איזו מצווה מוזכרת 36 פעמים בתורה?

נצטווינו בתורה לא לצער את הגר: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות, כב, כ); "וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". (ויקרא, יט, לג)
התורה מזהירה לגבי איסור אונאת הגר בשלושים ושישה מקומות (בבא מציעא נט ע"ב), ומסיבה זו כל אחד מישראל צריך להיזהר במיוחד לא לעבור על איסור זה. (שו"ע, ס' רכח, ב)
המאנה בדברים את הגר עובר על שלוש מצוות לא-תעשה:
א. "לא תונו איש את אחיו" (ויקרא, כה, יד) האמור באונאת ישראל.
ב. "לא תונו איש את עמיתו" (ויקרא, כה, יז)
ג. "גר לא תונה ולא תלחצנו" (שמות, כב, כ) האמור בגר.
בברכת "על הצדיקים" שבתפילת 18, יש לכוון בייחוד על גרי הצדק שזכו להשכיל ולהכיר באמת מתוך עולם חשוך, שבו הצדיקים שפלים והרשעים מרוממים והרי זה כמעשה אברהם אבינו שהכיר בה'. זה האוהב את הגר מעיד בכך על אהבתו כלפי הקב"ה ותורת ישראל מכיוון שאהבת הגר תלויה באהבת הקב"ה והתורה. (יערות דבש, דרוש א, ביאור ברכת על הצדיקים)

טעמי המצווה

1. התורה מרמזת את סיבת הציווי באומרה: "כי גרים הייתם בארץ מצרים". כלומר, התורה מזכירה את הצער הגדול של בני ישראל בהיותם במצרים, ארץ נכריה, ובין אנשים זרים. הכתוב בא להזכיר לנו שכשם שהקב"ה בחסדיו וברחמיו הוציא אותנו ממצרים בהיותנו גרים, כך עלינו לרחם על כל אחד שנמצא במצב כזה שבו הוא נמצא בארץ חדשה ובין זרים. (ספר החינוך, מצווה תלא)
2. בנוסף, טעם המצווה באיסור הונאת הגר הוא כדי להדריך את בני ישראל, עם הקודש, בדרכי החמלה והחנינה.
הקב"ה רוצה לזכות את עם ישראל במידות טובות באמצעות מצווה המלמדת לגמול טובה עם האחר שבחר בדרך האמת, עזב את אומתו ומשפחתו ובחר לחסות תחת כנפי השכינה. כשיהודי נדבק במידות טובות, אז גם טובת הקב"ה תדבק בו. (ספר החינוך, מצווה תלא)
3. טעם נוסף למצווה זו הוא החשש שמא הגר יחזור לסורו בעקבות ייסורים וביזיונות מהסביבה על היותו גר, במיוחד במצבו הדורש תמיכה שכן הוא עזב את מדינתו, משפחתו וחבריו. (ספר החינוך, מצווה סג)

דיני המצווה

חז"ל מסבירים כי הונאת הגר הוא בדיבורים המצערים אותם, כגון שלא לומר לו: "אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו נכנסת תחת כנפי השכינה." (ספר החינוך, מצווה סג)
כמו כן, האיסור בהונאת הגר הוא גם באונאת ממון. יש שפסקו כי הכתוב מזהיר שלא להיות כנושה בו שישלם את חובו (רש"י, ב"מ נט ע"ב), ויש שחלקו ופסקו כי הכוונה באיסור אונאת ממון בגר הוא רק שלא להונות ולרמות את הגר במקח ובממכר. (רמב"ם, הל' מכירה פי"ד הל' טו טז)
אהבת הגר כלולה במצוות "ואהבת לרעך" מכיוון שגר צדק הוא בכלל רעך. אעפ"כ ה' הוסיף מצווה ייחודית לאהבת הגר "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם" (דברים, י, יט).
לכן, יש לגמול עם הגרים חסד, ולדאוג לצורכיהם כפי היכולת.
המצער את הגרים, פוגע בממונם או מקל בכבודם – עונשו גדול מאוד, מכיוון שהזהירה התורה בכמה מקומות בהונאתם.
מצווה זו מלמדת כי יש לרחם על אדם שעזב את ארץ מולדתו ואת מקום משפחתו. אדם שנמצא ללא תומכים זקוק ביתר שאת לעזרת הסובבים אותו.
יהודי הזוכה להזדכך במידת הרחמים – ברכות שמים ינוחו על ראשו. (ספר החינוך, מצווה תלא)

"בהתחלה לא היה קל": שיחה כנה עם גרי צדק

הרב יוסף בן-פורת בשיחה מעניינת על תהליך הגיור: