כתבות מגזין
הילה אריאל: ’’כשהבן שלי חלה בסרטן - החלטתי לערוך שינוי"
הילה אריאל מספרת בגילוי לב על תקופת מחלתו של בנה, על ההתמודדות, ועל התזונה הטבעית
- הילה ויצמן
- פורסם י"ג תמוז התש"פ |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
את הילה אריאל הכרתי דרך תוכנית התזונה הטבעית במייל לאמהות, שם היא שולחת מתכוני בריאות שגם ילדים אוהבים. מיד הבנתי שיש לה סיפור. כשפניתי אליה הבנתי, שהיא התחילה להתעסק בכל נושא אורח החיים הבריא בעקבות מחלת בנה לפני שנתיים. כיום, היא מסייעת למשפחות ולאמהות בעיקר, במעבר לאורח חיים בריא ותזונה בריאה.
הילה מספרת: ''הבן הבכור שלי, דובי, בן 17 וחצי כיום, חלה בסרטן בגיל 14. הוא בדיוק התחיל ישיבה קטנה, עם מסלול בטוח, מוכר וידוע מראש, לכאורה. בהתחלה לא חשבנו שמדובר בסרטן, לקח זמן די ארוך עד שקבלנו את האבחנה הסופית, אבל פתאום החיים שלנו נעצרו. עוד לפני שידענו מה זה, ידענו שדבר ראשון אנחנו צריכים לטפל בו הוא נושא התזונה''.
עם תזונה נכונה אפשר לעשות דברים גדולים מאד
למה זה היה לכם כל כך ברור?
''האמת שיש לי קצת 'נגיעה' לנושא הזה. בתור ילדה סבלתי נוראות מאסטמה ואלרגיות שונות ולקחתי המון תרופות וסטרואידים. בערך בגיל 16 החלטתי שאני רוצה להפסיק לקחת תרופות וללכת לטיפול טבעי. הלכתי יחד עם ההורים שלי למטפל טבעי כלשהוא, שנתן לי טיפול מסוים, וב"ה האסטמה והאלרגיות נעלמו לחלוטין, עד היום.
"אני זוכרת לטובה את המפגש הזה, שלמעשה נטע בי את ההבנה שאנחנו יכולים לעשות דברים מאד גדולים על ידי דיוק של התזונה שלנו. במשך השנים לא עשיתי עם זה שום דבר והתנהלתי עם אורח החיים המודרני, כמו כולם. עברו כמה שנים, שבמהלכן נפגשתי עם הנושאים הללו כמה פעמים, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות עליונה. תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות שינוי באורח החיים, אבל הרגשתי שזה 'גדול' עלי.
"כשהבן שלי חלה, כל התובנות האלו פתאום נפלו למקום הנכון והגענו לתובנה שסטופ, אנחנו עכשיו עושים חושבים כדי לעשות שינוי. בהשגחה פרטית, הילד עצמו דבר עם חבר שלו שגם הוא עבר איזה עניין בריאותי וכל המשפחה שלו עשתה שינוי בתזונה. הקב''ה כאילו הכין לנו את הקרקע. הוא הגיע אלי מיוזמתו ואמר לי 'אמא, תגידי לי מה אני צריך לאכול', זה קרה בעקבות השיחה עם החבר שלו. אמרתי לו מה שידעתי, אבל לא היה לי מספיק ידע בשביל לתת לו ממש תפריט מדוייק. מה שידעתי שנכון לעשות זה קודם כל להעיף את 'הזבל', שזה חטיפים, נישנושים, בורקס, פיצה וכד'.
"ככה התחלנו, עם ידע מאד מצומצם. קבעתי פגישה עם משהי שהכרתי, שבזמנו נעזרתי בה, והיא נתנה לי את התפריט הבסיסי. יש במדינה חוק שלמטפלים טבעיים אסור לטפל במחלת הסרטן, לכן היא לא ממש טפלה בו אלא רק נתנה המלצות לתזונה מתאימה, יחד עם טיפולי הכימותרפיה שהוא היה אמור לקבל. כשכבר קיבלנו אבחנה היא כבר לא היתה בתמונה.
"במקביל, התחלתי פשוט לחפור ולחקור, אספתי ספרים, חרשתי אתרים מדעיים, כדי לקרוא מחקרים על המחלה. היה ידוע לנו שמבחינה חוקית אין לנו אפשרות לתת לילד רק טיפול טבעי. חלק מההתמודדות האישית שלי היתה להשלים עם זה שהוא יקבל טיפול כימותרפי, כי מאד לא רציתי את זה. אבל זו היתה הבנה שאנחנו לא מנהלים את החיים שלנו ויש מישהו למעלה שמחליט מה יהיה. היתה לי הרבה עבודה אישית בקטע של איפה ה' בתוך כל הסיטואציה הזאת".
לימוד שחייה בהתכתבות
עוד לפני שדובי חלה עסקת בלימוד ואימון חשיבה חיובית לנשים. זה עזר לך בהתמודדות?
