הרב גנוט: "הכוכבים ומיקומם מסתירים סודות מרתקים"

הרב מרדכי גנוט, עורך לוח 'דבר בעתו', משתף בראיון מרתק את הידיעות שלו באסטרונומיה, כיצד הכל התחיל, וחושף סיפורים מרתקים. 

"ראשית דרכי היתה בגיל שמונה" מספר הרב גנוט. "ראיתי ציור מרהיב של חלק מהשמש וכוכבי הלכת, שצדה את עיני ולא משה מזכרוני. זטו היתה תחילת דרכי באסטרונומיה. התבוננתי שעות רבות בתמונת מערכת השמש, וקראתי את כל הַכִּתּוּבִים הסמוכים, שמו של כל כוכב, תעודת זהותו, וכמה זמן אורֵךְ לו להקיף את השמש. במשך השנים המשכתי לקרוא מאמרים נוספים בנושאים הללו.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מהיכן שאבת את הידע הרחב באסטרונומיה?

"כשהגעתי ללמוד בירושלים, בישיבת הגאון מטשעבין 'כוכב מיעקב', בשכונת 'תל ארזה', שבפאתי ירושלים של אז, נחשפתי בה יותר ויותר לגרמי השמים, שנראו בה בבהירות. עוד בישיבה עצמה ערכתי עלון-קיר, שהיווה למעשה את גרעינו של הלוח כיום, שהופיע לראשונה כספר רק בשנת תשמ"ו".

כבר כבחור החל הרב גנוט לקצור פירות על ידיעותיו. בעודו בישיבה, קבל את פרס עיריית ירושלים, מידיו של ראש העיר דאז, טדי קולק, והאירוע הזה עורר הדים רבים. ב'אֲסֻפַּת מחקרים תורניים' ה'תשל"ז - פורסם מאמרו הראשון בחקר האסטרונומיה היהודית.

לאור העובדה שיש מחקרים שסותרים לפעמים את מאמרי חז"ל, אני שואל את הרב גנוט האם ההתעסקות באסטרונומיה אינה יכולה לגרום לו להיכשל ביסודות התורה?

"אני שוב מדגיש ואומר – גם כתשובה על השאלה הנפוצה אם אין מחקרים אלה סותרים את אזהרת חז"ל (חגיגה יא:) שאין לחקור "מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור", או את אזהרת בן-סירא (שם יג.) 'במופלא ממך - אל תדרוש ובמכוסה ממך - אל תחקור. במה שהורשית - התבונן. אין לך עסק בנסתרות!' כל מי שאמונתו חלשה, אין מקומו בשטח האסטרונומי. רק מי שיסודות האמונה בסיסיים אצלו, והוא מאמין במאה אחוז שבורא העולם, הוא ואין בלתו, מנהיג את העולם ואת היקום כולו - רשאי להיכנס לתחום הזה".

מה משך אותך במיוחד להתעסק בתחום לוח השנה העברי?

"משחר נעורי חלמתי על לוח-שנה כללי, שיקיף את סדר-יומו של היהודי מהבוקר ועד אישון-לילה - סביב השעון. לאחר שהקמתי בית בישראל, המשיך לפעום בי החלום הישן. במהלך השנים כבר הבשיל בי הרעיון והתקבלה אצלי 'תמונה' איך ייראה הלוח שאוציא לאור, ואכן בשנת תשמ"ו הופיע הלוח הראשון, בו הופיעה אטרקציה. הוא כָלַל התייחסות מקפת לכוכב השביט המפורסם 'האלי', שהופיע שוב לאחר 76 שנה. העולם כולו עקב בהתרגשות, אחר תנועותיו של שְׁביט-השביטים, ורבים כָּמְהוּ לדעת את עֲבָרוֹ ומסלולו. ואכן בלוח, שגם הוא דָרַךְ ככוכב-שביט בשמי הלוחות (כפי שכינוהו המבקרים), הם מצאו את מבוקשם".

כשאני מתעקש להבין, למה זה היה חושב בעיניו שבלוח יופיעו כל זאת, מסביר לי הרב: "לפי שהלוח פתח לפני רבים, להבין לראשונה בצורה מוחשית את הסוגיות האסטרונומיות שבתלמוד ובפוסקים, לתועלת כלל הלומדים וההוגים. אני רוצה שאנשים יבינו שאין סתירה בין המסורת התורנית לאסטרונומיה, גם כשאנו מתקשים להבין את מהלכי המאורות על בוריים, באופן שיתאימו לסוגיות הנלמדות בתלמוד, כמו: ראש השנה, נולד לפני חצות, ריבוע לפי התקופה, עיבור השנה ועיבור החודש. מכיוון שֶׁאֵלֶּה נושאים שהבנתם דורשת דמיון רחב, ולאו כל מוחא סביל דא, צריך להכניס את הידע האסטרונומי, ללמוד אותו בצורה מוחשית, ואז כל הסוגיות הקשורות לנושא, תיראֶנה אחרת".

