לא התקבלת לישיבה שרצית? 7 נקודות במיוחד בשבילך

בתקופה זו בחורים יקרים רבים מסתובבים כשבליבם תחושה קשה מנשוא: הם רצו להתקבל לישיבה מסויימת – וקיבלו תשובה שלילית. לבחור בגיל הנעורים – לקבל תשובה כזו על ישיבה שחפץ בה – הדבר קשה מאוד. מעין סטירת לחי לפנים, בוקס לבטן, או כל ביטוי אחר כואב, פוצע, ומותיר את הלב מדמם.

בטורו השבועי ב'יתד נאמן', כותב הרב שמואל ברוך גנוט את הדברים הבאים. בחור יקר, הדברים הבאים נועדו עבורך. קרא אותם בתשומת לב.

1. דווקא בתקופה זו של עליית בחורים רבים לישיבות, כשרבים מהם ומשפחותיהם סובלים, כשאינם מצליחים להתקבל למקום שנכספו, ומסתובבים בהרגשה כבדה כאילו הפסידו משהו, זה הזמן להציף ענין זה ברבים ולומר לכל אותם תלמידים יקרים, ולהוריהם, שהמתכון להצלחה אינו תלוי בהכרח במקום גדול ומפורסם.

אדרבה: יש מעלות רבות וחשובות במקומות פחות גדולים או פחות מפורסמים שעבור היחיד זו קרקע פוריה להצלחה ושגשוג. אין כמו קשר אישי ומצמיח עם ר"מ או ראש ישיבה,  אין כמו אוירה מיישבת דעת, ואין כמו תקשורת בריאה ובונה עם המשגיח במקומות אלו.

2. אחד מהעוסקים שנים רבות בקבלת התלמידים באחת הישיבות, ציין בפני בשבוע האחרון כי השנה קיימת תופעה ברוכה (שכפי הנראה אף היא מפירות הקורונה והשהיה הממושכת של הורים עם בניהם), שהורים רבים בוחנים את המשך דרכם של בניהם בראיה הרבה יותר מפוקחת וריאלית. הם פשוט מכירים את בניהם יותר טוב, את מעלותיהם וחסרונותיהם, מה שמביא למבט מותאם יותר למסגרת הלימודים של בניהם.

3. נעשה חשבון פשוט:

א. לכל ישיבה, קטנה וגדולה, יש כמות בחורים שהם יכולים ורוצים לקבל בכל שיעור. הרי לא יתכן, מסיבות רוחניות וגשמיות גם יחד, שכל ישיבה תקבל כמה בחורים שרק ירצו ויתאימו.

ב. כל ישיבה רוצה שהבחורים המתאימים ביותר לאופי וקו הישיבה, יגיעו אליה. אם יש באפשרותם לקבל בחור שלפי הבירורים שערכו והמבחן שבחנו, מתאים לישיבה יותר מבחור שאינו מתאים כמותו. ברור שהבחור המתאים יותר- יתקבל.

הרב זמיר כהן - מדוע חשוב לקבוע עיתים לתורה?

ג. רוב ההורים מכירים את בנם מבחינת התנהגותו בבית, האם הוא אוהב ללמוד וכמה הוא לומד בשעות ובימים שהוא נמצא בבית, איך הוא מתפלל, כיצד יראת השמים שלו וכמה נעים או לא לחיות במחיצתו. כמה הוא עוזר בבית וכמה הוא מכבד את הוריו, אחיו ואחיותיו. לעומת זאת, הר"מ שלו בישיבה קטנה מכיר הרבה יותר את רמתו הלימודית, שקידתו בסדרי הישיבה ו'בין הסדרים', הבנתו בלימוד והרמה שלו למול יתר חבריו לשיעור.

להבדיל מאבא, שמכיר רק את יוסי שלו, הרי הר"מ שלו מכיר את יוסי גם כבחור אחד מתוך כל חברי השיעור שלו. נכון שיוסי לומד מצוין ומשקיע המון, אך הר"מ יודע שבשיעור שלו יש כך וכך בחורים שלומדים ומשקיעים יותר. הם גם בעלי הבנה לימודית טובה יותר, יודעים יותר מסכתות, בוגרים ורציניים יותר. ראשי הישיבה והרמי"ם בישיבות לצעירים בקיאים בד"כ יותר מההורים בסיכויים. הם יוכלו לנפץ מראש, בהבנה בריאה ומושכלת, חלומות שווא.

