"בעיקר להיזהר בכל מילה שמוציאים מהפה": 11 הנחיות מהרב אדלשטיין

1. ראשית צריכים לדעת כי סדרי הישיבה הם דבר הכרחי להצלחה בתורה. בחור שמקפיד על סדרי הישיבה, ונמצא בכל הסדרים של תורה תפילה ומוסר, זה בדוק ומנוסה שיש הצלחה בזה, וכל אלו שמתנהלים על פי סדרי הישיבה הכל הולך אצלם בהצלחה, והם מאושרים ושמחים ויש להם הרגשה טובה ונעימה, ושמעתי כך מכמה תלמידים שלא היו שומרים על סדרי הישיבה, ומאז שהתחילו לשמור על סדרי הישיבה חל אצלם מהפך ושינוי גדול, והם מאושרים ומצליחים הרבה יותר ממה שהיה לפני ששמרו על סדרי הישיבה.

2. ועוד חשוב מאד לדעת בנוגע לימי שישי ושבת שהם שני ימים בשבוע הצריכים חיזוק גדול, מפני שבדרך כלל בימים האלה שהם סוף השבוע הרבה מורים היתר לעצמם בלא חשבון, אך יש לדעת כי צריכים לשמור בשלמות על סדרי הישיבה גם בימים אלו, וראוי לקבוע חברותא עם לימוד מיוחד לימי שישי ושבת, חזרה או מסכת אחרת, כל אחד מה שיחליט לעצמו כפי משיכת לבו, ואם לא קובעים חברותא מתבזבז הזמן, שיש הרבה שעות ביום שישי עד הדלקת הנרות, ואפשר ללמוד גם אחרי תפילת מנחה, כי הכנת צרכי שבת אינה לוקחת זמן רב כל כך, וכן ליל שבת ויום שבת ומוצאי שבת הם זמנים ארוכים, וחשוב לקבוע בהם חברותא.

3. ויש מבני הישיבות שעושים משמר ללמוד כל הלילה בליל שישי או ליל שבת, וצריכים לדעת שאין שום רווח בדברים כאלה, וידוע שיש בזה רק הפסד משינוי הסדרים, חוץ ממה שמשנים בכך מסדרי הישיבה הקבועים, גם עצם שינוי הסדר מכל ימות השבוע זהו דבר מאד לא טוב, ולא מצינו לגדולי ישראל שעשו משמורים, כל הגדולים היו מסודרים עם סדר יום קבוע, לא היו ישנים פעם בלילה ופעם ביום, ולא היו מהפכים את הלילה ליום, כי זהו דבר שאין בו הצלחה.

(צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

4. והנוגע לעצם הלימוד, כשנמצאים בשיעור חשוב מאד להכין את השיעור, ודי בהכנת הסוגיא עם פירש"י ותוספות, גמרא עם פירש"י ותוספות זה כבר הכנה טובה מאד בשביל השיעור, ואמנם אם יש עודף זמן כל אחד יכול לראות עוד דברים כפי מה שמתחשק לו, אבל להכנת השיעור צריכים בעיקר לדעת את פשטות הגמרא עם פירש"י ותוספות, אנחנו רגילים ללמוד בשיעור חצי עמוד גמרא בכל יום, זה מאד קל ואינו קשה, וכולם נהנים ושמחים בזה.

5. וכן חשוב מאד לחזור על השיעור בו ביום עם חברותא, כי שמיעת שיעור היא כמו שלומדים גמרא, וכפי שבלימוד הגמרא מתברר בחזרה יותר ממה שהבינו בפעם הראשונה, ומה שלא מבינים בפעם הראשונה מבינים בפעם השנייה, כך גם בחזרת השיעור, הבנת השיעור משתנה על ידי החזרה, וכשחוזרים על השיעור עם חברותא מבינים את הדברים יותר ממה שהיה מובן בשעת השיעור.

לא לגרום שום צער וחלישות הדעת

6. ודא עקא שיש מזלזלים בזה, כפי שהיה מעשה לפני שנים רבות, ששני בחורים ישבו וחזרו על השיעורים, האחד כתב את השיעורים ששמע, והשני אמר לו מדוע אתה כותב את מה שאתה שומע, ראה אותי שאני כותב ומחדש שיעורים בעצמי שיהיה לי מה לומר כשאהיה ראש ישיבה, והסוף היה שהתלמיד שחזר על השיעורים נעשה ראש ישיבה והוא מצליח מאד בתפקידו, והשני שהכין שיעורים בבחרותו, נשאר עם השיעורים שהכין, זו התוצאה.