''לא רק שזה עזר לי, הרגשתי שעד עכשיו למדנו את זה, התעסקנו עם זה, לימדנו את זה, אבל עכשיו ה' שם אותנו במים וקדימה, תתחילו לשחות. זה כמו ללמוד שחיה בהתכתבות, ואחר כך להיזרק למים''.
איך זה היה?
''קודם כל אני מודה לה' שהקדים רפואה למכה ושנתן לנו את הכלים האלה, שהיינו שרויים בהם. זה נתן לנו את הבסיס לעבודת ה' בימים האלה. למשל, לשבת מול רופאה אונקולוגית, עם מבט חמור סבר ודפי תוצאות של בדיקות כשהיא מנסה לטלטל אותנו כדי שנבין כמה המצב מסוכן וזה לא משחק. ואנחנו יושבים שם וצריכים להגיד לעצמינו ולבן שלנו, שהסטטיסטיקה לא מעניינת אותנו, יש לנו ילד בריא וזהו. עשינו 'לחיים' על זה ממש כבר בהתחלה. להודות על הניסים עוד לפני שהם קרו, יש לזה מקורות בספרים. יש עניין לערוך סעודת הודיה לפני הישועה, אז תרמנו לבית הכנסת שיעשו קידוש בשבת לזכותו, עשינו לחיים והשתדלנו בבית לרקוד ולשמוח. את האבחנה המדוייקת קיבלנו בחודש אדר, והרגשתי בכך סימן משמיים שנמשיך לשמור על השמחה שלנו''.
אנשים בוגרים יודעים לעשות עבודה עם עצמם. אבל איך הילד קבל את הידיעה על המחלה?
''דובי קיבל את הבשורה בצורה קשה מאוד. במיוחד לאחר הטיפול הכימותרפי, שגרם לו להרגיש אחר כך נוראה. בתוך כמה שעות דובי הפך מילד בריא ומלא אנרגיה - לסמרטוט וחלש כל כך, שלא התעניין בכלום.
"זה לא היה פשוט, לא לנו ולא לו. בתחילת הטיפולים היה לו קשה לדרוך על הרגליים ולכן הוא נעזר בכסא גלגלים לתקופה קצרה. ילד בן 14.5 ששמים עליו פתאום תווית של נכה, שאבא שלו צריך להביא אותו לבית הכנסת עם כסא, להרים אותו וכו', זה היה לו מאד קשה. גם החולשה הפיזית, כל התרופות שנתנו לו נגד תופעות לוואי לא עזרו. מצד שני, אני מבינה שזה מעיד על חוסן של הגוף שדוחה את זה'.
התזונה הטבעית לא עזרה להתמודדות עם תופעות הלוואי?
''לא את כל התופעות אפשר לבטל, כי אלו חומרים חזקים מאוד. הילד עשה באמת עבודה עם עצמו. היינו צריכים להבין שלכל אחד מאיתנו יש את העבודה שלו עם עצמו במצב הזה, לי יש את העבודה שלי עם עצמי, לבעלי יש את העבודה שלו ולבן שלנו יש את העבודה שלו'.
לכל אחד יש את העבודה שלו
למה את מכוונת שאת אומרת שלכל אחד יש העבודה שלו? מאיזו בחינה?
''הכוונה היא, שכשה' שולח ניסיון אתה פשוט צריך להתמודד איתו, אין מישהו אחר שיכול להתמודד איתו במקומך. הוא גם נתן לך את הכוחות לכך. על ידי ההתמודדות מגלים את הכוחות הללו. הוא גיבור עולמים, הבן שלי, הוא עשה את זה. לפעמים אני חושבת מה אני הייתי בגיל 15, הייתי כל כך ילדותית וקטנה. הוא בשבילי ממש מעורר השראה''.
איפה נכנסת פה התזונה בכל התהליך?
הילה מסבירה: ''התזונה הטבעית נכנסה קודם כל, לפני הכימותרפיה. הכל היה בהשגחה פרטית מדוקדקת, רק היום אני רואה את זה.
"כשהתזונה בריאה, הגוף נקי, לא רק מערכת החיסון מתחזקת, גם הכימותרפיה עובדת טוב יותר ופוגעת בגידול. גם תופעות הלוואי לטווח הארוך פוחתות מאד עד נעלמות, בתנאי שמתחילים את התזונה הבריאה כחודשיים לפני הכימותרפיה.
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
"לנו היו בדיוק חודשיים של תזונה טבעית עד שדובי התחיל את הכימותרפיה, דווקא החודשיים האלה, הם אלה שהצילו אותו מכל כך הרבה סבל.
"בחודשים האחרונים, קראתי מחקרים על הנושא הזה, שכאשר אדם מציף את הגוף שלו בפירות וירקות ובנוגדי החמצון שיש בהם, הוא מחזק את מערכת החיסון בצורה שהיא יכולה להתמודד ולחסל גידולים ביתר קלות''.
היום הבן בריא לחלוטין?
''כן, ב''ה. עברנו טיפולים מאד אינטנסיביים של קרוב לשנה ואחר כך טיפולי אחזקה, שזה טיפול שבועי קל של עוד כמה חודשים. אחרי החגים עשינו בדיקה שיצאה ב''ה מאד טובה. אפשר להגיד שהוא חזר לשגרה בערך מלפני שנה''.
