דיכאון וחרדות
שני זאבים יוצאים לקרב בלבך. מי ינצח?
מה קורה בגופנו בזמן לחץ? איך ניתן להרגע? מה חשיבות הנשימות ומי היא אותה אמיגדלה?
- ד"ר רינה מורדו
- פורסם ט"ו תמוז התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
לכל אחד מאיתנו יש רגעים של חוסר וודאות וחששות ובפרט בתקופה הזו של התפרצות נגיף הקורונה, כשאירועים מתבטלים ויש חוסר יציבות וחוסר וודאות, ובכלל - בחיים המודרניים אנו חווים מצבי סטרס ע"י גורמים חיצוניים שמפעילים את תחושת החרדה, כמו כשיש וירוס מתפרץ או רעידת אדמה ותאונות.
המצב הנוכחי הזה של הקורונה והתפרצות הגל השני, מביא איתו ביטול אירועים ברגע האחרון. יש תחושה של בהלה עולמית, המייצרת אצלנו רגשות של פחד וחרדות של חששות מהגרוע ביותר. החשש הזה, בניגוד לרעידת אדמה, למשל, הוא גורם פנימי המאיים עלינו.
הלחץ הזה מוגבר ע"י שיח פנימי. הדיבור העצמי, מה שאנו אומרים לעצמנו על גורם הלחץ ועד כמה אנחנו מאמינים ביכולת שלנו להתמודד איתו - הם אלה שיקבעו את האופן בו נגיב אליו.
כדאי שנבין מה קורה בגופנו בזמן לחץ
מידע חושי מגיע לאמיגדלה, הנמצאת במערכת הלימבית. הוא נולד מהצורך שלנו להישמר מפני גורם שמאיים על הקיום. בזמן לחץ, האמיגדלה מחשבת את רמת הסיכון.
ניתן לחשוב על האמיגדלה כמו על מצלמה משוכללת, המצלמת ומנציחה רגעים בהם מצבים מסוימים גרמו לנו לתגובות רגשיות חזקות. המצלמה המשוכללת הזו שומרת את המידע מכל החושים בתת המודע כזיכרון חושי.
מגיע אליה מידע מאיברים פנימיים בגוף, כמו המעיים והלב, והיא מקשרת בין התחושות הגופניות שלנו והנסיבות החיצוניות, ויוצרת זיכרונות רגשיים.
ברגע שהיא תחווה חוויה דומה, או חלק מהחוויה, היא תכין את עצמה להגן עלינו, הילחם או ברח.
האמיגדלה תכין את הגוף במהירות לתגובה מהירה למצבי חירום. היא פועלת תוך פחות משנייה: פרץ אדרנלין משוחרר, קצב פעימות הלב מוגבר, הנשימה נעשית מהירה ושטחית, רמת הקורטיזול בדם עולה, פעילות מערכת העיכול מואטת. מרגישים פרפרים בבטן - עצבנות, יובש בפה, קושי להתרכז - ואז היא מחשבת את הסכנה, האם יש סיכוי להילחם או לברוח.
זיכרון, אפילו חלקי, של אירוע כואב מהעבר - עלול להפעיל את המערכת באותה עוצמה כמו סכנה ממשית מאריה טורף או תאונת דרכים קטלנית.
הזיכרון נצרב במוח באמצעות חמשת החושים. כך, לדוגמא, קול של חריקת בלמים או ריח מסוים יכול להוביל את האמיגדלה להפריש אדרנלין בעוצמה של סכנה.
האמיגדלה מאחסנת זיכרונות הקשורים לתחושת איום, כך שגם זיכרונות אלו יצרבו בצורה חזקה, ובפעם הבאה שהאדם יתקל במצב דומה, האמיגדלה תעורר במהירות תחושת חרדה, ואת המערכות הגופניות הקשורות לכך.
חשוב שנבין שהכל מגיע מתת המודע שלנו, שתפקידו להגן ולשמור עלינו בדרך שלו מפני סכנת חיים.