מטאורים וכוכבי שביט

אתה יכול לתת דוגמא?

"כן. המשנה במסכת ברכות (פ"ט מ"ב), מורה כי בין-היתר מברכים ברכת 'עושה מעשה בראשית' על ה'זיקין'. מה הם ה'זיקין' הללו? בגמרא מובאות שתי שיטות. האחת שהכוונה לכוכב שביט, והשנייה שמדובר במטאורים - כוכבים נופלים. שנים ארוכות הבינו את המחלוקת כמו שהיא. להלכה נפסקו שניהם, ולכן מברכים על מטאורים וגם על כוכבי שביט, כשנראים בעיניים בלתי-מצוידות במכשיר אופטי.

כעת הרב גנוט חושף אותי לתגלית: "בעשרות השנים האחרונות התברר דבר מעניין. האמת היא שכבר בעבר שיערו כן, אבל רק לאחרונה - יחסית - הצליחו לְאַשֵּׁשׁ זאת בִּמְאַת האחוזים. ההסבר לכך נעוץ במסלולו של כדור הארץ סביב השמש. במסלולו חוצה כדור הארץ מסלולים שונים של מאות או אלפי סוגי כוכבי שביט שעברו סמוך לשמש, במהלך הקפתם האקסצנטרית הארוכה את השמש. השביטים אינם מִקְשָׁה אחת, אלא מורכבים מסלעים רבים וגזים המלוכדים בקרח. כששביט כזה משייט בקרבת השמש, ממיס החום האדיר את הקרח המחבר את האבנים מהן מורכב כוכב השביט, ואז נושרים ממנו חלקים או חלקיקים. כל מעבר של כוכב שביט ליד השמש - מביא להתנתקות של חלקים מהשביט. הדבר תלוי בהרכב ובמסה של השביט הספציפי המתקרב עתה לשמש, והאדים והגזים המשתחררים ממנו מהווים את ה'זנב' האדיר האופייני לשביט. האבנים המתפוררות ממשיכות להזדנב ולנוע במסלול של כוכב-האם, השביט המקורי".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

"כשכדור הארץ חוצה מסלול זה, אין בכוח החלקיקים (הסלעיים) הללו לעמוד מול כוח המשיכה שלו, ולפיכך, מחמת קוטנם ושבריריותם, הם נמשכים לכדור הארץ ו'נופלים' עליו. בכל לילה קיים סיכוי להבחין במטאור כלשהו (תלוי במידת החשיכה של האזור בו נמצאים), אך ימי חציית המסלולים של אותם שביטים 'מתפוררים' - מניבים מְטַר-אוֹרִים מאין כמוהו, כך שישנם לילות עתירי מטאורים לעומת לילות דלילי מטאורים. כמובן שאפשרות הצפִייה בהם תלויה גם באלה מימי החודש העברי מתרחשת התופעה, בימי חסרונו של הירח (קל להבחין בהם) אם בימי מילואו (קשה להבחין בהם)".

אתה יכול לסכם לי את הדברים?

"כן. לפי מה שאמרתי יוצא שאותם סלעונים נופלים, המכונים בעולם 'מטאורים', הם בעצם חלקים של כוכב שביט. וממילא עולה ששתי השיטות בגמרא בנוגע ל'זיקין', הן זו הסבורה שמדובר במטאוריטים והן זו המצדדת בכוכב שביט, אחת היא. זה אותו גוף. השביט הוא זה ש'מטיל' את המטאורים הללו. בשעת מעופם הם מכוּנים מטאורים ורובם כָּלים ונשרפים עקב החיכוך הרב באטמוספירה הסמיכה – יחסית – לעומת הָרִיק (הוואקום) בהם שטו עד עתה. כאשר הם באים בשלמותם לכדור הארץ, כמו האבן השחורה במכה שהיא מטאוריט גדול, הם מכוּנים מטאוריטים. בבָרכנו עליהם 'עושה מעשה בראשית', אנו יוצאים ידי חובת שתי השיטות, כי הוא גם מטאוריט וגם שיריים של כוכב שביט. הרי לפנינו חידוש שלימדה אותנו חכמת האסטרונומיה, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים".

