9 שנים לפטירתו של ר’ אלעזר אבוחצירא זצ"ל: הרב יאשיהו יוסף פינטו בדברי הספד

שמו של ה"בבא מאיר",  היה רם ונישא בפי כל, יהודים אשכנזים וספרדיים כאחד, צדקותו וקדושתו של הבבא מאיר, שליטתו בכל חלקי התורה כמו גם המופתים שהתחוללו על ידי ברכותיו, כל אלה היו מוכרים להמונים.
על ידו של הבבא מאיר התנוסס שעון יד, שעון יד פשוט למראה, אך כזה ששימש את הצדיק למדידת כל שניה בסדר יומו העמוס, שעון שעיניו הטהורות הביטו בו יומם וליל, שעון שאין ערך לשוויו, ושועי עולם וספנים היו שמחים לשים עליו את ידם, ורבים ישתוקקו לענוד אותו.
עם הסתלקותו של ה"בבא מאיר", ירש את השעון בנו רבי אלעזר אבוחצירא, שנודע בשם ה"בבא אלעזר" ומקום מושבו בבאר שבע עד ליום כ"ז תמוז, בו עלתה נשמתו בסערה למרומים.
היה זה שנים מספר לפני פטירתו של רבי אלעזר, כפי שאירע לצדיקים רבים בכל הדורות, הרי ש"שרו של עשו", לא יכל שלא לפגוע ב"כף ירך יעקב", ולראות בהשקט את העשיה של תורה ויראה של רבי אליעזר, כאשר עולן של מצרים ומציקים השתרגו על צווארו, רבי אלעזר שלקח על עצמו את צרות הכלל והפרט, נקלע למציאות כאובה, בה אנשים הרחוקים מדרכה של תורה העיקו וניסו להלך אימים, בדרכים שונות ומשונות.
באותם ימים נזעקה אחותו הגדולה של רבי אלעזר, הרבנית זהרי פינטו שתחי' א"ח להגאון רבי חיים פינטו שליט"א רבה של אשדוד, שהיתה ביתו האהובה של ה"בבא מאיר" וטיפלה בו לעת זקנתו לאחר שהוא התאלמן והיא נשארה יתטמה, , כאשר הוא מבקש ממנה לדאוג לאחיה היתומים, אמנם עברו מאז שנים רבות, אך צערו של אחיה, רבי אלעזר נגע לליבה, והיא הזעיקה את בנה הגדול, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, שיחלץ לעזרה ויפעיל את קשריו המסועפים, בארץ ובמיוחד בארה"ב, כדי להציל עשוק מיד עושקיו, ולשמור על כבוד תורתו של אחיה הצדיק, שהתיסר מרודפיו.
אמנם נראה היה שמדובר בבקשה קשה לביצוע, אך ציווי וחובת ה"כיבוד אם" ועימם כיבוד הסב הגדול ה"בבא מאיר", והצער של הדוד, הביא את הרבי יאשיהו להרתם בכל כוחו, ובמשך תקופה ארוכה של כשנתיים ימים, הוא השקיע את מיטב כוחו ואונו, כדי להדוף את מבקשי הרעה, כשהקשר בים הצדיקים נמשך באופן רציף של כמה פעמים ביום, כשהרב פינטו מרגיש חובה להתאמץ במסירות נפש של ממש, רק כדי לעשות הכל כדי לסייע לדודו הצדיק. כשהוא עצמו מתבטא שמאמץ שכזה יכל להיות רק' מכוח המצווה הגדולה של כיבוד אם וכוחו של הסבא הגכדול שעמד לימינו לסייע לדוד הגדול והקדוש.
וכך סמוך להסתלקותו של רבי אלעזר זצוק"ל, באותם ימים לאחר שחפץ ה עלה בידו, התרגשו תושבי אשדוד באחד הימים, לראות את ה"בבא אלעזר" שכמעט ולא יצא מביתו מעולם, מגיע לביתו של הרב פינטו באשדוד, שם הם הסתודדו בשיחת צדיקים וקדושים במשך שעות ארוכות, בשיח של אהבה, כשבאותו מעמד ביקש רבי אלעזר להודות לרבי יאשיהו באופן יחודי ומקורי, והוציא מכיסו את השעון של הבאבא מאיר, כשהוא דוחק ברבי יאשיהו לקחת אותו ואומר "זה שלך במתנה גמורה, הנחת ושמחת אותי כאן בעולם הזה ושמחת את אבי וזקנך בעולם העליון, ואין ראוי ממך לקבל את השעון הזה.. 
הקשר ההדוק נמשך על יום פטירתו של רבי אלעזר, כשגם ביום ההסתלקות נערכה שיחת טלפון בין הצדיקים, כשניתן לשמוע בהספד הנרגש, על הקשר הנפשי והפנימי שבין הצדיקים.
ימים עברו, ובאחד הימים, כשישב הרב פינטו בבית מדרשו בארה"ב, הגיע לבקרו אחד מחסידיו הותיקים, מר ג'יי שוטנשטיין, שמוכר לכל יושבי בית המדרש, מהש"ס הידוע של "ארטסקול" שנלמד על ידי מאות אלפי יהודים ברחבי העולם, ג'יי שקנה את עולמו בתרומתו לש"ס המופלא, היה קשוב לבקשת הרב לסיוע ללומדי התורה ולעזרה נרחבת שרובה נעשתה באופן נסתר ובצנעא, כשרק רבו, הרב פינטו מודע להיקף האדיר של התמיכה והעשיה שלו למען עולם התורה. 
לאחר השיעור של הרב, פנה לפתע הרב פינטו לג'יי, וקרא לו, כשהוא מכניס את היד לכיס, ומגיש לו שעון יד, פשוט למראה, ומספר לו איזה שעון הוא אוחז בידו.
"גי" סיפר אחד הנוכחים, "הוא איש עסקים ממולח, ויודע להיות "מבין" בסחורה טובה, את ההתלהבות וההלם שעל פםניו ניתן היה לחוש, כשיצא נרגש, והשעון בידו, "אינניי רוצה להשתמש במתנה עלמה שעשיתי לכבודו של הסבא הגדול ולכבוד מצוות כיבוד אם" אמר הרב פינטו, "ואין ראוי ממך ג'יי, תומך כה גדול של עולם התורה, להחזיק את השעון המופלא של ה"בבא מאיר"...