' וכולנו נשיר לו ונשמח איתו. באופן כללי, כל מה שהילדים לומדים מחוץ למסגרת המחייבת של תלמוד התורה, אנחנו חוגגים איתם ומכינים להם סעודה של ממש על כל סיום. גם בכל 'סיום' בחיידר אנחנו חוגגים ושמחים איתם, והילדים יודעים שהם יקבלו איזו עוגה שרק יבקשו. התורה היא החיים שלנו, והיא השמחה שלנו, ואנו רוצים שגם הילדים יחושו זאת תמיד. ברוך ה', שני הבנים הגדולים זכו לסיים ש"ס משניות בשמחת בר המצווה שלהם".

מהו האתגר שלך בשבת?

"עכשיו, בתקופת הקורונה המבולבלת הזאת, האתגר שלי הוא להעסיק את הילדים בלי לצאת מהבית. טרום הקורונה הייתי יוצאת עם הילדים בשבת אחרי הצהריים, כל שבת לגן שעשועים 'שווה' אחר. יש גינה ליד הבית, ויש גינות רחוקות יותר -  לשם אנו הולכים 'לכבוד שבת'. בשבתות החורף, כשאין גשם, אנחנו יוצאים בצהרים, מיד אחרי הסעודה. זה עוזר לנו לא להירדם. בעלי לומד עם הגדולים על הספסלים, והקטנים משחקים במתקנים. בקיץ בעלי לומד בבית או בבית הכנסת, ואני והקטנים הולכים לגינה לפחות לשעתיים של הנאה.

"עכשיו, מאז פרוץ הקורונה, אנחנו בבית, ומעדיפים לא לצאת ככל האפשר: אנחנו מתחילים בסדר הלימוד לפי דפי הקשר של כולם. לוקח המון זמן ללמוד עם כל אחד את כל מה שהוא למד השבוע. אני לומדת עם הבנים בחומש ובנביא, ובעלי אחראי על החזרה במשנה ובגמרא. אחר כך אנחנו משחקים יחד במשחקי קופסא כמו רמיקוב וקטאן, או בקלפי טאקי. עם הקטנים אני משחקת לוטו, שרלוק ומה במשבצת.

"אם בטעות שכנה הביאה לי ספר טוב, אני יושבת וקוראת בהנאה, ושולחת את הילדים לשחק זה עם זה. גם זה קורה אצלי, וזו דווקא פריווילגיה של משפחות ברוכות, ברוך ה'. איך אמרה לי פעם מישהי חכמה? 'אני לא יודעת איך הצלחנו לגדל את הגדולים בלי 'הגדולים'...'.

"אבל בסך הכול, שבת היא הזמן שלי להתמסרות למשפחה. במשך כל השבוע אני רצה סביב המטלות היומיומיות של הבית, וסביב העבודה שלי כמלווה עסקים משלב הרעיון ועד הפקת קמפיין שיווקי מדויק. שבת עבורי היא הזמן של הילדים. נכון, לא תמיד אני מצליחה להעסיק את כולם בנחת וברוגע, אבל הכי חשוב זה לשמור על אוירה של נחת".

איך אתם שומרים על אווירה נעימה, במקרים של מריבות? למשל, אם כל הילדים רוצים לשחק דווקא עם אמא, או במשחק אחד נחשק יותר?

"ברוך ה', יש לנו חצר גדולה, וזו התגלתה כהקלה משמעותית בימי הקורונה. בחצר יש לנו טרמפולינה, וכאשר חלק מהילדים קופצים, חלק משחקים עם אמא.

"בנוסף, בבית שלנו יש כלל קבוע, 'המוותר מקבל יותר'. הכלל הזה מחליש את המריבות, כי כולם רוצים לוותר... ואז החמודים רבים ביניהם מי יוותר ראשון, וכולנו צוחקים. ועם כל זה, ברור שיש גם מריבות, ואפילו מריבות עם מכות, כי ככה זה בנים. אולם אם אנו באים בגישה שזה הגיוני שיהיו מריבות ביניהם, כי אחרי הכול, מדובר בילדים צעירים, ואנחנו לא נלחצים, דווקא אז הילדים מתפייסים מהר מאוד.

"יש לי עוד טיפ חשוב לשמירת הרוגע, והוא: לא לשמור בקפידה על הניקיון. אני טיפוס שחשוב לו מאוד הניקיון, ועשר דקות לפני כניסת שבת אני ממהרת להעביר סמרטוט על הבית, כדי שהכול יהיה מבריק ונוצץ. אולם מרגע שאני מדליקה נרות אני לא מסתכלת על הבית. לא בודקת כמה התלכלך ולא כמה התבלגן. אני נותנת לילדים לשחק, לאכול וליהנות בנחת, בלי שארוץ אחריהם ואשמור כל העת על ניקיון הבית. אני יודעת כי במוצאי שבת, אם ירצה ה', נסדר הכול, נתקן, נשפץ, נקרצף ונחזיר את הבית על מכונו. אבל בשבת אני מעדיפה לא לראות את כל זה, ולהרוויח עוד קצת שלווה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"כמו שאנחנו, כמבוגרים, אוהבים עונג שבת במאכלים מיוחדים, גם הילדים אוהבים דברים מיוחדים. אז אנחנו מביאים להם חטיפים בכניסת שבת, וגם בשבת בצהריים. בשבת הם מקבלים גם קרטיבים, עוגות, ובכלל הרבה דברים מתוקים וטעימים לכבוד שבת.