"כדאי לציין בסיפוק רב, שקיימת התעניינות הולכת וגוברת, בנושא האסטרונומיה היהודית, והקהל רובו ככולו צמא לדעת, לשמוע ולהבין. למרות שחלקו הגדול נחשף ע"פ רוב לראשונה למונחים הלקוחים מעולם הַתְּכוּנָה (אסטרונומיה) והטרמינולוגיה האסטרונומית זרה ומנוכרת לרבים מהשומעים, הרחוקים 'שנות אור' מחכמת התכונה".

התאריך הלועזי

אי אפשר שלא לשאול גם על הלוח הלועזי, שחדר למחוזותינו

"הלוח הלועזי הוא המניין שמונים הנוצרים. ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות השנים לשנת לידתו המשוערת של 'אותו האיש' (כפי שישו הנוצרי מכונה בספָרינו). יש יהודים המקפידים לכתוב רק את שתי הספרות האחרונות של השנה, על מנת שלא ליצור רושם כאילו מונים את הזמן ללידתו של 'אותו האיש', והם גם מוסיפים אחרי התאריך, את המילה 'למניינם' או 'לספירתם' (של הנוצרים). ישנם החוששים לדעת החת"ם סופר, הרואה בציוּן מספר החודש ניגוד למה שכתוב בפרשת בֹּא (שמות יב, ב): 'החודש הזה (=ר"ח ניסן) לכם ראש חֳדָשים. ראשון הוא לכם לחָדשי השנה', ולכן מקפידים לרשום את שם החודש ולא את מספרו".

הרב גנוט מציג את ספרו בפני הרב חיים קנייבסקי

דבריו המרתקים של הרב גנוט מובילים אותי לשאול אותו, על ענייני המזלות שאנו מרבים להזכירם. האם המזל נקבע לפי החודשים העבריים או הלועזיים, ומדוע?

"כיפת השמים היא חציו של כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו הוא מרכז כדור-הארץ. לצרכים מסויימים, נוח לדמות כאילו כל גרמי השמים מונחים על פני הכדור הזה. על פני כיפת השמים ניתן לשרטט גם את קו־המשווה השמֵימי ואת הקטבים השמימֵיים, שהם היטל של מקביליהם הארציים על אותו כדור.

לפי שכדור הארץ חג סביב צירו, נראים גרמי השמים ש'על' הכיפה - כאילו הם חָגים סביב הקוטב השמֵימי כל 24 שעות, כך שהשמש, הירח וכוכבי-הלכת, יֵירָאו זורחים במזרח ושוקעים במערב.

הכוכבים מחולקים ל-2 קטגוריות: כוכבי שֶׁבֶת, הנראים קבועים בכיפת הרקיע, וכוכבי לֶכֶת, הנעים על פניהם. כוכבי-השבת חולקו ל-88 קבוצות, ה'מורכבות' מקבוצות-קבוצות כוכבים שכל אחת מהן 'מורכבת' מכוכבים סמוכים, המחוברים ביניהם בקוים דמיוניים, קבוצה קבוצה וצורתה, קבוצה קבוצה ושמה.

באמצע אותה כיפה ענקית שוכן גלגל המזלות (או גלגל ה'זודיאק' . ביוונית: Ζῳδιακός κύκλος , "גלגל החיות") הנחלק ל-12 (מתוך ה-88) קבוצות כוכבים או "מזלות". רצועה דמיונית מעגלית זו נמצאת על מישור המילקה (=קו-הליקויים, בו מתרחשים ליקויי המאורות). על רקע חגורת (גלגל) קבוצות המזלות, נעים המאורות, השמש והירח וכוכבי הלכת. עבור צופה מכדור הארץ.

השמש מסיימת הקפה אחת של 12 המזלות בשנה אזרחית אחת, מכאן שהיא 'נמצאת' במזל מסוים כשלשים יום, בערך. במשך ימי החדש, היא מתקדמת אט-אט לעבר המזל הבא, כך שכל חדש היא גוֹמֵאת כ-1/12 מ'גלגל המזלות', לכן היא נמצאת מדי חודש - אזרחי - על רקע מזל אחר. הוא המזל החָדשי. יש לשים לב, שה'חדש' הַמַּזָּלִי אינו מהראשון בחדש ועד ליומו האחרון, אלא מתחיל ומסתיים בסביבות 19/20/21 בחדש. מאחר שהשנה העברית היא אך בת 354 ימים, ואין ימי חֳדָשֶׁיהָ מקבילים לימי חָדשי שנת החמה, אי אפשר לקבוע את המזלות לפי הלוח העברי, אלא לפי חָדשי השנה האזרחית. אכן, בתלמוד (ר"ה טו.) הוזכרו כבר 2 התקופות, העברית-יהודית ('שבט של חֳדשים') והאזרחית-השמשית ('שבט של תקופה')".