אך גם בעידן המודרני, כששום חיית פרא אינה עומדת בפתח המערה שלנו ומאיימת לטרוף אותנו, החלק הסימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית מגיב באופן דומה לסכנת חיים ממשית.
הרבה מאד פעמים הלחץ לא משרת אותנו ואת האינטרסים האמיתיים שלנו. ברגעים הללו של חוסר ודאות, כשאנו חשים פחד ורגשות מכווצים, המוח מריץ סרטי אימה של סיפורים ומחשבות מפחידות, שאם נלמד לזהות ולכוון אותם - נצליח לנטרל אותם.
הדרך היעילה ביותר היא לטפל בסטרס באמצעות נשימות עמוקות ושיח פנימי לעצור אותו.
כשאנו לוקחים נשימה עמוקה, אנו מפעילים את חלקה הפארא־סימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית.
באמצעות נשימה עמוקה ולא שטחית, כמו במצבי לחץ, קצב פעימות הלב יורד, הנשימה נעשית סדירה ומלאה יותר, לחץ הדם יורד, השרירים מרפים ואז אפשר לעשות עבודה פנימית ולתכנת את תת המודע עם מסרים חיוביים להרגעה.
יש לנו יכולת לעצור את המחשבות האוטומטיות הללו, הפועלות כמו טייס על אוטומט, ולעשות בחירה.
עצירה והתבוננות במיינד.
ניתן להתבונן במיינד מלמעלה, כאילו הוא מנותק מאיתנו, ישות נפרדת מהאדם.
יש לשים לב לפרטים, להבחין כמה המיינד מפוחד, מכווץ, כמה הוא מכונס ופוחד, ממש כמו ילד קטן. איזה סיפורים רצים לו בראש, על אלו זיכרונות וחוויות הם יושבים.
יש להתייחס ולאמר למיינד שלנו משפטים מרגיעים, כשם שהיינו מרגיעים ילד קטן ומפוחד.
הזכירו למיינד את כל ההצלחות שלו, את כל האורות שזרחו אחרי חושך.
הרגיעו את המיינד באמצעות נשימות, זיכרונות ומנטרות, כדי שהוא יפנים שאנו לא בסכנה קיומית, ואפשר להירגע ולעורר תקוה.
הנה סיפור נפלא, שיעזור לבחור נכון ולהירגע.
מסופר על אחד מזקני שבט, שישב עם נכדו וסיפר לו על קרב המתחולל בתוך הנפש של בני האדם.
הוא אמר: "נכדי, בתוך כל אחד מאיתנו יש שני זאבים. יש קרב מתמשך שמתחולל ביניהם בכל יום. זאב אחד הוא זאב של רוע, כעס, קנאה, צער, חרטה, תאווה, גאווה, עצב, אשמה, טינה, רגשי נחיתות, אגו, עלבון, פחד וחרדה.
הזאב השני הוא זאב של טוב, שמחה, חיוך, רוגע, שלווה, אהבה, תקווה, ענווה, קבלה, חמלה, נדיבות, כנות, אושר וודאות.
הרהר הנכד בדברי סבו, ושאל: סבא, איזה זאב מנצח?
ענה לו הסב:זה שאתה מאכיל.
ואני שואלת אותך, איזה זאב את בוחרת להאכיל היום?
את הזאב שאומר לך שאין לך סיכוי להצליח, זה שמפחיד, שמשדר עצב וחוסר תקווה? או את זאב הטוב, שיביא לך אושר, שלווה, תקווה וחמלה?
רוצה לדעת עוד על השיטה שלי, וללמוד כיצד באמת לרדת במשקל? הירשמי לסדנת "הדיאטה החכמה" באתר הקמפוס היהודי.
ד"ר רינה מורדו, Ph.D, היא מאמנת לתזונה בשילוב תת המודע ו-NLP.