"אולי לא כולם יבינו את ההרגשה הזו, אבל אצלנו מעדני חלב נחשבים למאכל לא יומיומי. מאכל מיוחד יותר, שאין לנו בבית באורח קבע. אבל לכבוד שבת, בעונת הקיץ, אני אוהבת לפנק את הילדים במעדנים. סעודה שלישית בקיץ נערכת בשעה מאוחרת, בדרך כלל כבר עברו שש שעות משעת אכילת החמין, ואנו יכולים לאכול חלבי. עבור הילדים, מעדני החלב האלו זאת חוויה מיוחדת לשבת.

"בכלל, אני מרגישה שהילדים שלי יודעים ליהנות מדברים קטנים, וזו מעלה גדולה. יש ילדים שעבורם ארטיק-קרח זה 'פושט', וברוך ה', אצל הילדים שלי זה 'כבוד- שבת' וחגיגה שלמה. שוו בנפשכם, ארטיק ולא סתם 'שלוק'".

שבת בלתי נשכחת:

"זו הייתה שבת עצובה מאוד. לפני כמעט חמש שנים, ביום שישי של סוף חודש אב, התקשרו לבעלי בפתאומיות ובקשו ממנו שיבוא לעזור לרב שלנו, מו"ר הרב קוך זצוק"ל. הרב התמוטט בבית, והרבנית הזעיקה את בעלי לעזרה. בעלי מיהר לבית הרב, ולאחר שפינו אותו באמבולנס, בעלי חזר הביתה.

"הגיעה כניסת שבת ואני הדלקתי נרות בבכי, ויחד התפללנו כולנו שהרב יתאושש ויבריא.

"באותה שבת היו לנו אורחים, והשתדלנו להיות איתם ולשמור על שמחת השבת, אבל הלב שלנו היה רחוק מאד. בעיני רוחנו היינו בבית החולים 'רמב"ם', לחוצים, מתפללים ומייחלים לבשורות טובות.

"בצהרי יום השבת, בעלי לא יכול היה לשאת יותר את המתח, והלך ברגל עד לבית החולים (הליכה של כשלושת-רבעי שעה). אנחנו נשארנו בבית, עם הרבה תפילות ולב כבד.

"במוצאי שבת הגיעה הבשורה המרה שהרב הסתלק לבית עולמו. זו הייתה שבת קשה מאוד, שאיננו יכולים לשכוח עד היום".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

"מתכון לחמין 'מזרח-מערב':

זהו מתכון שקל מאד להכין, כי רק מניחים את המוצרים בסיר, ולא מתקשקשים.

והטעם? האורחים יעידו שזה חמין מעולה בכל קנה מידה.

לילה קודם משרים במים:

1 כוס חומוס

1 כוס שעועית

ביום הבישול שמים בסיר:

1 כוס חומוס מושרה מהלילה (שימו לב, לאחר ההשריה הנפח גדל הרבה יותר מכוס)

1 כוס שעועית מושרית מהלילה (כנ"ל, כעת הנפח יותר מכוס)

6-7 חתיכות בשר (מס' 2 או מס' 10), בערך בגודל 7 על 7 ס"מ.

תפוחי אדמה קטנים כמספר האוכלים (אני מכניסה שמונה תפוחי אדמה(

בטטה אחת

1 בצל גדול חצוי לשנים

1 ראש שום מופרד לשיניים

מוסיפים תיבול:

2 כפות אבקת מרק בטעם עוף

2 כפות פפריקה מתוקה

1 כפית גדושה בהרט

1/4 כפית אגוז מוסקט

קצת קינמון

קצת כורכום

קצת פלפל שחור

1 כף סילאן

מניחים תיון אחד בסיר. הוא מוסיף צבע נהדר לחמין.

לאחר מכן שופכים מים רותחים לסיר, בכמות שתכסה את התכולה עד לגובה של 2 ס"מ מעל כל המצרכים.

מניחים בעדינות ביצים חיות ושטופות היטב, כמספר הסועדים.

מחכים לרתיחה.

אחרי שהמים רותחים, מוסיפים לסיר 1 כוס חיטה ו-25 גרם (1/8 חבילה) מרגרינה (אני משתמשת במרגרינה "נטורינה").

מבשלים הכול על אש נמוכה עם סיר מכוסה למשך שעה.

לאחר מכן מכניסים בשקית קוקי:

1 כוס חיטה

3 שיני שום כתושות

1/2 כפית כמון

1/2 כפית כורכום

1/2 כפית פפריקה (אפשר לשלב פפריקה מתוקה ופפריקה וחריפה)

1/4 כוס שמן

1/2 כפית פלפל שחור

1/2 כוס מים

מניחים את שקית הקוקי בתוך הסיר מלמעלה, וממשיכים לבשל עוד כעשרים דקות על אש נמוכה".