המקור לשמות החודשים

ואם כבר חודשים עבריים, הרב גנוט מסביר לי בטוב-טעם את המקור של שמות הֶחֳדשים: "לפנים בישראל מוספרו החֳדשים מ-1 עד 12. ניסן הוא החודש הראשון, ואדר הוא החודש השנים-עשר. שמות החֳדשים המשמשים בימינו מקורם בשמות בבליים, שאומצו בתקופת גלות בבל. ברובם הם מופיעים בספרים זכריה (שבט), אסתר (ניסן, סיון, טבת, אדר), עזרא ונחמיה (כסלו, אלול). בתנ"ך מצוינים גם שמות אחרים לחֳדשים, כגון 'ירח האיתנים' לתשרי, 'ירח בול' למרחשוון ו'חודש זיו' לאייר. משערים שמקורם בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ"ך רק בספר מלכים בשל השפעה תרבותית פיניקית, בעקבות המסחר של שלמה המלך עם הפיניקים".

הרב גנוט מציג את ספרו בפני הגראי''ל שטיינמן זצ''ל

"ב'לוח גזר' (לוח אבן-גיר המתוארך לתחילת ימי ביהמ"ק הראשון, שנמצא בשנת תרס"ח בתל-גזר, עליו חרוטה בניב כנעני כלשהו כתובת בת 9 שורות הנראית כלוח-שנה חקלאי(, נמצאו רשומים 8 חֳדשים: יַרְחו אָסִ(י)ף - 2 חָדשי אסיף – אלול ותשרי. יַרְחו זֶרַע - הזריעה במרחשון ובכסלו. יַרְחו לֶקֶשׁ - 2 חָדשי זריעה מאוחרת – טבת ושבט. יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש אדר. יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע(וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש ניסן. יֶרַח קָצרוְ כִלָ(ה) - חודש קציר 'כִּלְיות' החיטה - חודש אייר. יַרְחו זֶמֶר (או זמיר) - 2 חָדשי בציר – סיון ('ימי ביכורי ענבים') ותמוז. יֶרַח קֵץ (או קַיץ) - חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש אב. משערים כי תחת 'ירח' נרשם 'ירחו', הכוונה לחָדשיים, נכתב הפירוט-הפירוש שלמעלה. בהתאם להשערת החוקרים, שהכתובת היא תרגיל בכתיבה (משום שאיש לא הזדקק לתזכורת כזאת באותה תקופה...), משער אני הקטן שבמקור נכתב 'ירחי' (ולא 'ירחו') אלא שהילדון-ה הדרדק/ית טעה/תה".

במסגרת עבודתו, אין הרב גנוט מתבייש לגלות לי אם טעה בחישובים מסובכים בהם הוא מתעסק יומם וליל: "טעיתי לא אחת ולא שתים" הוא מודה "לוח בסדר גודל כשלי, בו מובאות פריטים בנושאי הלכה, מנהג, היסטוריה ואסטרונומיה, זקוק לזוגות-זוגות עיניים ערניות, בוחנות ובודקות, לבל תחול כל שגיאה בלוח העומד לצאת לאור.

קשה לי לרדת לסוף-דעתם של אלה הסונטים בי ואינם מבינים מה הלחץ הגדול המוטל עלי בחָדשי הקיץ ומשתאים לנוכח הִמָּנעותי מהשתתפות בשְׂמחות, אפילו משפחתיות, בתקופת עריכת הלוח והגהתו הנמרצת לפני המסירה לדפוס. 'מה הבעיה היום בעידן המחשב?', הם שואלים, 'הן הכל ערוך ומסודר לך מימים ימימה!', וכשאני משתדל להסביר להם כי התאריכים (ההתאמה בין התאריך העברי ללועזי) שונים, וממילא כל אלפי-הזמנים הנמצאים בלוח דבר יום ביומו שונים, ויש לעבור עליהן עין בעין, הם תמהים בְּבַעֲרוּתָם 'איככה לא תשתמש בפונקציית 'העתק-הדבק' המותירה לך זמן פנוי' וכו' וכו'.