האם לשלוח את הבן לישיבה או לתיכון? הרב זמיר כהן בקטע קצר מעלה נקודות חשובות שכדאי להורים לקחת בחשבון:  

7. ועוד צריכים לדעת מה שאמרו חז"ל (מגילה ו, ב) "יגעתי ומצאתי תאמין", והיינו שעל ידי יגיעה והתמדה בתורה לפי כוחו, לא מדברים על התאמצות יותר מהכוחות אלא ניצול כל הכוחות בשלמות, כל אחד לפי כוחו, על ידי זה זוכים ל"ומצאתי", והיינו כמו מציאה שהיא בהיסח הדעת, מפני שההצלחה בתורה אינה טבעית וזוכים לזה רק בסייעתא דשמיא בשכר היגיעה.

8. ובעיקר צריכים לשים לב על ההנהגה שבין אדם לחברו, להתנהג במידות טובות בין אדם לחברו, לא לגרום שום צער וחלישות הדעת, ולהיזהר בכל מילה ודיבור שמוציאים מהפה, שלא לגרום אונאת דברים וחלישות הדעת למישהו, ואני מכיר אנשים שנזהרים מאד בביתם שלא לגרום חלישות הדעת לאחד מבני הבית, וצריכים כך להיזהר גם בכבודו של כל אחד ואחד בישיבה. (דברי הדרכה לתלמידי שיעור א' בפתיחת זמן אלול תשס"ז).

9. אין מקום להתייאש ממה שלא מבינים את השיעור. יש תלמידים שאינם מוכשרים כל צרכם להבין מה שנאמר בשיעור, לפעמים ראש הישיבה הוא למדן גדול ואינם מבינים את סברותיו העמוקות, ויש כאלה שכוח הריכוז שלהם חלש ואינם יכולים להתרכז ולקלוט את כל השיעור, וצריכים לדעת שאם לא מבינים את כל השיעור די בזה שהבינו חלק מן הדברים, והאסון הוא שיש כאלה שמתייאשים ונשברים ממה שאינם מבינים את הכל, ועלינו ללמוד את ההנהגה הראויה מדברי חז"ל.

הנה בגמרא (עירובין יג, א) מובא על רבי מאיר שלמד תורה אצל רבי עקיבא, ורבי מאיר לא הצליח להבין את דבריו העמוקים, ומה עשה? לא נשבר ולא התייאש ולא התאמץ יותר מכוחו, כשראה רבי מאיר שאינו מבין את רבי עקיבא עזב אותו והלך ללמוד תורה מרבי ישמעאל, ושם למד את הידיעות הפשוטות והמקובלות שאפשר להבינם בנקל, ואחרי שגמר ללמוד את הידיעות הפשוטות אצל רבי ישמעאל, חזר לרבי עקיבא ואז כבר הבין את דבריו, ונעשה חריף כל כך שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, וכן אמרו חז"ל (סנהדרין כד, א) שהיה טוחן הרי הרים וטוחנן זה בזה בסברא, עד כדי כך!

ולמדנו מכאן שאין מקום להתייאש ממה שלא מבינים את השיעור, וכמו שרבי מאיר שלא הבין את דברי רבי עקיבא לא התייאש, ומן הסתם שכן הבין חלק מדבריו אלא שהעדיף ללכת לרבי ישמעאל שהיו כל דבריו ברורים לו, וכל זמן שאין אפשרות לשמוע שיעור במקום אחר אסור להתייאש ממה שלא מבינים את כל השיעור, אלא צריכים להשתדל במידת האפשר להבין כמה שיכולים, ואם נשאר חלק מן השיעור שאינו מובן לא אירע כלום, ולא דורשים מן התלמיד יותר מכוחותיו אלא כפי מה שהוא יכול.

5 כללים לקביעת חברותות

10. אמרו חז"ל (מכות י, א) "הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולם", וצריכים לדעת כי מה שאמרו מתלמידי יותר מכולם, אין זה אמור רק כלפי ראשי הישיבה והרבנים, אלא כל אחד ואחד מבני הישיבה כשמסביר בלימוד לחברו, נקרא בזה רב, וחברו נחשב בזה לתלמידו, ויש בזה המעלה של "מתלמידי יותר מכולם", ויכול להיות כי אותו בחור שלומד בישיבה יהיה 'תלמיד' של רבותיו, ויחד עם זה יהיה 'רב' או 'חבר' של אחרים. והדברים הללו הם עניינים כלליים הנוגעים בכל מקום, כשבחור יושב ולומד, ורבים באים לשאול אותו, אין לראות בזה בזבוז זמן, ואפילו שהוא מצטיין ויכול ללמוד לבד, כדאי לו להשקיע מזמנו ולענות בסבלנות לשואלים אותו, כי בדרך  הטבע יש הצלחה כשמסבירים לאחרים, שעל ידי ההסברה מקבלים הבנה יותר בהירה, ויש בזה גם זכות לסייעתא דשמיא, כיון שמזכה את הרבים מתוך סבלנות ומידות טובות.

