שם שמתחיל באות א’, ב’ או ג’ – מה המשמעות לפי היהדות?

כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:

1. אופן הגיית האות
2. צורת כתיבת האות
3. ערכה המספרי של האות.

ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.

השפעת האות א' - המסמלת הארה וגילוי ראשוני, בשמו של האדם

כאשר האות א' נמצאת בשמו של אדם ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא מצינור השפע הרוחני שבה יכולת ליצירתיות מקורית המקדימה את האחרים, ועוצמת התעלות רוחנית גבוהה אשר אם ישכיל להשתמש בה ולהפעילה כראוי על-פי הוראות יוצרו, יגיע לחיי איכות טובים ומאושרים. מכאן יתקדם הוא הלאה לחיים מועשרים גם מבחינה חומרית, ובלבד שיהיה מחובר במעשיו הטובים ובלימודו לאור האלוקי המתגלה בתורה ובמצוותיה.
כל זאת במקביל לפעולת והתפשטות הארת האות א' בעת הבריאה, כמבואר בתחילת פרק זה, על-פי העיקרון היסודי שהכל נמצא ופועל באדם, העולם הקטן, כמו בעולם הגדול. וכפי שנהוג לומר: במיקרו כמו במאקרו, באדם כמו ביקום.
מאידך, צריך האדם בעל האות א' בשמו, להיזהר יותר משאר בני-אדם מהשאיפה לחוסר גבולות ואי קבלת מרות עד כדי הרס עצמי, מתוך אי ציות להוראות. שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות, וכוח הבחירה נתון ביד האדם (כמבואר בהרחבה במבוא לספר, ובפרק העוסק בשם האדם).
עוד נציין כי הארת האות א' המופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, פועלת ויוצרת בו שאיפה למילוי רוחני גבוה מן הממוצע. אדם זה לא יבוא על סיפוקו הנפשי כל זמן ששאיפתו זו לא תתממש באמצעות לימוד תורה וקיום מצוות ומעשים טובים המהווים מזון לנשמה.

 

השפעת האות ב' – המסמלת ריבוי, ברכה ובנייה, בשמו של האדם

כאשר האות ב' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא (באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה: בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) כשרון לבניה ופעילות מעשית, כהקמת פרוייקטים מורכבים, נטייה חזקה להעניק, אך בעיקר לקרובי המשפחה (שהרי ב' היא פנימיות), ואהבת המסגרת הביתית. כמו כן ביכולתו להתבונן היטב בפרטים, להבחין בהבדלים דקים ולהוציא דבר מתוך דבר, הן בנושאים רוחניים אשר על ידיהם יבנה את עולמו הפנימי, והן בפעולותיו המעשיות אשר באמצעותן יוכל להגיע לרווחה כלכלית ולשפע רב (ובלבד שלא יזיק לשפע זה באמצעות פגימה במקורות ושורשי הברכה, על ידי חילול שבת, גילוח בסכין, זלזול בנטילת ידים לסעודה והוצאת זרע לבטלה).
אמנם מאידך, צריך בעל האות ב' בשמו, להיזהר יותר משאר בני אדם ממחלוקת, ממנה עליו לברוח כמפני אש. שהרי אם ינתב את כוח החלוקה והריבוי הפועל בו בעוצמה, לכיוון שלילי של מחלוקת וריב, עלול כוח זה להיות הרסני ביותר ולהרחיקו מאוהביו ואפילו ממשפחתו. כמו כן עליו להישמר מדחיית מטלות, מקפדנות מופרזת (בעיקר כלפי משפחתו), מאנוכיות ומרכושנות.
שהרי ביכולתו של כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה נתון ביד האדם (כמפורט בהרחבה במבוא ובפרק העוסק בשם האדם).
כל זאת במקביל לפעולת הארת האות ב' בעת הבריאה ומאז והלאה (כמבואר בתחילת פרק זה), על-פי העיקרון היסודי שהכל נמצא ופועל באדם – העולם הקטן – כמו בעולם הגדול.
 

השפעת האות ג' – המסמלת גמילה ונתינת חסות, בשמו של האדם

כאשר האות ג' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה – בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה – יכולת הענקה ונתינה ביתר קלות משאר בני האדם, ומתוך כך יכול הוא להפעיל בהצלחה אחרים המנוהלים על ידו והם תחת חסותו, באשר הוא יודע לתגמלם לפנים משורת הדין, ובמאור פנים. תכונה זו של נתינה מסייעת לו להיות זריז, חרוץ ושמח, ובלבד שיבחר להפעילנה כראוי. בכוחו אף לגשר ולפשר בין ניצים ולהביא שלום ביניהם. אדם זה שואף לשלימות ואינו נוהג להשאיר נושאים שאינם גמורים. יכולת הבעתו טובה בדרך כלל, ומכיוון שנוטה הוא לנתינה ופריסת חסות מלמעלה, קשה לו לקבל מרות. משום כך אם ינתן לו חופש פעולה סביר, תוצאות פעולתו תהיינה טובות ומוצלחות הרבה יותר. לפיכך חשוב שגם הוא וגם סובביו יהיו מודעים לתכונה זו העלולה מאד להימצא בו, ולהשפעתה הרבה הן בתחום עבודתו והן לעניין שלום ביתו.
נמצא שאם בוחר הוא לנתב את כוח הנתינה שבו לפעולות טובות וראויות, באמצעות חסד חיובי מכל סוג שהוא עם נזקקים, ותגמול הנתונים למרותו, והבאת שלום בין אדם לחבירו, יעלה הוא על ידי כך לגדולה ויעשיר.
אמנם מאידך, עלול הוא להעניק הענקה מופרזת עד כדי נזק עצמי חמור, ועלול להגרר אחר פיתויי סביבתו לדברים אסורים, אף שאינו מעוניין לעשותם – אך כוח הנתינה שבו מקשה עליו שלא להסכים לבקשות או דרישות אחרים. שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה הוא ביד האדם, כמבואר בהרחבה במקומות אחרים בספר זה. אולם אדם זה בהפעילו את כוח הגבורה והחוזק שבו, מתוך התבוננות בטוב ובראוי, יוכל לנצח כל ניסיון, קשה ככל שיהיה, ולהגיע לאיזון הנכון וממילא לחיים טובים ומאושרים על-פי הדרכת הבורא.
ובנוסף: בהיותו מתקשה לקבל מגבלות ומרות של אחרים, עלול הוא להתקשות להחליט להינשא, משום פחד נסתר מההתחייבויות ההדדיות שבחיי הנישואין. ואינו יודע מה מונעו. גם לאחר הנישואין עלול הוא להתנגד (יותר מהאדם המצוי) לכל אשר יתפרש על ידו כתכתיב של זולתו, וליצור מחלוקות.
הפיתרון לכך, כמו לכל נושא רוחני בחיי האדם הדורש ניתוב נכון, הוא: לקבוע זמן מידי יום ביומו ללימוד תורה ומוסר באמצעות השתתפות בשיעורי תורה קבועים. בכוחו של לימוד זה להאיר ולנתב את אופיו למסלולים חיוביים ומועילים בלבד, לטובתו ולתועלתו הן בעולם-הזה והן בעולם-הבא.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.