"ברור שאני משתמש ב'העתק-הדבק', בקטעים רבים בלוח, אך גם בהם די בגורם אחד, המשתחל לחומר, כדי שתשתרבב כאן הלכה שנמצאה בחומר זה בשנה ההיא, אך אינה נכונה בשנה הבאה עלינו לטובה".

סיפורים מרתקים סביב לוח השנה

הרב גנוט שופע סיפורים: "היה זה במפגש חינוכי שהשתתפתי בו לפני כ-20 שנה, יחד עם פילנתרופ מוּכר מחו"ל, יהודי דתי. הציגוני לפניו כעוסק באסטרונומיה פופולארית יהודית, ומיד אמר לי שהוא זוכר שבשבת העלייה לתורה שלו, התרחש ליקוי-חמה גדול, אמנם לא במדינתו. בו במקום ציינתי בפניו את התאריך: הוא נולד בקיץ תש"כ, ועלייתו לתורה התקיימה בראש חודש תמוז שחל בשבת פר' קֹרח תשל"ג, בו ארע ליקוי-חמה מלא במרכז אפריקה ואשר נצפה כליקוי חלקי גדול בישראל (מי יודע? אולי הליקוי הזה רמז למלחמה האיומה שפרצה 100 ימים לאחר-מכן, ביום-הכיפורים תשל"ד?). הלה היה בהלם, כוס הלימונדה כמעט נשמטה מידו והוא קרא בהתרגשות: '!'exactly !Exactly' ('מדוייק!' 'מדוייק!')".

עם הרבי שלי מויז'ניץ זצ''ל

הסיפורים סביב לוח-השנה מרתקים במיוחד, והרב גנוט אינו עוצר לרגע: "בשנת תשס"ו, הבאתי בלוחי הקטן, מספר ישן, כי מולד חודש תמוז שחל בשעת 'כוכַב-חמה' (מרקורי), על פי לוח 'שימוש המזלות' שמסרו לנו חז"ל בתורת האסטרולוגיה התלמודית - יורה על חום או על שפיכות דמים וקור שיהיו בו. חודש תמוז של תשס"ו היה קריר (בארץ ישראל) לעומת תמוזים של שנים קודמות, ולצערנו, אף 'שפיכות דמים' הייתה גם הייתה: חטיפתו של גלעד שליט ברצועת עזה וחטיפתם של החיילים בדרום לבנון, כל אלו הובילו למלחמת לבנון, שהסבה אבדות כבֵדות לעם ישראל".

"סיפור מעניין נוסף, קשור לליקוי החמה שאירע בערב ר"ח כסלו תשנ"ה. זמן קצר לפני כן השתתפתי יחד עם האסטרולוג הידוע אילן פקר בראיון תקשורתי. השיחה נסבה על הליקוי הקרוב. פקר התריע על 'קטסטרופה צפויה בירדן'. לעומת זאת, אמרתי כי מצרים היא הכתובת, כמובא בספרים קדמונים, אך תוך-כדי-דיבור הסברתי, כי יתכן שאזרחים מצריים יפָּגעו בירדן, או אזרחים ירדניים יפָּגעו על אדמת מצרים. היינו יותר חכמים לאחר מעשה. בר"ח כסלו, שָׁבָה משאית עמוסה בעשרות אזרחים מצריים מִמֶּכָּה, אליה עלו לחאג'. כשחצתה המשאית את הגבול בין סעודיה לירדן – נפגעה בתאונת דרכים קטלנית. איש לא נותר בחיים. התברר ללא ספק שֶׁפֶּקֶר צָדַק במה שאמר שאסון יתרחש בירדן, אבל גם הקדמונים צדקו שה'צער היה במצרים'.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

"אני יכול לספר על אסון טבע נוסף שאירע במצרים, ביום שבו לקתה חמה. סכר אסואן (בדרום הנילוס) עלה על גדותיו, וגם שריפה גדולה השתוללה במצרים, בה נספו 400 מצרים. גם רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה בתחילת חדש אלול תשנ"ט, ארעה ימים אחדים לאחר ליקוי חמה מלא שנצפה באירופה ובאסיה".