11. יש חמש דברים בקביעת חברותות:

א. יש דבר שנוגע למעשה ורבים טועים בזה, שסבורים שצריכים ללמוד כל הזמן עם חברותא, ויש לדעת כי אף על פי שחברותא היא דבר מצוין, וכפי שכבר אמרו חז"ל (מכות י, א) "מחברי יותר מרבותי", הרי זה מן הדברים שאין להם שיעור, וכל אחד יכול להרגיש בעצמו שלפעמים יש זמנים שיותר טוב ללמוד בהם בלי חברותא, וצריכים לדעת שאין גזירת הכתוב ללמוד רק עם חברותא כל היום וכל הלילה, וכך הטבע שיש זמנים שיש תועלת גם מלימוד בלא חברותא.

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

ב. בנוגע להחלפת חברותות יש מנהג מהשנים האחרונות להחליף חברותות גם בחנוכה, וכשהתחילו לעשות כן הקפיד הרב שך זצ"ל ואמר כי אין שום תוקף למה שקבעו, ואדרבה אם הלימוד הולך בטוב כדאי להמשיך הלאה ומי יודע כיצד יהיה עם החברותא החדש, וכמו שאמר הרב מפוניבז' זצ"ל בדרך מליצה "שב ואל תעשה עדיף" - שב ואל תעשה את מה שנראה כעדיף, כי שמא אין זה עדיף. ורק כשיש קשיים מיוחדים שאי אפשר להמשיך ביחד, אזי מוכרחים להחליף אפילו באמצע הזמן, אבל יש חברותות שממשיכים ביחד הרבה שנים ואינם מחליפים, כי ככל שעובר הזמן הם מתקשרים יותר בדיבוק חברים יותר חזק!

ג. יש טעות גדולה מאד שמחפשים ללמוד דווקא עם חברותא מצוין, אבל באמת לפעמים עדיף ללמוד עם בחור יותר חלש ממנו שהוא יהיה התלמיד ואני אהיה הרב, ויש הרבה בחורים כאלה שמוכרחים ללמוד עם חברותא כזה שהם יסבירו לו, ואם ילמדו עם אחד שיבקש להסביר בעצמו, הם עלולים להתבלבל ולא יהיו מרוכזים כראוי, וכשהם מסבירים אזי הראש משוחרר ומתרכזים היטב, ולא קשה למצוא בחורים כאלה שמוכנים ללמוד באופן כזה שהם יקשיבו לדברי החברותא, ופעמים רבות שזה עדיף מאשר לקחת בחור בעל כישרון יותר ממנו, וכל אחד יראה לעשות את מה שנכון ומתאים לו לפי טבעו.

ד. צריכים לדעת כי דיבוק החברים הראוי בלימוד החברותא הוא, כשכל אחד עוזר לחברו להבין את מה שלומדים, לא על ידי ויכוח ותחרות מי הצודק שזה פירוד ולא דיבוק חברים, וידוע שרבי דוד פוברסקי זצ"ל למד פעם בחברותא עם רבי אלחנן וסרמן זצ"ל, ופעם אחת כשאמר רבי אלחנן סברא נחלק עליו רבי דוד ואמר סברא אחרת, ואמר לו רבי אלחנן אם כן אנו יכולים להמשיך ללמוד, שכן אנו יודעים כל אחד את סברתו ואת סברת חברו ולא צריכים להתווכח בזה, ואמנם יכולים לבקש מן החברותא שיסביר יותר את דבריו כדי לנסות ולהבין אותו ולעמוד על האמת, אבל לא להתווכח לשם ניצוח.

ה. יש בחורים שאין להם חברותות ומתביישים ללמוד באולם הישיבה בלי חברותא, ומפני הבושה הם מתחבאים והולכים למקום אחר כדי שלא ירגישו בהם שאין להם חברותא, והנה בעצם זהו חסד גדול של זיכוי הרבים שיהיו מתנדבים לזה לסדר חברותות, יש בחורים שמוכשרים לזה, וזה לא ביטול תורה אלא זיכוי הרבים בתורה שיש בזה זכות גדולה להצלחה, וכדאי מאד שיתנדבו לזה.

אבל גם צריכים לדעת דבר ידוע מתוך הניסיון, כי בחור שיושב ולומד כמו שצריך, אפילו שאין לו חברותא, בדרך כלל בתוך ימים ספורים הוא מוצא חברותא, ולא צריך לדאוג ממה שאין חברותא, והיו כמה בחורים שאמרו לי שאין להם חברותא, וישבו ולמדו כמה ימים בהתמדה בלי חברותא, ותוך ימים ספורים חזרו ואמרו לי שכבר יש להם חברותא, ולפעמים החברותא החדש יותר טוב ממה שהיה קודם. (מתוך שיחות הדרכה לתלמידים הנכנסים בישיבות גדולות)

הרב זמיר כהן - מדוע חשוב לקבוע עיתים לתורה? 

אבד בחור ישיבה היקר מאוד לבעליו

מרטיט: זוהי השאלה שהרב אדלשטיין התקשה לענות עליה

מדוע ביקש הרב קנייבסקי ברכה מבחור צעיר?

באדיבות אתר 'דרשו'.