כך תגרמי לכך שהמיטה "תקרא" לילד והוא יבוא בשמחה

הגיע זמן שינה!

באמת? הגיע זמן שינה?

כן. השעה כבר שמונה.

אז למה הילד לא במיטה?

נו, נו, שאלה טובה.

"בכל לילה זה כך", את טוענת ברצינות. בכל לילה מחדש הוא מתווכח, מתרץ את עצמו, מאט את קצב לבישת הפיג'מה.

זו בדיוק הבעיה, הוא לא רוצה בשום אופן ללכת לישון!

בואי ונחשוב על כך: ברור שהוא לא רוצה ללכת לישון. מי רוצה להיפרד ממשהו שהוא אוהב מאוד, וללכת לישון?

גם את, כמעט סביר להניח, לא ממהרת ללכת לישון, עד שעייפותך מכריעה אותך, נכון?

לכולנו יש עיסוקים. יש עניינים חשובים, יש שיחות מרתקות או כל מיני תירוצים.

גם לילד שלנו יש תירוצים משלו: "אבל אמא, לא גמרתי להתרחץ טוב".

"אבל אמא, לא סיימתי להכין את השיעורים!".

"לא גמרתי את לקרוא את הסיפור!".

"לא סיפרת לי עדיין את הסיפור שהבטחת לי!".

כמעט כל ילד שצריך ללכת לישון לא סיים משהו, נכון?

השינה היא פרידה. פרידה מהיום, פרידה מהעיסוקים, כאילו פרידה מהחיים.

זה קשה. אף אחד לא יעשה את זה מאהבה.

כמעט אף אחד.

למה אני אומרת כמעט?

כי כל אדם ירצה להיכנס למיטה, אם ידע, שהוא צריך ללכת לישון, אבל משהו טוב מחכה לו שם, מעבר ליום.

לא לילה שחור מחכה שם, כי אם משהו טוב!

גם ילדך הנחמד, יכנס למיטה אם ידע שהוא צריך ללכת לישון, אבל עם זאת גם ידע שמשהו טוב מחכה לו שם.

קחי את עצמך, אמא.

את תלכי לישון, כי תדעי שלפי לוח הזמנים, אם לא תיכנסי למיטה יחסרו לך שעות שינה, ואת יודעת כמה בריא לישון מספיק.

את גם יודעת ומכירה את עצמך, שאם אינך ישנה מספיק שעות, את תהיי מאוד בלתי יעילה. ובנוסף, את כבר יודעת מה עושה לך טוב במיטה.

אולי ספר טוב?

אולי כרית מסוימת?

אולי שמיכת נוצות מיוחדת?

בואי נביט עכשיו בילדך. מה מחכה לו במיטה, מלבד הערותיך וגערותיך על כך שלא יעז לצאת משם, ש"אין עוד כוס מים", וש"סיימנו להיום עם הסיפורים"?

לשם מה ירוץ הישר למקום שיאסור אותו ויכבול אותו, ולא ייתן לו להשתחרר?

זו הסיבה שהוא דוחה את שעת השינה.

אם את רוצה שירוץ למיטה, עלייך לגרום לו לרוץ לשם.

זה אומר לערוך עם הילד שיחת הבהרה, בה מובהרים לו כללי הזמנים. אפשר לשוחח אתו על שעות שינה, כמה הן חשובות, ועל מספר השעות שעליו לישון בלילה.

יחד אתו, הרכיבי לוח שינה. לוח שיאמר באיזו שעה עליו להיכנס למיטה, כדי לישון מספיק שעות.

הראי לו בשעון מתי מגיעה השעה, והסברים אלו ודאי יניבו פרי בסופו של דבר.

אבל לא די בזאת.

רוצה שהילד ירוץ למיטה?

גרמי לו שירצה להיכנס לתוכה!

שימי ליד המיטה סדרת ספרים מיוחדת ל"לפני השינה".

הניחי  ליד מיטתו נגן שינגן לו סיפורים מתוך סדרה שאוהב, אותם תשמיעי רק לפני השינה.

אמרי אתו קריאת שמע שעל המיטה בצורה שהוא אוהב.

הוא יחכה לטקס זה כל ערב.

ויותר מכול, המעיטי ככל האפשר בהערות כמו: "מי הרשה לך לצאת?"; "תקבל עונש!"; "אני לא מסכימה, שמעת?"; "די, אין עוד סיפור עכשיו, נקודה!!!".

לכי על הגזר ולא על המקל, והחיבה למיטה הנעימה כבר קרובה לבוא.