הוא עדיין ממשיך ושומר על התזונה הבריאה?
''כן. הוא גם עדיין ממשיך לקחת חלק מצמחי המרפא שהוא היה לוקח, והוא מרגיש שיפור גדול. יש צמחי מרפא שממש נלחמים במחלה ויש כאלה שמחזקים את מערכת החיסון'.
תני דוגמה לצמח שמסייע לזה?
''את זה את חייבת לכתוב'', הילה אומרת לי, ''יש את פטריות המרפא היפניות - שיטאקי, ריישי ועוד כמה סוגים. הן מחזקות את מערכת החיסון, פוגעות בתאים הממאירים, וגם שומרות על הספירות הלבנות גבוהות, שזה אחד הדברים שהכי בודקים כל הזמן, כי הכימותרפיה פוגעת בתאי הדם הלבנים.
"הפטריות מועילות למערכת החיסון שלא תתרסק לחלוטין, מה שקורה בדרך כלל אחרי טיפול כימותרפי ואז האדם חשוף לסכנה של זיהומים ווירוסים. הן נותנות איזושהי שמירה של מערכת החיסון בימים בהם מערכת החיסון חלשה, מה שמאפשר לצאת מהבית גם בימים כאלה.
"ביפן למשל, נותנים את הפטריות במחלקות האונקולוגיות. בנוסף הן גם נותנות אנרגיה לחולים, במקום לשכב במיטה הם יכולים לעמוד על הרגליים ולעשות דברים. יש לזה ערך עצום. אנחנו הגענו לפטריות דרך ארגון 'זכרון מנחם' והמתנדבים המדהימים שעזרו לנו המון, הם מחלקים בחינם לילדים חולים. וזה מחולל פשוט פלאים. במשך תקופה של שנה וחצי הילד לקח את הפטריות כל יום. הוא לקח עוד הרבה דברים, בין השאר גם כורכומין וגם ויטמין די שמאד עוזר למערכת החיסון. אבל זה לא רק תזונה'', מוסיפה הילה, ''זה גם אורח חיים בריא על כל המובנים. למשל, עוד דבר שעשינו, זה העפנו את כל הכימיקלים מהבית. כי הם נספגים בעור, אנחנו נושמים אותם והם מסרטנים''.
החיים שלנו יקרים יותר
מה זה אומר כימיקלים?
''זה אומר אבקת כביסה, סבון רחצה, סבון כלים, מבשמי אויר, כל הדברים הללו עשויים מכימקלים רעילים לגוף שלנו שיוצרים עומס על מערכת החיסון''.
אז מה התחליפים?
''אז ככה: לגבי סבון כלים, יש סבון ידידותי לסביבה, אני קוראת לו 'ידידותי לבני אדם'. כי זה לא מכיל חומרים רעילים. גם סבון רחצה שמבוסס על שמנים טבעיים, כמו שמן זית, למשל, הוא מעולה.
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
"מבשמי אויר, למשל, מסרטנים מאד, הייתי ממליצה להימנע בכלל משימוש בהם. אפשר להשתמש בשמן טבעי ריחני.
"את הרצפה אנחנו שוטפים במים מהולים עם קצת שמן טבעי עם ריח טוב. תחשבי על זה, סבון כלים מכיל כימיקלים מאד רעילים מפרקי שומן, ואנחנו שוטפים איתו את הכלים שלנו. זה לא תמיד נשטף במאה אחוז ואחר כך אנחנו מכניסי את זה לגוף שלנו, לא חבל?''
כל הדברים הטבעיים האלה הם מאוד יקרים.
הילה מסכימה: ''הם באמת יקרים, אבל החיים שלנו עוד יותר יקרים. ילד שקרה לו כזה כשל במערכת החיסון, זה אומר שמשהו בניקוי הרעלים של הגוף שלו לא היה יעיל, כי הגוף שלנו כל הזמן מנקה רעלים, וכשיש עומס של רעלים - הגוף לא מצליח לעמוד בזה, ואז צריך לעשות השתדלות יותר גדולה.
"אדם לא יכול לדעת אם הוא נמצא בקבוצת סיכון הזאת שמערכת החיסון שלו לא מנקה רעלים בצורה טובה ולכן כל אחד צריך לשמור על עצמו ולהכניס כמה שפחות רעלים לגוף שלו'.
אז היום ב''ה הילד הבריא, ואת לקחת על עצמך לעזור למשפחות להיות בריאות יותר?
הילה: ''כן. אחרי שראיתי כמה סבל עוברים אנשים ובעיקר ילדים חולים, החלטתי להרים את הכפפה וללמד אמהות איך להנחיל בבית אורח חיים בריא ותזונה בריאה. אני מאמינה שאפשר למנוע מראש מחלות, ועדיף שכך. הרצון שלי הוא שיגדלו פה משפחות בריאות וילדים בריאים ושאף אחד לא יגיע למצב שבו אנחנו היינו''.