ד. כעת נדבר על ישיבת 'פרי התורה', למשל. ב'פרי התורה' הוחלט ששיעור א' הבא יכלול מאה בחורים. אם כל אחת מעשרות הישיבות לצעירים בארץ ישלחו ל'פרי התורה' עשר בחורים, השיעור ימנה אלף בחורים ולא מאה. לכן, כך מקובל, הישיבות הותיקות והטובות יוכלו לשלוח ל'פרי התורה' עשר בחורים והישיבות החדשות – ישלחו 2/3 בחורים. זה המצב הנתון, כל עוד 'פרי התורה' לא בנתה עוד מבנה ענק ומבנה פנימייה….

ה. ראש הישיבה לצעירים יכול לשלוח ל'פרי התורה' שני בחורים ויש לו עשרה שרוצים ללכת לשם בכל מאודם. הוא סבור שחמשה מהם מתאימים באופן מיוחד, אך הוא ישלח את השניים הטובים והמתאימים ביותר מבחינתו, וינסה ללחוץ ולשכנע בכל כוחו שיקבלו עוד אחד, אולי עוד שניים. מה הוא יכול לעשות מעבר לזה?!

"ישיבות בשביל הפחד מ'מה תגיד הדודה בריינדה?'"

4. האם ישנם טעויות? בוודאי. אף אחד לא מלאך או שרף. כולם ניזונים מאינפורמציה ומנסים להגיע לחקר העובדות והכרת המציאות ככל האפשר. האם האינפורמציה שהגיעה לגורמים האחראיים תמיד נכונה? ברוב המקרים. במיעוט המקרים - לא. אך מה אפשר לעשות. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, בפרט בימים של רישום, שרמי"ם והורים רבים מתדפקים על דלתותיהם, הסלולרי וגם הטלפון בבית לא מפסיק לצלצל, אין להם יום ולא לילה, ובתוך כל המכלול העדין הזה, עליהם להרכיב שיעור המתאים ביותר לאופי הישיבה. לא קל.

5. האם לעיתים מתרחשים דברים לא נכונים? אין ספק שבמערכת אדירה, בה מתקבלים בפרק זמן קצרצר מאות מאות בחורים, בבת אחת, לישיבות הגדולות, יכולים להתרחש טעויות, חוסר הבנה ולעיתים סחבת מתישה. כל העולם רצוף טעויות, עיוותים ואי הבנות. מדוע דווקא בנושא הזה קשה לנו יותר?

כי בעוד שבטעויות מול הבנק או כרטיס הויזה, מדובר סך הכל בכסף, הרי כאן מדובר בנשמות, בנפשות של בחורים רכים, דמעות של אמא ולחץ של אבא, שחשים שעולמם חרב עליהם (לא. הוא לא חרב עליכם… זה יחלוף בעוד שבוע- שבועיים...)

6. ישנם הורים שאינם שולחים את בנם לישיבה רק משיקולים של טובת הבחור, אלא רק מטעמי יוקרה. מורי ורבי, הרב חיים שינקר, ראש ישיבת 'דרכי משה', היה קורא לזן ההורים הזה "ישיבות בשביל מה תגיד הדודה בריינדא..."

7. כולנו מכירים מאות בני עליה, תלמידי חכמים ועובדי ה', שעלו והתעלו דווקא בישיבות קטנות מבחינה מספרית, עם יחס חם ואישי מרבני הישיבה. אני לומד אחר הצהריים בכולל בו לומדים יותר מ-400 אברכים. ככל שהשנים חולפות, קשה מאד לדעת מי למד היכן ואיפה. פעמים רבות נראה שטוב לבחור ללמוד דווקא בישיבה עם מאות מוכשרים ושקדנים ולעיתים דווקא הרוגע, החמימות, הקשר הלימודי והקשר האישי החמים, יביאו לפריחתו.

ולסיום, מסיים הרב גנוט כי לפני כניסתו לישיבה הקטנה, התלבט אביו לאיזו ישיבה כדאי לשלוח את הבן. הם נכנסו יחד אל הרב חיים קנייבסקי, שהמליץ על ישיבה אחת מתוך שתיים. לאחר מכן פנה אלי ואמר: "תדע לך, לאיזה ישיבה שתלך, אם תלמד- תצליח. אם לא תלמד- לא תצליח..."

האם לשלוח את הבן לישיבה או לתיכון? הרב זמיר כהן בקטע קצר מעלה נקודות חשובות שכדאי להורים לקחת בחשבון: 

מרטיט: זוהי השאלה שהרב אדלשטיין התקשה לענות עליה

מדוע ביקש הרב קנייבסקי ברכה מבחור צעיר?