"אחתום בסיפור של עזרה שמימית", מפטיר הרב גנוט, "מעשה ביהודי שנסע לפנות-ערב לנחם אבלים בראש העין. עם-חשכה יצא את בית-האבלים וכנראה סבר שהרכב חונה לַכִּיוון ממנו בא והחל בנסיעה. עם התמשכות הדרך, שם לב שהכביש הופך לחשוך יותר ויותר והחלו להופיע שלטים בערבית. הוא התקשר אלי ושאל בבהלה: 'מה אעשה?'. ראשית, הוריתי לו לכבות את האורות, כדי לא להיחשף לעיניים עוינות וגם כדי שיוכל לצפות בצורה מיטבית בכוכבים. סיכמנו לדבר שוב בעוד 6-7 דקות, לאחר שיֵּצא מהרכב ואישוני עיניו יתרחבו ויסתגלו לחשכה.

"ואכן, בשיחה הבאה הוא מְבַשּׂרֵנִי שהוא כבר רואה כוכבים. אני מורה לו לעשות בראשו סיבוב של 360 מעלות לכל האופק שמסביבו ושואלו אם הוא מבחין בכוכב גדול המנצנץ מעל לאופק. לאחר שאישר, ערכתי לו בדיקות נוספות (קבוצות כוכבים סמוכות וכו') אם הוא אכן מתכוון לאותו כוכב (היה זה נוגה) אליו אני מתכוון, אם לאו. לאחר שאישר גם זאת, ידעתי לומר לו שאחורי המכונית (ולא חרטומה) מופנים לכיוון הכוכב ההוא'. "אמת ויציב" – ענה. אמרתי לו שיעשה סיבוב של 180 מעלות וְיֵצֵא מיד לדרך. אמרתי לו שישים לב בכל עת נסיעתו שהכוכב יימצא תמיד לשמאלו באופק [הדרומערבי], וכך - גם אם לא ייסע היישר נכחו - יתכן שיגיע לאשדוד, אך בודאי ייחלץ מהאיזור המסוכן. כעבור 20 דקות הוא מודיע לי בהתרגשות שהוא כבר מכיר את האזור, הוא נמצא בסביבת פתח-תקווה, וב"ה נחלץ מהסכנה".

לסיום ולסיכום מספר הרב גנוט על הייחודיות שבלוח-השנה שלו: "הלוח שלי מושתת על הלכות ומנהגים וסדרי לימוד, כ-30 במספר, בכל מקצועות התורה, מאורעות היסטוריים וימי זיכרון, וגם על אסטרונומיה, תוך שימת דגש בעיקר על מולד הירח ומופעי רבעיו וכשִׁירותו לקידוש לבנה, וכן ליקויי חמה ולבנה, מהלכי כוכבי הלכת על רקע גלגל-המזלות וכוכבי-השֶּׁבֶת, בצִיּוּן לילות מועדפים בהם אפשר לצפות במטאורים.

הרב גנוט מציג את ספרו בפני הגרי''ש אלישיב זצ''ל

בסוף הלוח ישנו נספח מיוחד בשם 'מעשה בראשית', בו מוסברים כל המונחים הללו, כמו מערכת השמש, מופעי הירח, מהן הגלקסיות, ועוד. כמו-גם בנושאי הלכה מובהקים כמו מולד מחושב, מולד אמיתי, וקביעת סדר השנה על בסיס מהלכי השמש, הירח ויתר כוכבי-הלכת, על רקע המזלות, כמפורט בתחילת הראיון, לצד חידושים ותגליות כתוצאה מִצְּפיות בטלסקופים רבי-עָצְמָה. כך, עם השנים, הפך המדור, למוקד מידע עדכני לחובבי אסטרונומיה מהמגזר, שמוצאים בו אלטרנטיבה ראויה להתעדכן בכל חדשות הֶענף, מבתי סוכנויות החלל העולמיות, מבלי להזדקק לאכסניות אחרות שמתאימות פחות ליושבי-אוהל.

מעבר לעניין שיש ב'חידושי החלל' המובאים ב'דבר בעתו', יש בהם גם ידיעות המסייעות להבין סוגיות שונות בגמרא, לצד השלכות תורניות-הלכתיות מובהקות. גם אני הקטן נמניתי בין הרבנים שכתבו תשובות לאילן רמון ז"ל, כיצד עליו לנהוג במעבורת-הֶחלל, בנוגע לזמני היום ושמירת שבת".

לפי שאיננו חפצים ליטול עוד מסדר יומו הדחוס של כבוד הרב, במיוחד לנוכח עריכתו המסובכת של הלוח לשנת תשפ"א, אנו נפרדים ממנו בברכה נאמנה שיפוצו מעיינותיו חוצה מתוך בריאות ונחת.